Chapter 66
Chapter 66 somebodyAchrei Mot 66:388-392 (Chapter 66) (Achrei Mot) (Zohar)
Achrei Mot 66:388-392 (Chapter 66) (Achrei Mot) (Zohar) somebodyתָּאנָא, אִתְגַלִיף שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּסִטְרִין יְדִיעָן, בְּאַתְוָון רְשִׁימִין דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין (ס"א י' בא', א' בי', י' בב', ב' בי', י' בא', ב' בה', ו' בג', י' בה', י' בג', ה' בי', ג' בה', ה' בד' אלו השני נוסחאות מצאנו בהעתקות אשר לפנינו) י' בְּא', א' בְּי'. י' בְּב', ב' בְּי'. ו' בְּא' ה' בְּג', יו"ד בְּה"א, יו"ד בְּגימ"ל, ה"א בְּיו"ד גימ"ל בְּה"א, ה"א בְּדל"ת (י' בד', ד' בי'. י' בה'. י' בג'. ה' בי'. ג' בי'. ו' בי'). כֻּלְּהוּ מִתְגַּלְּפֵי בְּיוֹ"ד, יוֹ"ד סָלִיק לוֹן.
הֵ"א כָּלִיל בְּיוֹ"ד, מִנֵּיהּ נָפְקַת, כְּדֵין מְעַטְּרִין לַאֲבָהָן. אִתְפַּתְּחַת הֵ"א בְּנַחְלוֹי, וְאַעְטַּר לְרֵישָׁא דְּו', דְּתַמָּן שַׁרְיָין אֲבָהָן.
ו' כָּלִיל שִׁית אַתְוָון, וְכֻלְּהוּ כָּלִיל יוֹ"ד. י' (יו"ד) אִתְגְּלִיף בְּגִלוּפוֹי, וְסָלִיק לְאִתְעַטְּרָא בִּתְרֵיסַר אַתְוָון אָחֳרָנִין, מִנֵּיהּ נַפְקוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן בְּגִלוּפוֹי, וְכֻלְּהוּ שְׁבִילִין דְּאוֹרְחָא עִלָּאָה, (ס"א דאורחן דאורייתא) יַקִּירָא דְּכֹלָּא. כְּדֵין הֵ"א אָחֳרָא אִתְכְּלִילַת מִן כֻּלְּהוּ, גְּלִיפָא מִסִּטְרָא מְתִיחָא (ס"א מתייחדא) טְמִירָא, לְאוֹלָדָא לְתַתָּא.
אִתְגְּלִיפוּ (ס"א אתפליגו) כֻּלְּהוּ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְכֻלְּהוּ פָּרִישְׁנָא בְּמַתְנִיתָא דִּידָן, וְכֻלְּהוּ סַלְקָן בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא.
שֶׁבַע שַׁבָתִּין שְׁלֵימִין, מִתְפָּרְשִׁין בְּשִׁבְעִין אַתְוָון. שִׁבְעִין וּתְרֵין אִסְתְּלָקוּ, וְאִסְתְּלָּקוּ בְּאוֹת ו' (ס"א יו"ד), רְשִׁימָן בפ' וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה בְּקְרָא וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. כַּד נַטְלַת שְׁכִינְתָּא, וְז' רְשִׁימִין אִתְרְשִׁימוּ בֵּיהּ, שִׁבְעָה אִסְתְּלָקוּ מִנֵּיהּ, בְּאַתְוָון רְשִׁימִין. תָּאנָא, אִסְתְּלָקוּ אַתְוָון בִּרְשִׁימִין יְדִיעָן, וְאָרְחִין סְתִימִין, בַּר לְזַכָּאֵי קְשׁוֹט, סַמְכֵי עָלְמָא.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, הָנֵי עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דִּגְלִיפִין בְּאוֹרַיְיתָא, כֻּלְּהוּ מִתְפָּרְשָׁן בְּהָנֵי (נ"א מאלין) עֶשֶׂר אֲמִירָן. כָּל אֲמִירָה וַאֲמִירָה מֵאִלֵּין עֶשֶׂר, דְּאִינּוּן כִּתְרֵי מַלְכָּא כֻּלְּהוּ גְּלִיפִין בְּאַתְוָון יְדִיעָן (ד"א אחרנין), בְּגִינֵי כַּךְ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְכַּסְּיָיא בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין, וְכָל אֲמִירָה, אוֹזִיף לַאֲמִירָה עִלָּאָה מִנָּהּ אַתְווֹי, בְּגִין דְּאִתְכְּלִיל הַאי בְּהַאי. וְעַל דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, גָּלִיפְנָא לֵיהּ בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין, בְּגִין דְּאִתְכַּסְיָין דָּא בְּדָא, וְדָא בְּדָא, עַד דְּמִתְקַשְּׁרָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. R. Simeon said to R. Eleazar: ‘See now. These twenty-two letters which are inscribed in the Torah are all illustrated in the Ten Creative Utterances. Each of those ten, which are the crowns of the King, is traced in certain letters. Hence the Holy Name is disguised under other letters and each Utterance lends to the one above it certain letters, so that they are comprised in one another. Therefore we trace the Holy Name in other letters not its own, one set being concealed in the other, though all are linked together.
