סִתְּרָא דְסִתְּרִין לַחֲכִימֵי לִבָּא אִתְּמָסַר. (ארבע) תְּלַתּ דַּרְגִּין אִנּוּן דְּאֲחִידָן דָּא בְּדָא, ואִלֵּין אִנּוּן נֶפֶּשׁ (נשמתא לנשמתא נשמתא עלאה דאתקרי יו"ד) רוּ"חַ וּנְשָׁמָה. (נפ"ש) נְפֶּשׁ אִיהוּ חֵילָא דְּגוּפָּא אִתְּבְּנֵי מִנֵּיהּ. דְּכַד בַּר נָשׁ אִתְּעַר בְּהַאי עָלְמָא לְאִזְדַּוְוגָא בְּנוּקְבֵיהּ כָּל שַׁיִיפֵּי מִסְתַּכְּמֵי (נ"א מתכנשי) ֹ וּמִתְּתַּקְנֵי לְאִתְּהַנָּאָה (לנשמה) תַּמָּן, וְהַהוּא נְפֶּשׁ וּרְעוּתָּא דִילֵיהּ אִסְתַּכַּם בֵּיהּ בְּהַהוּא עוֹבָדָא (ממש) וּמָשִׁיךָ לֵיהּ לְהַהוּא נְפֶּשׁ וְאָעִיל לֵיהּ תַּמָּן בְּהַהוּא זַרְעָא דְּאוֹשִׁיד. סֵתֶר הַסְּתָרִים נִמְסָר לְחַכְמֵי הַלֵּב. (ארבע) שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן שֶׁאֲחוּזוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְאֵלּוּ הֵן נֶפֶשׁ (נשמה לנשמה, הנשמה העליונה שנקראת יו"ד) רוּ"חַ וּנְשָׁמָה. (נפ"ש) הַנֶּפֶשׁ הִיא הַכֹּחַ שֶׁהַגּוּף נִבְנֶה מִמֶּנּוּ. שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִזְדַּוֵּג עִם נְקֵבָתוֹ, כָּל אֵיבָרָיו מַסְכִּימִים (נ"א: מתכנסים) וְנִתְקָנִים לֵהָנוֹת (לנשמה) שָׁם, וְאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ וְהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ מַסְכִּים עִם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה (ממש), וּמוֹשֵׁךְ אֶת אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ וּמַכְנִיס אוֹתָהּ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַזֶּרַע שֶׁשּׁוֹפֵךְ.

וּמִגּוֹ רְעוּתָּא וּמְשִׁיכוּ דְנַפְּשָׁא דְּמָשִׁיךָ תַּמָּן, אִתְּמְשַׁךָ חֵילָא אוֹחֲרָא תַּמָּן מֵאִנּוּן דַּרְגִּין דְּאִתְּקְרוּן אִישִׁי"ם, וְעָאל כּלָּא בִּמְשִׁיכוּ דְּהַהוּא זַרְעָא, וְאִתְּבְּנֵי מִנֵּיהּ גּוּפָּא. וְדָא אִיהוּ חֵילָא קַדְמָאָה תַּתָּאָה דְּאִנּוּן (ארבע) תְּלַתּ. וּמִתּוֹךָ רָצוֹן וְהַמְשָׁכַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁמּוֹשֵׁךְ לְשָׁם, נִמְשָׁךְ כֹּחַ אַחֵר לְשָׁם מֵאוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת אִישִׁי"ם, וְהַכֹּל נִכְנָס בִּמְשִׁיכַת הַזֶּרַע הַהוּא וְנִבְנֶה מִמֶּנּוּ הַגּוּף. וְזֶהוּ הַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן הַתַּחְתּוֹן שֶׁל אוֹתָם (ארבע) שָׁלֹשׁ.

