Chapter 26

Chapter 26 somebody Mon, 01/20/2025 - 12:38 am

Introduction 26 (Chapter 26) (Introduction) (Zohar)

Introduction 26 (Chapter 26) (Introduction) (Zohar) somebody Mon, 01/20/2025 - 12:38 am

219

פִּקּוּדָא שְׁתִיתָאָה לְאִתְעַסְּקָא בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. דְּכָל מָאן דְּאִתְעַסַּק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, גָּרִים (וישב קפ"ו ע"ב) לְהַהוּא נָהָר לְמֶהוֵי נְבִיעַ תָּדִיר וְלָא יִפָּסְקוּן מֵימוֹי. וְיַמָּא אִתְמַלְיָיא בְּכָל סִטְרִין. (קנ"ב א) וְנִשְׁמָתִין חַדְתִּין מִתְחַדְּשָׁן וְנָפְקִין מֵהַהוּא אִילָנָא. וְחֵילִין סַגִּיאִין אִתְרַבִּיאוּ לְעֵילָא בַּהֲדֵי אִנּוּן נִשְׁמָתִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:כ׳) יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, דָּא בְּרִית קַיָּימָא קַדִּישָׁא נְהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וּמַיָא דִילֵיהּ אִתְרַבִּיאוּ וְרַחֲשִׁין רִחֲשָׁא וְרִבּוּיָא דְּנִשְׁמָתֵיה לְהַהִיא חַיָּה. The sixth precept is to be fruitful and multiply. For he who performs this precept causes the stream (of existence) to be perennially flowing so that its waters never fail, and the sea is full on every side, and new souls are created and emerge from the “tree” (of life) and the celestial hosts are increased in company with those souls. This is implied in the words: Let the waters swarm with the movement of living souls. This is an allusion to the holy and imperishable covenant, to the perennially rushing stream, the waters of which continually swell and produce new swarms of souls for that “living” (hayah).

220

וּבְאִנּוּן נִשְׁמְתִין דְּעָאלִין בְּהַהִיא חַיָּה נַפְקֵי כַּמָּה עוֹפֵי דְּפָרְחָן וְטָאסָן כָּל עָלְמָא. וְכַד נִשְׁמְתָא נָפְקָא לְהַאי עָלְמָא הַהוּא עוֹפָא דְּפָרַח וְנָפַק בַּהֲדֵי הַאי נִשְׁמְתָא מֵהַהוּא אִילָנָא נָפַק עִמֵיהּ. כַּמָּה נָפְקָן בְּכָל נִשְׁמְתָא וְנִשְׁמְתָא. (קס"א ב', כ"א, מ"א ב) תְּרֵין, חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא. אִי זָכֵי אִנּוּן נָטְרִין לֵיהּ דִּכְתִיב, (תהילים צ״א:י״א) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ. וְאִי לָא אִנּוּן מְקַטְרְגֵי עֲלֵיהּ. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס תְּלָתָא אִנּוּן דְּקַיְימֵי אַפּוֹטְרוֹפְּסִין עֲלֵיה דְּבַּר נָשׁ כַּד זָכֵי. דִּכְתִיב, (איוב ל״ג:כ״ג) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ הָא חַד. מֵלִיץ תְּרֵי. אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ הָא תְּלַת. Along with the souls as they arise there appear many winged beings who fly about all over the world, and whenever a soul descends into this world the winged being that issued together with it from that tree accompanies it. Two accompany each soul, one on its right hand, and one on its left. If the man is worthy they constitute themselves his guardians, as it is written: “For he will give his angels charge over thee” (Ps. 91, 11), but if not, they act as his accusers.’ Said R. Phineas: ‘Three is the number of angels who keep guard over a man who is worthy, as it is written: “If there be for him an angel, an intercessor, one among a thousand, to vouch for man’s uprightness” (Job. 33, 23). “If there be for him an angel” signifies one; “an intercessor” signifies another one; “one among a thousand to vouch for man’s uprightness” is a third one.’

221

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חָמֵשׁ, דִּכְתִיב יַתִּיר, וַיְחֻנֶּנוּ וַיֹּאמֶר. וַיְחֻנֶּנּוּ חַד. וַיֹּאמֶר תְּרֵין. אָמַר לֵיהּ לָאו הָכִי, אֶלָּא וַיְחֻנֶּנּוּ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא לֵית רְשׁוּ לְאָחֳרָא אֶלָּא לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָא אֲמַרְתְּ. R. Simeon said: ‘Five angels, since it is written further: “And He is gracious unto him, and saith”. “And he is gracious unto him” implies one, “and saith” implies another one.’ R. Phineas replied: ‘It is not so, as the expression “And he is gracious unto him” refers only to the Holy One, blessed be He, no one else having the power to dispense grace.’ Said R. Simeon: ‘You are right.

222

וּמָאן דְּאִתְמְנַע מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה כִּבְיָכוֹל אַזְעִיר דִּיוּקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין. וְגָרִים לְהַהוּא נָהָר דְּלָא נַגְדִין מֵימוֹי וּפָגִים קְיָימָא קַדִּישָׁא בְּכָל סִטְרִין. וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי. בִּי וַדַּאי דָּא לְגוּפָא. וְנִשְׁמְתֵיהּ לָא עָיִיל לְפַרְגּוֹדָא (דמלכא) כְּלָל וְאִטְרִיד מֵהַהוּא עָלְמָא, ‘Now’ (he continued) ‘he who refrains from propagating his kind derogates, if one might say so, from the general form in which all individual forms are comprehended, and causes that river to cease its flow and impairs the holy covenant on all sides. Of such a one it is written, “And they shall go forth and look upon the carcasses of the men that have rebelled against me” (Is. 66, 24)-‘ against me” assuredly. This is the punishment for the body, and as for his soul, she will not enter at all “within the curtain”, and will be banished from the next world.

Zohar

Jewish Thought

Theology