Chapter 11
Chapter 11 somebodyTetzaveh 11:92-96 (Chapter 11) (Tetzaveh) (Zohar)
Tetzaveh 11:92-96 (Chapter 11) (Tetzaveh) (Zohar) somebodyפָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, (תהילים פ״א:ד׳) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, הַשְׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא, לְאִתְּעָרָא דִּינָא עִלָּאָה תַּקִּיפָא, וְכַד אִיהוּ אִתְּעַר סִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּקַּף בַּהֲדֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אִתְתָּקַּף, סָלִיק וְחַפְיָא לְסִיהֲרָא, דְּלָא נָהִיר נְהוֹרָא, וְאִתְמַלְיָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין כָּל עָלְמָא אִיהוּ בְּדִינָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְכָרוֹזָא כָּרִיז בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, אַתְקִינוּ כּוּרְסְיָא דְּדִינָא, לְמָארֵיהּ דְּכֹלָּא, דְּאִיהוּ בָּעֵי לְמֵידָן. The old man then proceeded to discourse on the verse: “Blow the trumpet in the new moon, in the time appointed on our solemn feast-day” (Ps. 81, 4). He said: ‘Now is the time when the mighty supernal judgement is awakened, and with it the “other side” also gathers force. And with this access of force it ascends and veils the Moon that She may no more shine, and She falls entirely under the influence of stern Justice. Then all the worlds and spheres come under the aegis of judgement, both celestial and terrestrial beings, and a herald makes proclamation throughout all the firmaments, saying: “Prepare the Throne of Judgement for the Lord of all, since He cometh to judge all worlds!”
וְרָזָא הָכָא, וְאִתְנְהִיר לָן בְּמַדְבְּרָא, אֲמַאי אִתְּעַר דִּינָא עִלָּאָה בְּיוֹמָא דָּא. אֶלָּא כָּל רָזִין וְכָל קִדוּשִׁין יַקִירִין, כֻּלְּהוּ תַּלְיָין בִּשְׁבִיעָאָה. וְהַהוּא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה, עָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִקְרֵי עָלְמָא דְּאָתֵי. מִנֵּיהּ נַהֲרִין כָּל בּוּצִינִין, וְכָל קִדוּשִׁין, וְכָל בִּרְכָּאן. וְכַד מָטֵי זִמְנָא, לְחַדְתּוּתֵי בִּרְכָּאן וְקִדּוּשִׁין לְאַנְהֲרָא, בָּעָא לְאַשְׁגָּחָא בְכָל תִּקּוּנָא דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְכָל אִינּוּן תִּקּוּנִים לְאִתְקַיְּימָא כֻּלְּהוֹן, סַלְּקִין מִגּוֹ תַּתָּאֵי, אִי אִינּוּן כַּשְׁרָאן. וְאִי לָא כַּשְׁרָאן, כְּדֵין קַיְּימָא (ס"א מלה) דְּלָא נָהִיר, עַד דְּאִתְפָּרְשָׁן חַיָּיבִין מִגּוֹ זַכָּאִין, כְּדֵין אִתְּעַר דִּינָא. Here is a mystery which was revealed to us during our sojourn in the desert. Why is supernal justice roused to activity just on this day? Because all mysteries and all glorious sanctifications are centred in the mystery of seven. And the supernal Seventh, the upper world, called “the world to come”, is the realm whence all lights derive their brightness. And when the time arrives when those blessings and sanctifications are to be renewed with fresh light, all the conditions in the different worlds are passed in review. Then all these preparations ascend from earth if they are fitting, but if not, then it is decreed that the Moon is not to shine till the sinners have been separated from the righteous. Then judgement is awakened,
וּמֵהַהוּא דִּינָא, אִתְתָּקַּף סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא, בְּגִין דְּיִנָתְנוּן לֵיהּ אִינּוּן, חַיָּיבַיָּא. בְּגִין דְּעָלֵיהּ כְּתִיב, (איוב כ״ח:ג׳) וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר. וְחַפְיָא לְסִיהֲרָא, אֲמַאי (ד"א לא מסרא לון בידא דמקטרגא.) בְּגִין דְּלֵית תִּיאוּבְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאוֹבָדָא לְעוֹבָדֵי יְדוֹי. and from that judgement the “other side” gains strength, and the Accuser demands that the wicked should be delivered unto him-for concerning him it is written, “He searcheth out all extremities” (Job. 28, 3); and he causes the light of the Moon to be concealed, as we have said. And why are the wicked not delivered into that Accuser’s hands? Because it is not the will of the Holy One to destroy His handiwork.
וְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, קַיְּימָא קְלִיפָא תַּקִּיפָא, דְּלָא יָכִיל לְאִתָּבְּרָא, בַּר בְּהַהוּא עֵיטָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בְּגִין לְתַּבְרָא הַהוּא כִּסֵּה דְּאִתְחֲפְיָא סִיהֲרָא, וְלָא נָהִיר. But that “other side” is encased in a powerful shell which cannot be broken, except by means of that counsel which the Holy One, blessed be He, gave to Israel when He said: “Blow the trumpet in the new moon, in the covering (ba-kese) of our solemn feast-day”, in order to break that “covering” (kese) which prevents the Moon from shining.
