Chapter 39
Chapter 39 somebodyTerumah 39:425-431 (Chapter 39) (Terumah) (Zohar)
Terumah 39:425-431 (Chapter 39) (Terumah) (Zohar) somebody(שמות כה) וּתְכֵלֶת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, תְּכֵלֶת מֵהַהוּא נוּנָא דְּיַמָּא דְּגִינוֹסָר, דְּאִיהוּ בְּעַדְבֵיהּ דִּזְבוּלוּן. וְאִצְטְרִיךְ גַּוְונָא דָּא לְעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לְאִתְחֲזָאָה הַאי גּוָֹון. AND PURPLE BLUE. Said R. Isaac: This colour is obtained from a fish of the Lake of Genessareth, which is in the territory of Zebulun. This colour had to appear in the Tabernacle for the following reason.
פָּתַח וְאָמַר, (בראשית א׳:ו׳) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. הַאי רְקִיעַ אִתְבְּרֵי בַּשֵּׁנִי, דְּעוֹבָדָא דָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא אִיהוּ. וּבְיוֹמָא תִּנְיָינָא דְּאִיהוּ סְטָר שְׂמָאלָא, אִתְבְּרֵי בֵּיהּ גֵּיהִנָּם, דְּאִיהוּ נָפִיק מִגּוֹ הִתּוּכָא דְּנוּרָא דִּשְׂמָאלָא, וּבְיַמָא אִצְטְבַע בָּהּ גּוָֹון תִּכְלָא, דְּאִיהוּ כּוּרְסְיָּיא דְּדִינָא. It is written: “And God said, Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it divide the waters from the waters” (Gen. 1, 6). That firmament was created on the second day, because this creative act comes from the Left Side (separation), and on this day, too, was Gehenna created from the dross of the fire of the Left side. Now the sea was dyed with that purple blue colour which symbolizes the Throne of Judgement
וְנָטִיל הַאי יוֹמָא מַיִם דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְאִינּוּן מַיִם דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, לָא אִתְגַּלּוּ אֶלָּא בְּיוֹם שֵׁנִי. בְּיוֹמָא דִּילֵיהּ, לָא אִתְגְּלֵי מַיִם, אֶלָּא אִתְחַלָּף, בְּגִין דְּאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְאִתְבָּסַּם דָּא בְּדָא. אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה, נְהִירוּ קַדְמָאָה מִכָּל שִׁיתָא נְהוֹרִין אִיהוּ. וְהַאי אוֹר בְּסִטְרָא דְּאֶשָּׁא הֲוָה, דִּכְתִּיב, (ישעיהו י׳:י״ז) וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ. וְהַהוּא אוֹר דְּיִשְׂרָאֵל מִסִּטְרָא דִּימִינָא הֲוָה, אִתְכְּלִיל בְּאֶשָּׁא. That day also received water from the Right Side, which nevertheless did not emerge till the second day, in order that one (attribute) might be combined with and reinforced by the other. The light of the first day of Creation was the first of all the six lights. It came from the side of fire, as it is written: “And the light of Israel shall be for a fire” (Isa. 10, 17). That “light of Israel” emanated from the Right Side, and was (yet) contained in the fire.
וְיוֹמָא קַדְמָאָה מֵאִינּוּן שִׁיתָא יוֹמִין, מַיִם אִיהוּ, וְלָא שִׁמֵּשׁ עוֹבָדָא דְּמַיִם, אֶלָּא עוֹבָדָא דְּאוֹר, דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאֵשׁ, דְּאִיהוּ יוֹם שֵׁנִי. לְאַחֲזָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּרָא עָלְמָא, אֶלָּא עַל שָׁלוֹם, וּבְאֹרַח שָׁלוֹם הֲוָה כֹּלָּא. יוֹמָא קַדְמָאָה כָּל מַה דַּעֲבַד, מִסִּטְרָא דְּחַבְרֵיהּ עָבֵד. יוֹמָא תִּנְיָינָא בְּסִטְרָא דְּיוֹמָא קַדְמָאָה עֲבַד הַהוּא אוּמָנָא, וְשִׁמֵּשׁ בָּהּ, דְּכָל חַד שִׁמֵּשׁ בְּעוֹבָדָא דְּחַבְרֵיהּ, לְאַחֲזָאָה, דְּהָא אִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא. יוֹמָא תְּלִיתָאָה, הֲוָה בְּסִטְרָא דְּתַרְוַויְיהוּ, וּבֵיהּ הֲוָה אַרְגָּמָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, כִּי טוֹב כִּי טוֹב תְּרֵי זִמְנֵי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה. Now, the first of those six days is (symbolically) water, but it performed the function not of water but of light, which is from the side of fire, which is of the second day, to make manifest that the Holy One created the world on the foundation of peace, and that everything has grown out of peace. Thus the first day performed all its operations from the Side of the second, and the second operated from the Side of the first day. Each functioned with the work of the other, to show that one was merged in the other. The third day was a synthesis of both the first and the second; therefore it says concerning the third day of Creation “And God saw that it was good” twice (Gen. 1, 10-12).
