וְאִי תֵּימָא דִּבְאֲתַר דָּא דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם תַּלְיָא מִלְּתָא. הָא תָּנִינָן, דְּלָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וּזְכוּתָא, הָא אוּקְמוּהָ צְדָקָה. וְתַרְגּוּם צְדָקָה, זְכוּתָא. וּזְכוּתָא וְשָׁמַיִם חַד מִלָּה הוּא, והָכָא הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם. (ואי תימא ביה תליא) כְּתִיב מִמַּעַל, מִמַּעַל וַדַּאי, מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא קָא אַתְיָא, וְלָא מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם, וְאִקְרֵי זְכוּתָא, אֶלָּא מִמַּעַל דַּיְיקָא. Yet think not that this depends on the place called “heaven”, for so it is written here “from above”; the rain in sooth comes from “above”, from the Ancient Holy One, and not from the place called Heaven.

וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק, דְּכַד שָׁמַיִם נָטִיל לֵיהּ מִמַּעַל, מֵהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה דְּשָׁארִי עָלוֹי, כְּדֵין שְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק. מַאן שְׁחָקִים. אֲתַר דְּטָחֲנִין מָנָא לְצַדִּיקַיָּיא. וּמַאי נִינְהוּ. נֶצַח וְהוֹד, דְּאִינּוּן וַדַּאי טַחֲנִין מָנָא לְצַדִּיקַיָּיא. לְמַאן. לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי צַדִּיק דְּהָא אִינּוּן טַחֲנִין לֵיהּ לְהַהוּא מָנָא דְּאַתְיָא מִלְּעֵילָּא, וְכָל הַהוּא טִיבוּ מִתְכְּנִישׁ בְּגַוויְיהוּ, לְמֵיהַב לֵיהּ לְדַרְגָּא דְּצַדִּיק, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן צֶדֶק מֵהַהוּא נְזִילוּ דִּלְהוֹן, וְעַל דָּא טַחֲנִין מָנָא לְצַדִּיקַיָּיא. מַאן צַדִּיקַיָּיא דָּא צַדִּיק וְצֶדֶק, יוֹסֵף ורָחֵל, דְּכַד מִזְדַּוְּוגָן כַּחֲדָא צַדִּיקִים אִקְרוּ. “And let the skies pour down righteousness”: since when the heavens receive this rain from the place above, then the skies pour down righteousness. What is meant by “skies” (shehakim)? The place where manna is ground (shahak) for the righteous, where Victory and Majesty grind manna for the place called Righteous, or, rather, for the two Righteous Ones Zaddik and Zedek.

וְאִלֵּין טַחֲנִין מָנָא לְצַדִּיקַיָּיא וַדַּאי, וְעַל דָּא וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק. כְּדֵין תִּפְתַּח אֶרֶץ לְתַתָּא. וְיִפְרוּ יֶשַׁע, בְּנֵי עָלְמָא. וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, כָּל רַחֲמֵי, וְכָל טִיבוּ דְּעָלְמָא סַגִיאוּ, וּמְזוֹנַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, כְּדֵין חֶדְוָה עַל חֶדְוָה אִתּוֹסַף, וְכָל עָלְמִין מִתְבָּרְכָאן. אָמַר רִבִּי אֲחָא, אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיָּי. Then “the earth opens” (Ibid.) beneath, and mankind “are fruitful with salvation”. “Righteousness springs forth together”: mercy and kindness abound and man’s food is provided, and so joy is added to joy and all worlds are blessed.’ Said R. Aha: ‘Had I come but to hear this, it would have been sufficient.’