פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה אֲבַתְרִיהּ וְאָמַר, (תהילים כ״ה:י״ד) סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל סוֹד יְיָ' לִיִרִאָיו, הַהוּא רָזָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא בִּגְנִיזוּ, (דאיהו סתים וגניז) לָא קַיְּימָא אֶלָּא לִירֵאָיו, דְּאִינּוּן דַּחֲלִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר, וְאִינּוּן אִתְחָזוּן לְאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין, וּלְמֶהוֵי אִינּוּן רָזִין עִלָּאִין בִּגְנִיזוּ וּבִסְתִּימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. אֲבָל וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, רָזָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא בִּבְרִית קַיָּימָא, לְהוֹדִיעָם, בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר דְּקַיְּימָא לְגַלָּאָה לְמִנְדַּע. R. Judah followed with a discourse on the verse: “The counsel (sod) of the Lord is with them that fear him; and his covenant to make them know it” (Ps. 25, 14). ‘ “The counsel” (sod),’¹Sod in the Bible = counsel; in post-Biblical Hebrew = secret. he said, ‘alludes to the sublime mystical knowledge which remains hidden and undisclosed save for those that fear the Lord continuously and thus prove themselves worthy of these secrets and able to keep them.

תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון אִתְגְּלִיף עָלְמָא, וְאִתְקָיָּים. וְכֻלְּהוּ עָטָרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כַּד מִצְטָרְפִין, (בראשית ל' ע"ב) סַלְּקִין בְּאַתְווֹי לְעֵילָּא, וְנַחְתִּין לְתַתָּא, מִתְעַטְּרָן עִטְרִין, בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, וְיָכִיל לְאִתְקַיְּימָא. Observe that the world has been made and established by an engraving of forty-two letters, all of which are the adornment of the Divine Name. These letters combined and soared aloft and dived downwards, forming themselves into crowns in the four directions of the world, so that it might endure.

כַּד מַחֲשָׁבָה, סָלִיק בִּרְעוּ דְּחֶדְוָה, מִטְּמִירָא דְּכָל טְמִירִין, מָטֵי וְנָגִיד מִגַּוֵיהּ חַד זִיהֲרָא, מִתְקָרְבִין דָּא בְּדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ. Whilst the Thought mounts up with exulting joy out of the most Undisclosed One, there flows out of it a spark: the two then come into contact with each other, as explained elsewhere.¹Zohar, Exodus, 220b.

וְאִינּוּן אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, אִינּוּן רָזָא עִלָּאָה, וּבְאִינּוּן אִתְבְּרֵי עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה. וְאִינּוּן קִיוּמָא וְרָזָא דְּכָל עָלְמִין. וְעַל דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמִין, כְּתִיב סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. דָּא רָזָא, דְּאַתְוָון גְּלִיפִין, בְּגִלָפוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא. These forty-two letters thus constitute the supernal mystical principle; by them were created the upper and the lower worlds, and they indeed constitute the basis and recondite significance of all the worlds. Thus is explained the verse, “The secret of the Lord is to them that fear him; and his covenant to make them know it”, the first part alluding to the undisclosed engraven letters, whereas the latter speaks of the revealed.

כְּתִיב וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתּוּמִּים, וְהָא אוּקְמוּהָ. אֶת הָאוּרִים: דְּנַהֲרִין, רָזָא דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּנַהֲרָא, וְדָא אִיהוּ גְּלִיפוּ דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרָזָא דְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין, דִּבְהוּ אִתְבְּרוּן עָלְמִין, וַהֲווּ מְשֻׁקָּעִין בֵּיהּ. וְאֶת הַתּוּמִּים: רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, דִּכְלִילָן בַּאֲתָר דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וְאִיהִי (קל"ב ע"א) אִתְנַהֲגָא (ד"א אתנהרא) בְּע"ב אַתְוָון גְּלִיפִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן אוּרִים וְתוּמִים. Now, it is written: “And thou shalt put in the breastplate of judgement the Urim and the Thummim” (Ex. 28, 30). The term “Urim” (lit. Iight, illumination) signifies the luminous speculum, which consisted of the engravure of the Divine Name composed of forty-two letters by which the world was created; whereas the Thummim consisted of the non-luminous speculum made of the Divine Name as manifested in the twenty-two letters. The combination of the two is thus called Urim and Thummim.

תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן אַתְוָון מְשֻׁקָעָאָן תַּמָּן, בְּהַהוּא חֵילָא, נָהֲרִין אַתְוָון אַחֲרָנִין, בִּגְלִיפוּ דְּאִינּוּן שְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין, וְנַהֲרִין אוֹ אִתְחַשְׁכָאן, וְכֹלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין כִּדְקַאמְרָן. וְאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, אִינּוּן אַתְיָין עַל רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אַתְוָון (ס"א אתברון), בְּרָזָא דְּאִלֵּין אַתְוָון. אִלֵּין שְׁמָהָן הֲווֹ גְּנִיזִין מְשֻׁקָּעִין תַּמָּן, וּשְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין הֲווֹ בַּלְטִין אַתְוָון דִּלְהוֹן לְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא מֵרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, וְכֹלָּא אוֹקִימְנָא. Observe that by the power of these sunken letters were the other letters, namely, the raised letters forming the names of the tribes, now illumined, now darkened. The letters of the Divine Name embrace the mystery of the Torah, and all the worlds are a projection of the mystery of those letters.

וְהָא אִתְּמַר בְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. ב', דְּאוֹרַיְיתָא שָׁרָאת בָּה, וְהָא אוּקְמוּהָ ב' בָּרָא וַדַּאי בְּחֵילָא עִלָּאָה, בִּתְקִיפוּ דְּרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון. ב' נוּקְבָּא, א' דְּכוּרָא. כְּמָה דְּב' בָּרָא, הָכִי נָמֵי א', אַפִּיק אַתְוָון, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון. The Torah begins with a Beth followed by an Aleph,¹Allusion to B ereshith B ara E lohim (in the beginning God created). indicating thereby that the world was created by the power of these letters, the Beth symbolizing the female principle and the Aleph the male principle, and both engendering, as it were, the group of the twenty-two letters.

ה', זִוּוּגָא חֲדָא בַּשָׁמַיִם, לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין, וּלְאַשְׁרָאָה לֵיהּ. ו', הָאָרֶץ, לְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא, וּלְאַתְקְנָא לָהּ סִפּוּקָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. וְרָזָא דָּא בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וּמִתְּזָן אַרְעָא, וְאַרְעָא כָּלִיל לוֹן לְגַוָּוהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (קהלת א׳:ז׳) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיְינוּ רָזָא, וְאֵת הָאָרֶץ, דְּכָנִישׁ לְכֹלָּא בְּגַוָּוהּ, וְקַבִּילַת לוֹן. הָאָרֶץ נַטְלַת ו', וְקַבִּילַת לוֹן לְאַתְּזָנָא. Thus we read, “In the beginning God created the (eth) heaven and the (eth) earth” (Gen. 1, 1), where the particle eth (consisting of Aleph and Tau) is a summary of the twenty-two letters by which the earth is nourished.¹v. Zohar, Gen. 16b.

וְרָזָא דָּא, מַשְׁכְּנָא לָא אַתְּקָן אֶלָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּמֵהַהוּא סִטְרָא, אַתְעַר דַּרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה, לְקַיְּימָא לֵיהּ, לְמֶהֱוֵי קִיוּמָא דְּכֹלָּא. וְרָזָא דָּא, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, קִיוּמָא דִּילֵיהּ הֲוָה, בְּאִינּוּן אַתְוָון דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. Now, the same letters were the instruments used in the building of the Tabernacle. This work was carried out by Bezalel

וּבְגִין כַּךְ, כָּל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה בְּצַלְאֵל עָבִיד לוֹן, בְּרָזָא דְּגִלּוּפָא (דצרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי בְּצַלְאֵל, בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע בְּצַלְאֵל, גִּלּוּפָא (צרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְאִי לָא דְּהֲוָה יָדַע לְהוּ בְּצַלְאֵל, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד אִיהוּ אִינּוּן עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא. מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא, כְּמָה דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, לָא הֲוָה וְלָא אַתְקִינוּ כָּל עוֹבָדוֹי, אֶלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, אוּף הָכָא מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא, לָא הֲוָה וְלָא אִתְתָּקַּן, אֶלָּא בְּרָזִין דְּאִינּוּן אַתְוָון. for the reason that, as his very name (Bezel-El=in the shadow of God) implies, he had a knowledge of the various permutations of the letters, by the power of which heaven and earth were created. Without such knowledge Bezalel could not have accomplished the work of the Tabernacle; for, inasmuch as the celestial Tabernacle was made in all its parts by the mystical power of those letters, the lower Tabernacle could only be prepared by the power of the same letters.

