168
וַחֲמֵינָא אִלֵּין תִּקּוּנִין דִּנְהִרִין עָלָהּ, וַהֲווּ מְחַכָּאן מִלֵּי דְּפוּמָנָא, לְאִתְעַטְּרָא וּלְאִסְתַּלְּקָא כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ. וְכַד הֲווֹ מִתְתַּקְּנָן מִפּוּמָנָא, כָּל חַד וְחַד סָלִיק וְאִתְעַטָּר וְאִתְתָּקַּן בְּהַהוּא תִּקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן הָכָא, מִכָּל (ס"א בהבל דכל) פּוּמָא דְּחַד מִינָן. וּבְשַׁעֲתָא דְּחַד מִינָן פָּתַח פּוּמָא, לְתַקְּנָא בְּהַהוּא תִּקּוּנָא, הַהוּא תִּקּוּנָא הֲוָה יְתִיב וּמְחַכֶּה לְמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיכוֹן, וּכְדֵין סַלְּקָא בְּדוּכְתֵּיהּ וְאִתְעַטָּר.