Chapter 24
Chapter 24 somebodyAchrei Mot 24:153-156 (Chapter 24) (Achrei Mot) (Zohar)
Achrei Mot 24:153-156 (Chapter 24) (Achrei Mot) (Zohar) somebody(כאן חסר) (ויקרא ט״ז:י״ח) וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ' וְכִפֶּר עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהילים נ׳:א׳) מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְיָ' דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ. תָּאנָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין רִבּוֹא מָארֵי שִׁירָתָא, מְזַמְּרִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד נָהִיר יְמָמָא. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא בְּטִיהֲרָא. וְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִקְרֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם. AND HE SHALL GO OUT UNTO THE ALTAR THAT IS BEFORE THE LORD. R. Judah quoted here the verse: God, even God the Lord hath spoken, and called the earth from the rising of the sun unto the going down thereof (Ps. 50, 1) ‘We have learnt’, he said, ‘that a thousand and five hundred and fifty myriads of choristers chant hymns to God when day breaks, and a thousand and five hundred and forty-eight at midday, and a thousand and five hundred and ninety myriads at the time which is called “between the evenings’.’
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כַּד נָהִיר יְמָמָא, כָּל אִינּוּן מָארֵי דִּיבָבָא, מְשַׁבְּחָן בְּמִלֵי תּוּשְׁבְּחָן, לָקֳבְלֵיהּ דְּהַאי בֹּקֶר. (ס"א כד אתער, דכד) דְּכַד אִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, כֻּלְּהוּ מִתְבַסְּמִין, וְדִינָא אִשְׁתְּכִיךְ, וְאָמְרִין תּוּשְׁבְּחָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב ל״ח:ז׳) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. וְהַהוּא זִמְנָא, (הימנותא) חֶדְוָותָא וּבִרְכָּאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר לְאַבְרָהָם לְאַחֲיָיא לֵיהּ, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בֵּיהּ, וְאַשְׁלְטֵיהּ בְּעָלְמָא. וּמְנָא לָן דְּהַאי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם הוּא. דִּכְתִיב (בראשית י״ט:כ״ז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. R. Jose said that when day dawns all the “lords of shouting” utter words of praise to greet it, because then all are exhilarated and judgement is mitigated. At that moment joy and blessing is in the world, and the Holy One, blessed be He, awakens Abraham1Hesed. and has joyous communion with him, and gives him sway over the world.
בְּהַהוּא זִמְנָא דְּבֵין הָעַרְבָּיִם, כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דִּילָלָה אִקְרוּן, וּמְזַמְּרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וּקְטָטוּתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּעָרוּתָא דְּאִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִצְחָק, וְקָם וְדָאִין לְחַיָּיבַיָּא דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְשִׁבְעָה נַהֲרֵי אֶשָּׁא נַגְדִּין וְנָפְקִין וְחָלִין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּרַשִׁיעַיָּיא, וְשַׁלְהוֹבֵי גּוּמְרִין דְּנוּרָא מִתְעָרִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּכְדֵין תָּב אַבְרָהָם לְאַתְרֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית י״ח:ל״ג) וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְיוֹמָא אִתְפְּנֵי, וְחַיָּיבֵי גֵּיהִנָּם צַוְוחִין וְאַמְרִין (ירמיהו ו׳:ד׳) אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. וְהַהִיא שַׁעֲתָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא, בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. At the time called “between the evenings” all those angels called “masters of howling” are vocal, and contention is rife in the world. That is the time when the Holy One arouses Isaac1Geburah. and rises to judge the guilty who transgress the precepts of the Law. Seven rivers of fire issue forth and descend on the heads of the wicked, along with burning coals of fire. Then Abraham returns to his place and the day departs and the sinners in Gehinnom groan as they say: “Woe unto us, for the day declineth,for the shadows of evening are stretched out” (Jer. 6, 4). At that time, therefore, a man should be careful not to omit the afternoon prayer.
