תָּא חֲזֵי, נְחוֹשֶׁת הַתְּנוּפָה דְּקָא אַמָרָן, אִלֵּין אִינּוּן (רל"ג ע"א) טוּרֵי נְחֹשֶׁת, דְּאִקְרוּן הָרֵי נְחֹשֶׁת. וְאִינּוּן דְּאִקְרוּן אַדְנֵי נְחֹשֶׁת. (ואלין) קַיְימִין תַּרְעִין, בְּכָל אִינּוּן פִּתְחִין, וְסַחֲרִין לְהוּ, לְכָל אִינּוּן דְּקַיְימִן לְגוֹ, בְּגִין דְּאִלֵּין אִינּוּן תַּרְעִין דְּקַיְימִין לְפִתְחִין לְבַר, וְאִלֵּין עָאלִין וְנַפְקֵי בְּבֵי מַלְכָּא. The “brass of waving”, previously mentioned, represents the so-called “Brass-Mountains”, and the “sockets of brass” represent the gates through which entrance is made to the King.

וּמִן נְחֹשֶׁת דָּא, כָּל אִינּוּן מָאנִין דְּמַדְבְּחָא לְשַׁמְּשָׁא בָּהּ. וְאִלֵּין אִינּוּן מָאנִין לְמַדְבְּחָא, דְּכַד נִשְׁמָתִין מִתְקָרְבִין לְסַלְּקָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, אִלֵּין אִינּוּן פַּלְחִין הַהוּא פּוּלְחָנָא דְּמַדְבְּחָא, וְכֻלְּהוּ מְסַיְּיעֵי לְשַׁמְּשָׁא הַהוּא שִׁמּוּשָׁא, וְאִקְרוּן כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְכָל אִלֵּין מָאנִין, וְכָל אִינּוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כֻּלְּהוּ בִּשְׁמָהָן אִקְרוּן, מָאנִי דְּשִׁמּוּשָׁא לְשַׁמְּשָׁא בְּקוּדְשָׁא. וְעַל דָּא קַיְימִין כֻּלְּהוּ מְמָנָן יְדִיעָאן, וּרְתִיכִין יְדִיעָאן, וְרוּחִין יְדִיעָאן, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ. וּבְהֵיכָלִין דְּקוּדְשָׁא דְּאִינּוּן הֵיכָלִין יְדִיעָאן, כֻּלְּהוּ בְּחוּשְׁבָּנָא. Now of that brass were made all the ministering vessels of the altar. They are, indeed, ministers to the altar, because when the souls of men come up on the altar it is they that execute the service of the altar, and help it to perform its function, and hence they are named “vessels of the altar”. All those “pins of the Tabernacle”, and vessels, are specified by name as vessels of service, to serve in the Sanctuary. Hence they all stand as appointed chieftains and Chariot legions and heavenly spirits, each in its rank. They are, moreover, all numbered, their numbers being kept within certain Sacred Palaces.

קִשּׁוּרָא דְּדַהֲבָא בְּדַהֲבָא. כַּסְפָּא בְּכַסְפָּא. נְחָשָׁא בִּנְחָשָׁא. אִלֵּין דִּנְחֹשֶׁת דִּלְתַתָּא, נַטְלֵי חֵילָא מִנְּחֹשֶׁת דִּלְעֵילָּא, וְכֵן כֹּלָּא. כָּל אִינּוּן גַּוְונִין מִתְעָרְבֵי אִלֵּין בְּאִלֵּין, לְאַחֲדָא לְאִתְקַשְּׁרָא אִלֵּין בְּאִלֵּין. There is an interaction of gold and gold, silver and silver, brass and brass. The brass here below derives its power from the supernal brass, and so with the rest. Besides, all those varieties are interfused with each other, the clasps of gold binding together the curtains, the clasps of brass binding the Tabernacle, all being ranged opposite each other.

קַרְסֵי זָהָב אִינּוּן קַיְימִין לְקַשְּׁרָא אִינּוּן יְרִיעָן חַד בְּחַד. קַרְסֵי נְחֹשֶׁת אִינּוּן קַיְּימָאן לְקַשְּׁרָא מַשְׁכְּנָא. וְאִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין. וְכֻלְּהוּ קַיְימִין כְּכֹכָבַיָּא (רל"ב ע"ב) אִלֵּין בִּרְקִיעָא, כְּמָה דִּנְהִירִין כֹּכָבַיָא בִּרְקִיעָא וְאִתְחָזוּן, הָכִי נָמֵי נְהִירִין אִינּוּן קְרָסִים בְּמַשְׁכְּנָא. וְהָא אוֹקִימְנָא. וּנְהִרִין אִינּוּן קְרָסִים וְאִתְחָזוּן, כְּכֹכָבַיָּא דְּקַיְימֵי וּבַלְטֵי וְנַצְצֵי. (נ"א ולהטי) וְאִינּוּן חַמְשִׁין דְּדַהֲבָא, וְחַמְשִׁין דִּנְחָשָׁא, וְנַהֲרִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין. Moreover, the clasps scintillated in the Tabernacle as the stars scintillate in the firmament, the fifty golden clasps and the fifty brazen clasps in rows facing each other.

