אֶלָּא, כַּמָה בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מְחוֹבוֹי, בְּגִין דְּלָא יֶחטֵי קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. תָּא חֲזֵי, בַּר נָשׁ דְּעָבִיד מִצְוָה, הַהִיא מִצְוָה סַלְּקָא, וְקַיְּימָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָמְרָה אֲנָא מִפְּלַנְיָיא דְּעָבַד לִי. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵי לָהּ קַמֵּיהּ, לְאַשְׁגְּחָא בָּהּ כָּל יוֹמָא לְאוֹטָבָא לֵיהּ בְּגִינָהּ. עָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, הַהִיא עֲבֵירָה סַלְּקָא קָמֵיהּ, וְאָמְרָה אֲנָא מִפְּלַנְיָיא דַּעֲבַד לִי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵי לָהּ, וְקַיְּימָא תַּמָּן לְאַשְׁגְּחָא בָּהּ, לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל״ב:י״ט) וַיַּרְא יְיָ' וַיִנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. מַהוּ וַיַּרְא. הַהוּא דְּקַיְּימָא קַמֵּיהּ. The answer is as follows. If a man performs a religious action, that action ascends and stands before the Almighty and says: I am from So-and-so who has performed me; and God then sets it before Him that He may look upon it all the day and treat the doer well for its sake. Similarly, if a man transgresses a precept of the Law, that action ascends and stands before the Almighty and says: I am from So-and-so who has performed me; and God sets that action where the sight of it will remind him to destroy that man.

תָּב בִּתְשׁוּבָה, מַה כְּתִיב. (שמואל ב י״ב:י״ג) גַּם יְיָ' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת. דְּאַעְבָּר הַהוּא חוֹבָא מִקַּמֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִסְתָּכַּל בֵּיהּ. לְאוֹטָבָא לֵיהּ. וְעַל דָּא אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכֵן מֵהָכָא מַשְׁמַע, דִּכְתִּיב, (ירמיהו ב׳:כ״ב) נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי. But if the man repents, then He removes that sin to where He will not observe it. Hence Moses said to God: “Turn not to the wickedness of this people, nor to their wickedness nor to their sin”.’