בְּזִמְנָא דְּמָטֵי לֵילְיָא אִינּוּן אֶלֶף וְה' מְאָה וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא, אִקְרוּן מִבָּרָא לְפָרוֹכְתָּא, וְאָמְרִין שִׁירָתָא. כְּדֵין דִּינִין דִּלְתַתָּא מִתְעָרִין, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וְאִלֵּין אַמְרִין שִׁירָתָא. עַד דְּיִתְפְּלִיג לֵילְיָא מִשְׁמָרָה וּפַלְגָּא. בָּתַר דְּיִתְפְּלִיג לֵילְיָא מִזְדַמְנֵי כֻּלְּהוּ אַחֲרִינֵי כַּחֲדָא, וְאַמְרֵי תְּהִלּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה ס) וּתְהִלּוֹת יְיָ' יְבַשֵּׂרוּ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר כַּד רַעֲוָא אִשְׁתְּכַח בְּצַפְרָא, תְּהִלּוֹת יְיָ' מְבַשְּׂרִין. When night comes, those other fifteen hundred and forty-eight myriads are summoned from without the curtain and chant hymns, and then the underworld chastisements are aroused and roam about the world. These chant praises until midnight, a watch and a half. Then all the others assemble and sing psalms,
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, בָּתַר דְּרוּחָא דְּצָפוֹן אִתְּעַר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאָזִיל לֵיהּ, תְּהִלּוֹת מְבַשְּׂרֵי, עַד דְּיֵיתֵי צַפְרָא, וְאִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, כְּדֵין חֶדְוָותָא וּבִרְכָּאן אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא. after the north wind has risen and gone forth, until daylight comes and the morning rises, when joy and blessing return to the world.’
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֻּלְּהוּ הָכִי, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן סַרְכִין תְּלָתָא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר הַאי בֹּקֶר, וּמִתְעָרִין תּוּשְׁבְּחָן, כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין רִבּוֹא, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא, וְהֵימָן שְׁמֵיהּ לָקֳבְלֵיה דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ סַרְכִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ לְאַתְקְנָא שִׁירָתָא. R. Abba said that there are three leaders for all of the choirs. Over those who sing in the morning is appointed one named Heman, under whom there are many deputies for ordering their song.
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר זִמְנָא דְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְזַמְרִין כָּל אִינּוּן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתִשְׁעִין אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דִּילָלָה, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא וִידוּתוּן שְׁמֵיהּ, לָקֳבְלֵיהּ דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ סַרְכִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ, לְאַתְקְנָא הַהוּא זִמְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו כ״ה:ה׳) זְמִיר עָרִיצִים. Over those of the evening there is appointed one named Jeduthun, who also has many deputies under him.
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמָטֵי לֵילְיָא, מִתְעָרִין כָּל אִינּוּן דְּמִבָּרָא לְפָרוֹכְתָּא, כְּדֵין שָׁכִיךְ כֹּלָּא, וּפִטְרָא לָא אִשְׁתְּכַח, וְדִינִין דִּלְתַּתָּא מִתְעָרִין, כֻּלְּהוּ אִתְמָנָן כַּחֲדָא, אִלֵּין עַל אִלֵּין, עַד דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא. בָּתַר דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, וּמִתְכַּנְּשֵׁי כֻּלְּהוּ, אִתְמָנָא עָלַיְיהוּ חַד מְמָנָא וְכָנִישׁ לְכָל מַשִּׁרְיָין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר י׳:כ״ה) מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת וְגוֹ', וְאָסָף שְׁמֵיהּ, לָקֳבְלֵיהּ דִּלְתַתָּא, וּתְחוֹת יְדֵיהּ כָּל אִינּוּן סַרְכִין מְמָנָן, וּמְבַשְּׂרֵי תְּהִלּוֹת. At night time, when all from without the curtain arise, they are in disorder until midnight, when all gather together and the lead is taken by one called Asaph, to whom all the deputies are subordinate till morning comes.
