רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק, קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (תהילים קל״ד:א׳) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵי יְיָ' וְגוֹ', הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְהָא אִתְּמַר. אֲבָל הַאי שְׁבָחָא הוּא דְּכָל אִינּוּן בְּנִי מְהֵימְנוּתָא. וּמַאן אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא יֵאוֹת. וּשְׁבָחָא דְּאִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, אִינּוּן דְּקַיְימִין בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְדַבְּקֵי בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. ¹The first 49 lines of the Hebrew text on this Page do not appear in the translation as explained in the previous footnotes. When R. Hizkiah was studying with R. Isaac, they once rose at midnight to study the Torah. R. Isaac discoursed on the verse: “Behold, bless ye the Lord, all ye servants of the Lord, which by night stand in the house of the Lord” (Ps. CXXXIV, l). ‘This verse’, he said, ‘is a tribute to all true believers. And who are the true believers? Those who study the Torah and know how to unify the Holy Name in the fitting manner.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְרוּחַ צָפוֹן אִתְּעַר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, הַהִיא אַיַּלְתָּא קַיְּימָא וּמְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּהִיא קַיְּימָא, כַּמָה אֶלֶף, וְכַמָּה רִבְּבָן, קַיְימִין עִמָּהּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ שָׁארָן לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. When a man rises at midnight to study the Torah and the North Wind awakes, then a certain Hind¹The Shekinah. arises and praises the Holy One, blessed be He. And with Her arise thousands and myriads [of angels] who all commence to praise the holy King.

הַהוּא מַאן דְּזָכֵי וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לֵיהּ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח׳:י״ג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְכָל אִינּוּן אוֹכְלוֹסִין לְעֵילָּא, וְכָל בְּנִי תּוּשְׁבַּחְתָּא דִּמְזַמְרִין לְמָארֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכֵי בְּגִין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאִינּוּן דְּלָעוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַכְרְזִי וְאָמְרֵי, (תהילים קל״ד:א׳) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵּי יְיָ'. אַתּוּן בָּרְכוּ אֶת יְיָ'. אַתּוּן שַׁבָּחוּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא אַתּוּן אַעֲטְּרוּ לֵיהּ לְמַלְכָּא. But they all fall into silence in order to listen to those who study the Torah, and they proclaim: “Behold, bless ye the Lord, all ye servants of the Lord”, as much as to say, ” You bless the Lord, you praise the holy King, you crown the King.”

וְהַהִיא אַיַּילְתָּא מִתְעַטְּרָא בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְקָמַת קָמֵי מַלְכָּא, וְאָמְרַת חָמֵי בְּמַאי בְּרָא אֲתֵינָא לְקַמָּךְ, בְּמַאי בְּרָא אִתְּעַרְנָא לְגַבָּךְ, וּמַאן אִינּוּן דִּשְׁבָחָא כֹּלָּא דִּלְהוֹן קַמֵּי מַלְכָּא. הָדָר וְאָמַר, הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ' בַּלֵּילוֹת. אִלֵּין אִקְרוּן עַבְדֵּי יְיָ', אִלֵּין אִתְחָזוּן לְבָרְכָא לְמַלְכָּא. וּבִרְכְתָא דִּלְהוֹן בִּרְכָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ד:ב׳) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ' וְגוֹ'. אַתּוּן אִתְחָזוּן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יִתְבְּרַךְ עַל יָדַיְיכוּ וּבִרְכְתָא דְּעַל יָדַיְיכוּ בִּרְכָתָא הִיא. And that Hind adorns herself with that man and stands before the King and says: “See the son with whom I am come before thee, with whom I approach thee.” Their blessing is a real blessing, as it says, “Lift up your hands in (to) holiness” (Ibid.)