בְּצַלְאֵל הֲוָה מְצָרֵף אִינּוּן אַתְוָון, וּבְרָזָא דְּכָל צֵרוּפָא וְצֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד אוּמָנוּתָא. וְכָל עֲבִידָא וַעֲבִידָא דְּמַשְׁכְּנָא, בְּכָל צֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד חַד אוּמָנוּ, וְכָל מַה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. וְכֵן בְּכָל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, וְכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין וְתִקּוּנִין דְּמַשְׁכְּנָא, כֹּלָּא הֲוָה בְּצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. Bezalel was skilled in the various permutations of the Divine Name, and for each several part he employed the appropriate permutation of the letters.

וְכַד אָתָא לְאַקָמָא לֵיהּ, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּרְעוּתָא דְּסָלִיק עַל אִינּוּן אַתְוָון, לָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְמֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹי, וְאִיהוּ הֲוָה יָדַע הַהוּא רְעוּתָא דְּסָלִיק לְאִינּוּן אַתְוָון, וְעַל דָּא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִּיב וַיָּקֶם מֹשֶׁה. וַיִתֵּן מֹשֶׁה. וַיָּשֶׂם מֹשֶׁה. וּבְצַלְאֵל לָא הֲוָה יָדַע, וְלָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ. But when it came to the rearing up of the Tabernacle it was beyond his power, for the reason that the disposition of those letter-groups was entrusted to Moses alone, and hence it was by Moses that the Tabernacle was erected. So Scripture says: “And Moses reared up… and [he] laid… and put in…” (Ex. 40, 18) Moses, but not Bezalel.’

פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה אֲבַתְרִיהּ וְאָמַר, (תהילים כ״ה:י״ד) סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל סוֹד יְיָ' לִיִרִאָיו, הַהוּא רָזָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא בִּגְנִיזוּ, (דאיהו סתים וגניז) לָא קַיְּימָא אֶלָּא לִירֵאָיו, דְּאִינּוּן דַּחֲלִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר, וְאִינּוּן אִתְחָזוּן לְאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין, וּלְמֶהוֵי אִינּוּן רָזִין עִלָּאִין בִּגְנִיזוּ וּבִסְתִּימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. אֲבָל וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, רָזָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא בִּבְרִית קַיָּימָא, לְהוֹדִיעָם, בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר דְּקַיְּימָא לְגַלָּאָה לְמִנְדַּע. R. Judah followed with a discourse on the verse: “The counsel (sod) of the Lord is with them that fear him; and his covenant to make them know it” (Ps. 25, 14). ‘ “The counsel” (sod),’¹Sod in the Bible = counsel; in post-Biblical Hebrew = secret. he said, ‘alludes to the sublime mystical knowledge which remains hidden and undisclosed save for those that fear the Lord continuously and thus prove themselves worthy of these secrets and able to keep them.

תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון אִתְגְּלִיף עָלְמָא, וְאִתְקָיָּים. וְכֻלְּהוּ עָטָרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כַּד מִצְטָרְפִין, (בראשית ל' ע"ב) סַלְּקִין בְּאַתְווֹי לְעֵילָּא, וְנַחְתִּין לְתַתָּא, מִתְעַטְּרָן עִטְרִין, בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, וְיָכִיל לְאִתְקַיְּימָא. Observe that the world has been made and established by an engraving of forty-two letters, all of which are the adornment of the Divine Name. These letters combined and soared aloft and dived downwards, forming themselves into crowns in the four directions of the world, so that it might endure.

