147
תָּאנָא, אִלֵּין תַּפּוּחִין דִּסְתִּימִין, נְהִירִין וְחִוָּורִין תְּדִירָא. וּמִנְּהוֹן נְהִירִין לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין עִיבָר. וְכָל שִׁיתָא תִּקּוּנִין קַדְמָאִין דִּבְדִּיקְנָא בֵּיהּ כְּלִילָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (מיכה ז׳:י״ט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. יָשׁוּב, מִכְלָל דְּזִמְנִין טְמִירִין, וְזִמְנִין אִתְגַּלְּיָין. הָכָא, הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. וּבְהַאי דִּלְתַתָּא, הוּא וְאֱמֶת. דָּא הוּא תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה, דְּכָלִיל שִׁיתָא, בִּתְרֵין תַּפּוּחִין דִּבְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.