תְּכֵלֶת, דָּא יוֹמָא תִּנְיָינָא, אִצְטְבַע בְּב' גַּוְונִין סוּמָק וְאוּכָם. וּתְכֵלֶת, סוּמָק אִיהוּ דִּילֵיהּ, מִיּוֹמָא תִּנְיָינָא מַמָּשׁ, כְּעֵין גּוָֹון אֶשָּׁא, וְדָא אִיהוּ אֱלהִים, וְיָרִית גּוָֹון דְּדַהֲבָא, דְּכֹלָּא גַּוְונָא חֲדָא. תְּכֶלְתָּא נָפִיק מִגּוֹ הַהוּא גּוָֹון סוּמָק, וְכַד נָחִית לְתַתָּא, אִתְרְחַק גּוָֹון סוּמָק, וְעָאל גּוֹ הַהוּא אֲתָר דְּאִיהוּ יַמָּא, וְאִצְטְבַע גּוָֹון תִּכְלָא. הַהוּא סוּמָקָא עָיֵיל גּוֹ יַמָּא, וְאִתְחַלָּשׁ גּוָֹון דִּילֵיהּ, וְאִתְהַדָּר תִּכְלָא, וְדָא אִיהוּ אֱלהִים, אֲבָל לָאו אִיהוּ תַּקִּיפָא כְּקַדְמָאָה. On this day the purple-blue was formed out of two other colours, red and black, the colours of the second day. The fiery red, which is the proper colour of the second day, is an attribute of Elohim, and it was assigned (in the Tabernacle) the colour of gold, which resembles it. When the red came down it plunged into the Sea, where it became dark blue, which is also an attribute of Elohim, but of an aspect less rigorous than the former.
אוּכָם, גּוָֹון דָּא נָפִיק מֵהִתּוּכָא דְּסוּמָקָא, כַּד אִתְהֲתָּךְ וְאִתְחַלָּשׁ לְתַתָּא בְּהִתּוּכָא דְּזוּהֲמָא, וְנָחִית לְתַתָּא, וְנָפִיק מֵהַהוּא זוּהֲמָא גּוָֹון סוּמָק, מִזּוֹהֲמָא תַּקִּיפָא, וּמִגּוֹ זוּהֲמָא תַּקִּיפָא, אִתְהַדָּר לְאוּכָם. וְכֹלָּא מֵהַהוּא סוּמָקָא קַדְמָאָה (ס"א עלאה) אִתְהֲתָּךְ. וְכָל דָּא אִתְבְּרֵי בַּשֵּׁנִי, וְהַאי אִקְרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים. As for the black, it was formed as the residue of the original red when it came down below, for being as it were smelted, it formed round it a slimy element which was first an intense red, and finally was transformed into black. All these are transformations out of the primeval red; and all this was created on the second day and is designated “other gods”.
הַאי אוּכָם אִיהוּ חָשׁוּךְ יַתִּיר, דְּלָא אִתְחָזֵי גּוָֹון דִּילֵיהּ מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא. בּוּצִינָא קַדִּישָׁא הָכִי אָמַר, דְּהַאי גּוָֹון אוּכָם חָשׁוּךְ, בְּאָן אֲתָר אִצְטְבַע. אֶלָּא כַּד הַהוּא סוּמָקָא אִתְהֲתָּךְ בְּגוֹ תִּכְלָא, וְאִתְעָרְבוּ גַּוְונִין, אִתְהֲתָּךְ הִתּוּכָא דְּזוּהֲמָא לְגוֹ תְּהוֹמֵי, וְאִתְעָבִיד מִתַּמָּן רֶפֶשׁ וָטִיט. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו נ״ז:כ׳) וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט. וּמִגּוֹ הַהוּא טִינָא דִּתְהוֹמֵי, נָפַק הַהוּא חָשׁוּךְ דְּאִיהוּ אוּכָם, וְלָא אוּכָם אֶלָּא חָשׁוּךְ יַתִּיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:ב׳) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנִי תְהוֹם. אֲמַאי אִקְרֵי חֹשֶׁךְ, בְּגִין דְּגָוֶון דִּילֵיהּ חָשׁוּךְ, וְאַחְשִׁיךְ אַנְפֵּי בִּרְיָין. וְדָא אִיהוּ סוּמָק וְאוּכָם, וּבְגִין דָּא לָא כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב. That black is so dark as to be almost indiscernible. The Holy Lamp put it this way. When the red was transformed into purple-blue, and the colours mixed, a scum was thrown off which sank to the depths and turned into mire and dirt, as it is written, “The wicked are like the troubled sea, when it cannot rest, whose waters cast up mire and dirt” (Isa. 57, 20). And from that dirt of the Sea came that black which is dark, and not only dark but superlatively black-“Darkness upon the face of the deep” (Gen. 1, 2). And why is it called “darkness”? Both because of its colour and because it darkens the face of Creation. It is both red and black, therefore it does not say of the second day of Creation, “And God saw that it was good”.