וּלְבָתַר נַפְקוּ אַתְוָון וּבָרוּ עָלְמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. בְּעָלְמָא דְּיִחוּדָא, וּבְעָלְמָא דְּפֵרוּדָא, וְאִתְקְרוּן הָרֵי בָתֶר, טוּרֵי (בראשית ר"מ ע"ב) דְּפִרוּדָא דְּמִשְׁתַּקְיָין. כַּד סִטְרָא דְּדָרוֹם שַׁארִי לְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ, וּכְדֵין מַיָּא נַגְדִּין, וּבְחֵילָא דָּא דְּעֵילָּא, נָגִיד, כֹּלָּא הוּא בְּחֵידוּ. They then went forth and created the upper world and the lower, the world of unification and the world of division. In the latter they are called “mountains of separation” (bather) (S.S. 2, 17), which are watered when the south side begins to come near them. The water flows with supernal energy and with ecstatic joy.

כַּד מַחֲשָׁבָה, סָלִיק בִּרְעוּ דְּחֶדְוָה, מִטְּמִירָא דְּכָל טְמִירִין, מָטֵי וְנָגִיד מִגַּוֵיהּ חַד זִיהֲרָא, מִתְקָרְבִין דָּא בְּדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ. Whilst the Thought mounts up with exulting joy out of the most Undisclosed One, there flows out of it a spark: the two then come into contact with each other, as explained elsewhere.¹Zohar, Exodus, 220b.

וְאִינּוּן אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, אִינּוּן רָזָא עִלָּאָה, וּבְאִינּוּן אִתְבְּרֵי עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה. וְאִינּוּן קִיוּמָא וְרָזָא דְּכָל עָלְמִין. וְעַל דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמִין, כְּתִיב סוֹד יְיָ' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. דָּא רָזָא, דְּאַתְוָון גְּלִיפִין, בְּגִלָפוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא. These forty-two letters thus constitute the supernal mystical principle; by them were created the upper and the lower worlds, and they indeed constitute the basis and recondite significance of all the worlds. Thus is explained the verse, “The secret of the Lord is to them that fear him; and his covenant to make them know it”, the first part alluding to the undisclosed engraven letters, whereas the latter speaks of the revealed.

כְּתִיב וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתּוּמִּים, וְהָא אוּקְמוּהָ. אֶת הָאוּרִים: דְּנַהֲרִין, רָזָא דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּנַהֲרָא, וְדָא אִיהוּ גְּלִיפוּ דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרָזָא דְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין, דִּבְהוּ אִתְבְּרוּן עָלְמִין, וַהֲווּ מְשֻׁקָּעִין בֵּיהּ. וְאֶת הַתּוּמִּים: רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, דִּכְלִילָן בַּאֲתָר דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וְאִיהִי (קל"ב ע"א) אִתְנַהֲגָא (ד"א אתנהרא) בְּע"ב אַתְוָון גְּלִיפִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן אוּרִים וְתוּמִים. Now, it is written: “And thou shalt put in the breastplate of judgement the Urim and the Thummim” (Ex. 28, 30). The term “Urim” (lit. Iight, illumination) signifies the luminous speculum, which consisted of the engravure of the Divine Name composed of forty-two letters by which the world was created; whereas the Thummim consisted of the non-luminous speculum made of the Divine Name as manifested in the twenty-two letters. The combination of the two is thus called Urim and Thummim.

תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן אַתְוָון מְשֻׁקָעָאָן תַּמָּן, בְּהַהוּא חֵילָא, נָהֲרִין אַתְוָון אַחֲרָנִין, בִּגְלִיפוּ דְּאִינּוּן שְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין, וְנַהֲרִין אוֹ אִתְחַשְׁכָאן, וְכֹלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין כִּדְקַאמְרָן. וְאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, אִינּוּן אַתְיָין עַל רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אַתְוָון (ס"א אתברון), בְּרָזָא דְּאִלֵּין אַתְוָון. אִלֵּין שְׁמָהָן הֲווֹ גְּנִיזִין מְשֻׁקָּעִין תַּמָּן, וּשְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין הֲווֹ בַּלְטִין אַתְוָון דִּלְהוֹן לְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא מֵרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, וְכֹלָּא אוֹקִימְנָא. Observe that by the power of these sunken letters were the other letters, namely, the raised letters forming the names of the tribes, now illumined, now darkened. The letters of the Divine Name embrace the mystery of the Torah, and all the worlds are a projection of the mystery of those letters.

