כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (קהלת ז׳:י״ד) גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (קהלת ז׳:י״ח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח יָדֶךָ. So the benefit of light is only felt from its contrast with darkness, and similarly white is only known and valued from its contrast with black.’ R. Isaac said: ‘It is the same with sweet and bitter: a man does not know what sweet is until he tastes bitter.’

וְתַנְיָא, וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת. מִן הַסִּכְלוּת מַמָּשׁ, אָתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא, דְּאִלְמָלֵא לָא אִשְׁתְּכַח שְׁטוּתָא בְּעָלְמָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא חָכְמְתָא וּמִלּוֹי. (תיקון קכ"ג ע"א) וְתָאנָא חִיּוּבָא הוּא עַל בַּר נָשׁ דְּאוֹלִיף חָכְמְתָא, לְמֵילַף זְעֵיר מִן שְׁטוּתָא, וּלְמִנְדַּע לָהּ. בְּגִין דְּאָתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא בְּגִינֵיהּ. כְּמָה דְּאַתְיָא תּוֹעַלְתָּא לִנְהוֹרָא מֵחֲשׁוֹכָא, דְּאִלְמָלֵא חֲשׁוֹכָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע נְהוֹרָא. וְלָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) תּוֹעַלְתָּא לְעָלְמָא מִנֵּיהּ. AND IF A MAN’S HAIR BE FALLEN OFF HIS HEAD. R. Hiya cited here the verse: “Then I saw that wisdom excelleth folly as light excelleth darkness” (Eccl. 2, 13). ‘Where’, he said, ‘is the great wisdom in this remark of king Solomon? Does not anyone, even one who has no wisdom himself, know that wisdom is superior to folly as light to darkness, and why, therefore, does Solomon say, “Then I saw”? The truth, however, is that what is meant is that there is an excellence or profit to wisdom from folly itself, for if there were no folly, wisdom and its words would not be recognized. We have learnt that it is incumbent on a man when he learns wisdom to learn a little folly also, since there is a certain benefit to wisdom from it as there is to light from darkness.

תָּנָא שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה, לַחָכְמָה סְתָם. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, לָא נָהִיר חָכְמְתָא דִּלְעֵילָּא, וְלָא אִתְנְהִיר, אֶלָּא בְּגִין שְׁטוּתָא דְּאִתְּעַר מֵאֲתַר אָחֳרָא, וְאִלְמָלֵא הַאי, נְהִירוּ וּרְבוּ סַגִיא וְיַתִּיר לָא הֲוָה (להוי), וְלָא אִתְחַזְיָא תּוֹעַלְתָּא דְּחָכְמְתָא. וּבְגִין שְׁטוּתָא אִתְנְהִיר יַתִּיר, וּנְהִירִין לֵיהּ יַתִּיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה, לַחָכְמָה סְתָם, מִן הַסִּכְלוּת סְתָם. וְכַךְ לְתַתָּא, אִלְמָלֵא לָא הֲוָה שְׁטוּתָא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא, לָא הֲוִי חָכְמְתָא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא. We have also learnt that this applies to the supernal Wisdom, for R. Simeon said to R. Abba: The supernal Wisdom does not illumine or become illumined save on account of the folly that arises from another place, and but for this it would have no superiority or excellence, and the profit of wisdom would not be discernible. So on earth, if there were no folly there would be no wisdom.

וְהַיְינוּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲווֹ יַלְפִין מִנֵּיהּ חַבְרַיָּיא רָזֵי דְּחָכְמְתָא, הֲוָה מְסַדֵּר קָמַיְיהוּ פִּרְקָא דְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, בְּגִין דְּיֵיתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא בְּגִינֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת י׳:א׳) יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעַט, מִשּׁוּם דְּהִיא תִּקּוּנָא דְּחָכְמְתָא, וִיקָרָא דְּחָכְמְתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, וְלִבִּי נוֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחוֹז בְּסִכְלוּת. Therefore did Rab Hamnuna the Elder, when he instructed the Companions in the secrets of wisdom, also give them a discourse full of folly, that wisdom might benefit therefrom. Therefore it is written: “More precious than wisdom and than honour is a little folly” (Eccl. 10, 1).’

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד, כְּלוֹמַר יְקָרָא דְּחָכְמְתָא וְנוֹי דִּילָהּ, וִיקָרָא דְּכָבוֹד דִּלְעֵילָּא, מַאי הִיא. סִכְלוּת מְעַט. זְעֵיר דִּשְׁטוּתָא אַחְזֵי וְגַלֵּי יְקָרָא דְּחָכְמְתָא וְכָבוֹד דִּלְעֵילָּא, יַתִּיר מִכָּל אָרְחִין דְּעָלְמָא. R. Jose said: ‘This means that a little folly reveals and displays the honour of wisdom and the glory of heaven more than anything else.

כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (קהלת ז׳:י״ד) גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (קהלת ז׳:י״ח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח יָדֶךָ. So the benefit of light is only felt from its contrast with darkness, and similarly white is only known and valued from its contrast with black.’ R. Isaac said: ‘It is the same with sweet and bitter: a man does not know what sweet is until he tastes bitter.’