קָמוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא וְאַזְלוּ. אַמְרֵי, וַדַּאי בְּשַׁעֲתָא דְּזַכָּאִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, עָלְמָא לָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּמֵתַיָּיא. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אֲמַאי אַזְלֵינָן לְגַבֵּיהוֹן דְּמֵתַיָּיא, וְהָא כְּתִיב (דברים י״ח:י״א) וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים וְאָסִיר. אָמַר לֵיהּ עַד כָּאן לָא חֲמֵיתָא גַּדְפָּא דְּצִפָּרָא דְּעֵדֶן. וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, אֶל הַמֵּתִים דַּיְיקָא. דְּאִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא, דְּאִינּוּן מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאִשְׁתְּכָחוּ תָּדִיר מֵתִים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט, שְׁלֹמֹה קְרָא עָלַיְיהוּ (קהלת ד׳:ב׳) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, בְּזִמְנָא אָחֳרָא וְלָא הַשְׁתָּא. שֶׁכְּבָר מֵתוּ, וְהַשְׁתָּא אִינּוּן חַיִּין. R. Hizkiah and R. Jesse then rose and went on their way. ‘Verily,’ they said, ‘when there are no righteous in the world, the world is sustained only by the Scroll of the Law.’ R. Jesse asked: ‘Why, when rain is wanted, do we go to the graveyards, seeing that it is forbidden to “inquire of the dead” (Deut. 18, 11)?’ He replied: ‘You have not yet seen the “wing of the Bird of Eden”.¹r. Simeon. The “dead” here are those of the sinners of the heathens who are forever dead, but of Israel who are truly virtuous Solomon says that “they have died aforetime”, but now they are living.

וְעוֹד, דִּשְׁאָר עַמִּין כַּד אָתָאן לִמְתֵיהוֹן, אַתְיָין בְּחַרְשִׁין, לְאִתְּעָרָא עָלַיְיהוּ זִינִין בִּישִׁין. וְכַד יִשְׂרָאֵל אָתָאן לִמְתֵיהוֹן, אַתְיָין בְּכַמָּה תְּשׁוּבָה לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בִּתְבִירוּ דְּלִבָּא, בְּתַעֲנִיתָא לָקֳבְלֵיהּ, וְכֹלָּא בְּגִין דְּנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין יִבְעוּן רַחֲמֵי לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עָלְמָא בְּגִינֵיהוֹן. Further, when other peoples visit their dead, they do so with divinations to summon demons to them, but Israel go with repentance before the Lord, with a contrite heart and with fasting, in order that the holy souls may beseech mercy for them.

וְעַל דָּא תָּנֵינָן, צַדִּיקָא אַף עַל גַּב דְּאִתְפְּטָר מֵהַאי עָלְמָא, לָא אִסְתַּלָּק וְלָא אִתְאֲבִיד מְכֻּלְּהוּ עָלְמִין, דְּהָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין אִשְׁתְּכַח יַתִּיר מֵחַיּיוֹי. דִּבְחַיּיוֹי אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, וּלְבָתַר אִשְׁתְּכַח בִּתְלַת עָלְמִין, וְזַמִּין לְגַבַּיְיהוּ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים א׳:ג׳) עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, אַל תִּקְרֵי עֲלָמוֹת, אֶלָּא עוֹלָמוֹת. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן. Therefore we have learnt that the righteous man, even when he departs from this world, does not really disappear from any world, since he is to be found in all of them more than in his lifetime. For in his lifetime he is only in this world, but afterwards he is in three worlds.

תָּאנָא, כְּתִיב (שמואל א כ״ה:כ״ט) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי, נִשְׁמַת אֲדוֹנִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא כְּמָה דְּאַמָרָן, דְּזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, נֶפֶשׁ בְּרוּחַ, וְרוּחַ בִּנְּשָׁמָה, וּנְשָׁמָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִשְׁתְּכַח דְּנֶפֶשׁ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. So vke find that Abigail said to David: “May the soul (nefesh) of my lord be bound in the bundle of life” (I Sam. 25, 29); she did not say “super-soul” (neshamah), because all three are bound together, and so even the nefesh of the righteous is in “the bundle of the living”.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי דְּאָמְרוּ חַבְרַיָּיא, גָּלוּתָא דְסֵפֶר תּוֹרָה אֲפִילּוּ מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אָחֳרָא אָסִיר. וְכָּל שֶׁכֵּן לְבֵי רְחוֹב, אֲמַאי לְבֵי רְחוֹב. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּמָה דְּאַמָרָן, בְּגִין דְּיִתְעָרוּן עָלֵיהּ וְיִתְבְּעוּן רַחֲמֵי עַל עָלְמָא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, שְׁכִינְתָּא כַּד אִתְגַּלְיָיא הָכִי נָמֵי מֵאֲתַר לַאֲתַר, עַד דְּאָמְרָה (ירמיהו ט׳:א׳) מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים וְגוֹ' אוּף הָכָא בְּקַדְמִיתָא מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, לְבָתַר לְבֵי רְחוֹב, לְבָתַר בַּמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּנֵי בָּבֶל מִסְתָּפוּ וְלָא קָא עַבְרֵי אֲפִילּוּ מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, כָּל שֶׁכֵּן הַאי. R. Eleazar said: ‘The Companions have laid down that it is forbidden to remove a Scroll of the Law even from one synagogue to another, all the more to bring it out into the street. Why then do we do so when praying for rain?’ R. Judah replied: ‘As we have explained, that the dead may be awakened and entreat for the world.’ R. Abba said: ‘The Shekinah also was driven from place to place until she said: “O that I had in the wilderness a lodging place of wayfaring men”, etc. (Jer. 9, 1). So here, the Scroll is first taken from synagogue to synagogue, then into the street, then to “the wilderness, the lodging place of wayfaring men”.’ R. Judah said: ‘In Babylon they are afraid to take it even from synagogue to synagogue.’

תַּנְיָא, אָמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, בְּיוֹמַאי לָא יִצְטָרְכוּן בְּנֵי עָלְמָא לְהַאי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, צַדִּיקַיָּיא מְגִינִּין עַל עָלְמָא בְּחַיֵּיהוֹן, וּבְמִיתָתְהוֹן יוֹתֵר מֵחַיֵּיהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ז:ל״ה) וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, וְאִילּוּ בְּחַיּיוֹהִי לָא כְּתִיב. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַאי שְׁנָא הָכָא דִּכְתִּיב לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, דְּשָׁקִיל הַאי לְגַבֵּי הַאי. אֶלָּא, בְּגִין דְּדָוִד זָכָה לְאִתְקַשְּׁרָא בִּרְתִּיכָא קַדִּישָׁא דַּאֲבָהָתָא, וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא חַד, בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. It has been taught that R. Simeon said to the Companions: ‘In my days the world will not require this.’ R. Jose said to him: ‘The righteous shield the world in their lifetime, and after their death even more than in their life. For so God said (to King Hezekiah): “I will defend this city to save it for my own sake and for my servant David’s sake” (Isa. 37, 35), but in David’s lifetime He did not say so.’ R. Judah said: ‘Why does God put David here on a par with Himself? Because David was found worthy to be attached to the Holy Chariot of the Patriarchs, and therefore all is one.