עַד דְּאָתֵי צַפְרָא, כֵּיוָן דְּאָתֵי צַפְרָא, קָם הַהוּא נַעַ"ר, יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמֵּיהּ, לְדַכְּאָה לְהוּ, וְעָאל לְשַׁמְּשָׁא. כַּד אִתְּעַר בֹּקֶר, כְּדֵין הִיא שַׁעֲתָא דְּרַעֲוָא, דְּאִשְׁתָּעֵי מַטְרוֹנִיתָא בְּמַלְכָּא, וּמַלְכָּא מָשִׁיךְ מִנֵּיהּ חַד חוּטָא דְּבִרְכָּאן וּפָרִיס עַל מַטְרוֹנִיתָא, וְעַל אִינּוּן דְּמִזְדַוְּוגֵי לֵהּ. מַאן אִינּוּן דְּמִזְדַוְּוגֵי עִמֵּהּ. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, כַּד אִתְפְּלַג. Then that “lad”1Metatron. who sucks from his mother’s breasts rises to purify them and enters to minister. That is a time of favour when the Matrona converses with the King, and the King stretches forth a thread of blessing and winds it round the Matrona and all who are joined with her. These are they that study the Torah at night time after midnight.
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאָתֵי עִם מַטְרוֹנִיתָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאָתַת לְקַבְּלָא אַנְפֵּי מַלְכָּא, לְאִשְׁתָּעֵי בֵּיהּ. וְאִשְׁתְּכַח עִמָּהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּאוֹשִׁיט מַלְכָּא יְמִינָא, לְקַבְּלָא לְמַטְרוֹנִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ט:ט׳) אֶשָּׂא כַּנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. מַאי אַחֲרִית יָם. הַהִיא שַׁעֲתָא אַחֲרִית דְּהַהוּא יַם הוּא. דְּכַד אִתְפְּלַג, שֵׁירוּתָא הֲוָה, וְדִינָא הֲוָה, וְהַשְׁתָּא אַחֲרִית הוּא דִּילָהּ, דְּמִסְתַּלְּקִין דִּינָהָא. וְעָאלַת בְּגַדְפּוֹי דְּמַלְכָּא, הִיא וְכָל אִינּוּן דְּמִזְדַּוְּוגִין לֵהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. R. Simeon said: ‘Happy he who comes with the Matrona at the hour when she goes to greet the King and to converse with Him, and He stretches out his right hand to receive her. This hour is called “the uttermost parts of the sea” (Ps. 139, 9), when her chastisements depart and she enters under the wings of the King, with all those that are attached to her.
וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא. אִשְׁתְּתַּף בִּשְׁכִינְתָּא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְחַבְּרַת עִם מַלְכָּא, הוּא אִשְׁתְּכַח עִמָּהּ עִם מַלְכָּא. וּמַלְכָּא פְּרֵיס עַל כֻּלְּהוּ גַּדְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים מ״ב:ט׳) יוֹמָם יְצַוְּה יְיָ' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְגוֹ'. At that time the Patriarchs invite the Matrona and advance to converse with her, and the Holy One, blessed be He, joins them.
תָּאנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אֲבָהָן מִזְדַּמְּנִין בְּמַטְרוֹנִיתָא, וְקַדְּמִין לְאִשְׁתָּעֵי בַּהֲדָהּ, וּלְאִתְחַבְּרָא עִמָּהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל עִמָּהּ בְּהוּ. וְהוּא קָארֵי לָהּ לְפָרְסָא לָהּ גַּדְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים נ׳:א׳) מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְיָ' דִּבֶּר וַיִקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'. אֵל: דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, וְאִקְרֵי חֶסֶד. אֱלֹהִים: דָּא גְּבוּרָה. יְדִֹוִ"ד: דָא שְׁלִימוּ דְּכַלָּא, רַחֲמֵי. וְעַל דָא, דִּבֶּר וַיִקְרָא אָרֶץ וְגוֹ'. Hence it is written: “God, even God the Lord hath spoken and called the earth”, etc. The first “God” here (El) refers to the light of Wisdom which is called Lovingkindness; the second “God” (Elohim) to Might: and “the Lord” to Mercy.’