וְכַד מִתְּעֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּשׁוֹפָר, הַהוּא קַלָּא דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, בָּטַשׁ בַּאֲוִירָא, וּבָקַע רְקִיעִין, עַד דְּסַלְּקָא לְגַבֵּי הַהוּא טִנָרָא תַּקִּיפָא, (נ"א סטרא אחרא) דְּחָפֵי לְסִיהֲרָא, אַשְׁגַּח, וְאַשְׁכַּח אִתְעֲרוּתָא דְּרַחֲמֵי, כְּדֵין הַהוּא דְּסָלִיק וְקַיְּימָא לְעֵילָּא, אִתְעַרְבָב. כְּדֵין הַהוּא קַלָּא קַיְּימָא, וְאַעְבַּר הַהוּא דִּינָא, וְכֵיוָן דִּלְתַתָּא אַתְּעָרוּ רַחֲמֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִתְּעַר שׁוֹפְרָא אַחֲרָא עִלָּאָה, וְאַפִּיק קָלָא דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, וְאַתְעָרְעוּ קָלָא בְּקָלָא, רַחֲמֵי בְּרַחֲמֵי, וּבְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אִתְּעַר הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא. And when the Israelites blow the trumpet here below the voice thereof smites the air and breaks through all firmaments until it reaches the mighty rock which covers up the Moon through the evil power of the “other side”, and when Satan, who has ascended and stands above, perceives that Mercy has been roused he becomes confused, and the trumpet’s voice causes the strength of the Accuser to depart from him, and the voice of judgement to be hushed and rigorous punishments to be revoked. And when Mercy is roused from below another supernal trumpet is roused and brings forth a voice, which is Mercy, in the upper sphere, and voice meets voice, and the awakening below causes an awakening above.
וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ יָכִיל קָלָא דִּלְתַתָּא, אוֹ אִתְּעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְאַתְעֲרָא, הָכִי נָמֵי. תָּא חֲזֵי, עָלְמָא תַּתָּאָה, קַיְּימָא לְקַבְּלָא תָּדִיר, וְהוּא אִקְרֵי אֶבֶן טָבָא. וְעָלְמָא עִלָּאָה לָא יָהִיב לֵיהּ, אֶלָּא כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא. אִי אִיהוּ קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין מִתַּתָּא, כְּדֵין הָכִי נַהֲרִין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. וְאִי אִיהוּ קַיְּימָא בַּעֲצִיבוּ, יַהֲבִין לֵיהּ דִּינָא בְּקָבְלֵיהּ. If it should be asked, how the awakening below can have such an effect on the higher sphere, the answer is this. The lower world is always in a receptive state-being called “a good (precious) stone”- and the upper world only communicates to it according to the condition in which it is found at any given time. If it shows a smiling countenance, light and joy from the world above pour down upon it; but if it be sad and downcast, it receives the severity of judgement,
כְּגַוְונָא דָּא, (תהילים ק׳:ב׳) עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּשִׂמְחָה. חֶדְוָה דְּבַּר נָשׁ, מָשִׁיךְ לְגַבֵּיהּ חֶדְוָה אַחֲרָא עִלָּאָה. הָכִי נָמֵי הַאי עָלְמָא תַּתָּאָה, כְּגַוְונָא דְּאִיהִי אִתְעַטְּרָת, הָכִי אַמְשִׁיךְ מִלְעֵילָּא. בְּגִין כָּךְ מְקַדְּמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַתְעֲרֵי בַּשּׁוֹפָר קָלָא דְּאִיהוּ (רזא דרחמי) כָּלִיל בְּאֶשָּׁא וּמַיָא וְרוּחָא, וְאִתְעָבִיד חַד, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּבָטַשׁ בְּהַאי אֶבֶן טָבָא, וְאִצְטְבַּע בְּאִינּוּן גַּוְונִין דְּהַאי קָלָא, וּכְדֵין כְּמָה דְּאִתְחַזִיאָת, הָכִי מָשִׁיךְ מִלְּעֵילָּא. as it is written, “Worship the Lord in joy” (Ps. 100, 2), that the joy of man may draw down upon him supernal joy. So, too, does the lower sphere affect the upper: according to the degree of awakening below there is awakening and heavenly joy above. Therefore the Israelites haste to awaken the voice of the trumpet, which is compounded of fire, water, and wind, and all are made one and the voice ascends and strikes that “precious stone”, which then receives the various colours of this voice and then draws down upon itself the attribute from above, according to the colour which it shows.
וְכֵיוָן דְּאִתַּקְנַת בְּהַאי קָלָּא. רַחֲמֵי נַפְקֵי מִלְּעֵילָּא, וְשַׁרְיָין עָלָהּ, וְאִתְכְּלִילָא בְּרַחֲמֵי, מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָּא. וּכְדֵין אִתְעַרְבָּב סִטְרָא אַחֲרָא. (אסתכל וחמי בנהירו דאנפין) וְאִתְחַלָּשׁ תֻּקְפֵּיהּ, וְלָא יָכִיל לְקַטְרְגָא. וְהַאי אֶבֶן טָבָא, קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, מִכָּל סִטְרִין, בִּנְהִירוּ דִּלְתַתָּא, וּבִנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא. And when it is duly prepared by this voice, Mercy issues from on high and rests upon it, so that it is enfolded in mercy, both above and below. Then is the “other side” thrown into confusion, and its power weakened, so that it lacks the strength to accuse, and the “precious stone” is lit up on both sides, from below and from above.
אֵימָתַי קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא, הֲוֵי אוֹמֵר בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי אִתְנְהִיר הַהוּא אֶבֶן טָבָא, בִּנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא, מִגּוֹ נְהִירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, (ואתערבב ההוא דלטורא) וּכְדֵין מְתַקְּנִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא חַד שָׂעִיר, וּמְשַׁדְּרִין לְהַאי מַדְבְּרָא תַּקִּיפָא, דְּאִיהוּ שַׁלְטָא עָלֵיהּ. And when is that light shed from the world above upon the ways of men? Verily, on the Day of Atonement. On that day the “precious stone” is illumined with the light from above, which emanates from the splendour of the world to come. Therefore Israel prepare a goat here below for the Day of Atonement and send it forth to that terrible desert which is under the dominion of the Accuser.