וּמַאן דְּבָעֵי לְמִנְדַּע צִרוּפֵי שְׁמָהָן קַדִּישִׁין, לִינְדַע אִינּוּן אַתְוָון דִּרְשִׁימִין בְּכָל כִּתְרָא וְכִתְרָא, וּכְדֵין לִינְדַע וְיִתְקְיָּים בְּכֹלָּא. וְהָא גָּלִיפְנָא לוֹן, בְּכָל אִינּוּן אַתְוָון דִּרְשִׁימָן וִידִיעָן בְּכָל כִּתְרָא וְכִתְרָא, מִסִּפְרָא עִלָאָה דִּשְׁלֹמֹה. וְהָכִי סָלִיק בִּידָן, וְחַבְרַיָּיא גְּלִיפִין לוֹן, (ס"א ולחברייא גלינן לון) וְשַׁפִּיר הוּא, דְּהָא כָּל כִּתְרָא וְכִתְרָא אוֹזִיף לְחַבְרֵיהּ אַתְווֹי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, וּלְזִמְנִין דְּלָא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא, בְּאַתְווֹי אִינּוּן דִּרְשִׁימִין בֵּיהּ. וְכֻלְּהוּ יְדִיעָן לְגַבֵּי חַבְרַיָּיא וְהָא אוֹקִימְנָא לוֹן. He who desires to know the combinations of the holy names must know the letters which are inscribed in each crown and then combine them. I myself trace them from the profound book of Solomon, and so I am able to do it and reveal them to the Companions.
זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן, וּמְגַּלֵי לְהוֹן רָזִין עִלָּאִין דִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, דְּלָא גַּלֵּי לְעִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְעַל דָּא יָכִיל מֹשֶׁה, לְאִתְעַטְּרָא בֵּינֵי קַדִּישִׁין, וְכֻלְּהוּ לָא יַכְלֵי לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ, כְּנוּרָא יָקִידְתָּא, וְגוּמְרֵי דְּאֶשָּׁא. דְּאִי לָאו הָכִי, מַאן הֲוָה לֵיהּ לְמֹשֶׁה, לְמֵיקָם בֵּינַיְיהוּ. אֶלָּא זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה, דְּהָא כַּד שָׁארֵי לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעָא לְמִנְדַּע שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא (ס"א שמוי קדישין), סָתִים וְגַלְיָא, בְּכָל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי, וּכְדֵין אַדְבַּק וְיָדַע יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא. Blessed are the righteous in this world and the next, because God desires to honour them and reveals to them profound secrets of the Holy Name which He does not reveal to the celestial holy ones (angels). And therefore Moses was able to crown himself among those holy ones and they were not able to touch him, though they are like a burning flame and coals of fire. For otherwise how could Moses have stood among them? When God commenced to speak with Moses, the latter desired to know His holy names, disclosed and undisclosed, each one in fitting manner, and thus he came closer and learnt more than any other man.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק מֹשֶׁה גּוֹ עֲנָנָא יַקִּירָא, עָאל בֵּינֵי קַדִּישִׁין. פָּגַע בֵּיהּ חַד מַלְאָכָא בְּשַׁלְהוֹבֵי נוּרָא, בְּעַיְינִין מְלַהֲטָן, וְגַדְפּוֹי מוֹקְדָן, בָּעָא לְשַׁאֲפָא לֵיהּ בְּגַוִּויהּ. וְהַהוּא מַלְאָכָא גַּבְרִיאֵל (ס"א גזריא"ל) (ס"א גזרנא"ל) (קמוא"ל) שְׁמֵיהּ, כְּדֵין אַדְכַּר מֹשֶׁה חַד שְׁמָא קַדִּישָׁא. דְּהֲוָה גָּלִיף בִּתְרֵיסַר אַתְוָון, וְאִזְדַּעְזָע וְאִתְרְגַשׁ, עַד דְּסָלִיק מֹשֶׁה בֵּינַיְיהוּ. וְכֵן לְכָל חַד וְחַד, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ (שמות נח ע"א) וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵי. When Moses entered into the cloud and came among the angels, one named Gazarniel came up to him with flames of fire, with flashing eyes and burning wings, and sought to wound him. Then Moses mentioned a certain holy name which was traced with twelve letters, and the angel was utterly confused; and so with all the others.