וְהָא אִתְּמַר בְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. ב', דְּאוֹרַיְיתָא שָׁרָאת בָּה, וְהָא אוּקְמוּהָ ב' בָּרָא וַדַּאי בְּחֵילָא עִלָּאָה, בִּתְקִיפוּ דְּרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון. ב' נוּקְבָּא, א' דְּכוּרָא. כְּמָה דְּב' בָּרָא, הָכִי נָמֵי א', אַפִּיק אַתְוָון, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון. The Torah begins with a Beth followed by an Aleph,¹Allusion to B ereshith B ara E lohim (in the beginning God created). indicating thereby that the world was created by the power of these letters, the Beth symbolizing the female principle and the Aleph the male principle, and both engendering, as it were, the group of the twenty-two letters.

ה', זִוּוּגָא חֲדָא בַּשָׁמַיִם, לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין, וּלְאַשְׁרָאָה לֵיהּ. ו', הָאָרֶץ, לְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא, וּלְאַתְקְנָא לָהּ סִפּוּקָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. וְרָזָא דָּא בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וּמִתְּזָן אַרְעָא, וְאַרְעָא כָּלִיל לוֹן לְגַוָּוהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (קהלת א׳:ז׳) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיְינוּ רָזָא, וְאֵת הָאָרֶץ, דְּכָנִישׁ לְכֹלָּא בְּגַוָּוהּ, וְקַבִּילַת לוֹן. הָאָרֶץ נַטְלַת ו', וְקַבִּילַת לוֹן לְאַתְּזָנָא. Thus we read, “In the beginning God created the (eth) heaven and the (eth) earth” (Gen. 1, 1), where the particle eth (consisting of Aleph and Tau) is a summary of the twenty-two letters by which the earth is nourished.¹v. Zohar, Gen. 16b.

וְרָזָא דָּא, מַשְׁכְּנָא לָא אַתְּקָן אֶלָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּמֵהַהוּא סִטְרָא, אַתְעַר דַּרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה, לְקַיְּימָא לֵיהּ, לְמֶהֱוֵי קִיוּמָא דְּכֹלָּא. וְרָזָא דָּא, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, קִיוּמָא דִּילֵיהּ הֲוָה, בְּאִינּוּן אַתְוָון דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. Now, the same letters were the instruments used in the building of the Tabernacle. This work was carried out by Bezalel

וּבְגִין כַּךְ, כָּל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה בְּצַלְאֵל עָבִיד לוֹן, בְּרָזָא דְּגִלּוּפָא (דצרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי בְּצַלְאֵל, בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע בְּצַלְאֵל, גִּלּוּפָא (צרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְאִי לָא דְּהֲוָה יָדַע לְהוּ בְּצַלְאֵל, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד אִיהוּ אִינּוּן עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא. מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא, כְּמָה דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, לָא הֲוָה וְלָא אַתְקִינוּ כָּל עוֹבָדוֹי, אֶלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, אוּף הָכָא מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא, לָא הֲוָה וְלָא אִתְתָּקַּן, אֶלָּא בְּרָזִין דְּאִינּוּן אַתְוָון. for the reason that, as his very name (Bezel-El=in the shadow of God) implies, he had a knowledge of the various permutations of the letters, by the power of which heaven and earth were created. Without such knowledge Bezalel could not have accomplished the work of the Tabernacle; for, inasmuch as the celestial Tabernacle was made in all its parts by the mystical power of those letters, the lower Tabernacle could only be prepared by the power of the same letters.

בְּצַלְאֵל הֲוָה מְצָרֵף אִינּוּן אַתְוָון, וּבְרָזָא דְּכָל צֵרוּפָא וְצֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד אוּמָנוּתָא. וְכָל עֲבִידָא וַעֲבִידָא דְּמַשְׁכְּנָא, בְּכָל צֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד חַד אוּמָנוּ, וְכָל מַה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. וְכֵן בְּכָל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, וְכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין וְתִקּוּנִין דְּמַשְׁכְּנָא, כֹּלָּא הֲוָה בְּצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. Bezalel was skilled in the various permutations of the Divine Name, and for each several part he employed the appropriate permutation of the letters.