מִגּוֹ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא, נָפַק חַד נְצִיצוּ דְּנָצִיץ, וְאַנְהִיר בְּגוֹ אַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, וְהַהוּא נְצִיצוּ כָּלִיל מִכָּל גַּוְונִין דִּנְהִירִין, וְאִקְרֵי אַרְגָּמָן. וְכַד בָּטַשׁ הַאי אַרְגָּמָן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חֲשׁוֹכָא (ס"א תכלא), כְּדֵין נָפַק חַד נְצִיצוּ אַחֲרָא דְּלָא לָהִיט, וְאִתְעָרְבוּ דָּא בְּדָא. וְאִינּוּן הֲווֹ לְבוּשִׁין דְּקוּדְשָׁא, דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא. Also, out of the supernal light there was emitted a spark which penetrated within a dark speculum, that spark being a fusion of all colours of light and called “purple” (argaman). Then that “purple” impinged on that non-luminous light, causing it to emit another dull spark. The two were fused, and out of the fusion were formed the sacred robes in which Michael the High Priest was attired.

וְכַד אִתְלְבַּשׁ בְּהוּ בְּאִינּוּן לְבוּשֵׁי יְקָר, כְּדֵין עָאל לְשַׁמְּשָׁא בְּקוּדְשָׁא, וְעַד לָא לְבִישׁ בְּמַלְבּוּשִׁין אִלֵּין, לא עָאל לְקוּדְשָׁא. כְּגַוְונָא דָּא, (שמות כ״ד:י״ח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר, (צ"ט ע"א) וְאוֹלִיפְנָא דְּהֲוָה מִתְלָבַּשׁ בַּעֲנָנָא. וְכַד הֲוָה מִתְלָבַּשׁ בַּעֲנָנָא, כְּדֵין וַיַּעַל אֶל הָהָר. וְעַד לָא אִתְלָבַּשׁ בֵּיהּ, לָא יָכִיל לְמֵיעַל לְגוֹ. כְּגַוְונָא דָּא כַּהֲנָא רַבָּא, לָא עָאל לְקוּדְשָׁא, עַד דְּאִתְלָבַּשׁ בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין, בְּגִין לְאַעֲלָא לְקוּדְשָׁא. When thus attired in these robes of glory he enters to minister in the Sanctuary, but not otherwise, just as we read of Moses that he “entered into the midst of the cloud, and went up into the mount” (Ex. 24, 18). We have learnt that Moses had first to attire himself in the cloud as in a robe, and only then could he go up into the mount, not otherwise. So the High Priest could not enter the Sanctuary unless robed in the priestly garments.

וּבְגִין דְּנַפְקוּ מֵרָזִין עִלָּאִין, וְאִינּוּן כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אִקְרוּן בִּגְדֵי שְׂרָד. בְּגִין דְּאִשְׁתְּאָרוּ מֵאִינּוּן לְבוּשִׁין עִלָּאִין, בְּגִין דַּהֲווֹ מִמַּה דְּאִשְׁתְּאַר מִנְהוֹרִין דְּזִיוִין עִלָּאִין. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, גַּוְונִין דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי שְׁמָא (בראשית מ"ח ע"ב) שְׁלִים, יְדוָֹ"ד אֱלהִים. וְדָא אִיהוּ רָזָא, לְאִתְלַבְּשָׁא כַּהֲנָא רַבָּא, לְמֵיעַל לְקוּדְשָׁא. תּוֹלַעַת שָׁנִי אִינּוּן גַּוְונִין סוּמָקָא, וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא, דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּכָל אִינּוּן גַּוְונִין. וּמִגּוֹ דְּאִיהוּ אִתְלָבַּשׁ בְּהוּ בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָונִין אִלֵּין, הֲוָה עָאל לְגוֹ וְלָא דַּחְיָין לֵיהּ לְבַר. And it is because they are emanations of the supernal mysteries, and are made after the supernal pattern, that they are called “residual garments” (bigde ha-s’rad), inasmuch as they were made of what has been left over of the supernal robes, of the residue of the ethereal celestial splendours, of the “blue” and “purple”, the hues of the mystery of the Divine Name, called the Name Perfect, to wit, TETRAGRAMMATON ELOHIM, as also of “scarlet red”, thus comprising the colours, red, blue, and purple. Only thus clad could he enter into the innermost without being thrust out.