וּבְגִין דְּהַאי (נשמתא לנשמתא) נְפֶּשׁ אַקְרִיב בִּדְבֵקוּתָּא וִיסוֹדָא דְגוּפָּא, קָרְבָּנָא דְּאִתְּקְרִיב לְכַפָּרָא עַל נִשְׁמָתָּא אִתְּיְהִיבַתּ חוּלָקָא לְאִנּוּן דַּרְגִּין דְּאִישִׁי"ם (דאתקרון רוח ונפש השכלית) בְגִין דִּמְשִׁיכוּ דְּחוּלְקָא דְּהַהוּא (נשמה) נְפֶּשׁ אָתֵּי מִנַּיְיהוּ. וְהַיְינוּ דִכְתִּיב אֶתּ קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַׁי (מהו לחמי לאשי דיהיב מזונא לאשי ודא הוא שפע מאור דאנון מתהנן מזיו השכינה) בְּגִין דְּהוּא כַּפָּרָה דְּנְפֶּשׁ נָטְלֵי חוּלָקֵיהוֹן. וְכַד מִיתּ בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, הַהִיא נְפֶּשׁ לָא אִתְּעֲדֵי מִן קִבְרָא לְעָלְמִין, וּבְחֵילָא דָא יָדְעֵי מֵתַּיָיא וּמִשְׁתָּעוּ דָּא עִם דָּא. וּמִשּׁוּם שֶׁ את (נשמה לנשמה) הַנֶּפֶשׁ נִקְרֶבֶת בִּדְבֵקוּת וְהַיְסוֹד שֶׁל הַגּוּף, הַקָּרְבָּן שֶׁנִּקְרָב לְכַפֵּר עַל הַנְּשָׁמָה נִתָּן חֵלֶק לְאוֹתָם הַדְּרָגוֹת שֶׁל אִישִׁי"ם (שנקראו רוח ונפש השכלית), מִשּׁוּם שֶׁמְּשִׁיכַת הַחֵלֶק שֶׁל אוֹתָהּ (נשמה) הַנֶּפֶשׁ בָּאָה מֵהֶם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (מהו לחמי לאשי? שנותן מזון לאשי, וזהו שפע מאור שהם נהנים מזיו השכינה), מִשּׁוּם שֶׁהוּאא כַּפָּרַת הַנֶּפֶשׁ נוֹטְלִים חֶלְקָם. וּכְשֶׁמֵּת אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ לֹא זָזָה מִן הַקֶּבֶר לְעוֹלָמִים, וּבַכֹּחַ הַזֶּה יוֹדְעִים הַמֵּתִים וּמְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה.

רוּחַ אִיהוּ דִּמְקַיֵּים לַנְּפֶּשׁ בְּהַאי עָלְמָא. וְאִיהוּ מְשִׁיכוּ דְאִתְּעֲרוּתָּא דְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא כַּד אִנּוּן בְּתִּיאוּבְתָּא חָדָא. וּכְדֵין אִתְּעָרַתּ לְגַבֵּי דְכוּרָא בְּתִּיאוּבְתָּא דִילָהּ, לְהַאי רוּחַ כְּגַוְונָא דְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דִּלְתַּתָּא אַשְׁדִיאַתּ זַרְעָא בְּתִּיאוּבְתָּא לְגַבֵּי דְכוּרָא. וְסִתְּרָא דָא (כד אשדיאת שפע בתיאובתא לגבי נוקבא והכא רזא) (קהלת י״ב:ז׳) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָּנָהּ. הָרוּחַ הִיא שֶׁמְּקַיֶּמֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהִיא מְשִׁיכַת הִתְעוֹרְרוּת הַנְּקֵבָה לַזָּכָר כְּשֶׁהֵם בִּתְשׁוּקָה אַחַת. וְאָז מִתְעוֹרֶרֶת לַזָּכָר בִּתְשׁוּקָתָהּ לָרוּחַ הַזּוֹ כְּמוֹ שֶׁהַנְּקֵבָה כְּלַפֵּי מַטָּה שׁוֹפֶכֶת זֶרַע בִּתְשׁוּקָה אֶל הַזָּכָר. וְהַסֵּתֶר הַזֶּה (כשנשפך שפע בתשוקה לנקבה, וכאן סוד) (קהלת יב) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

וְהַאי רוּ"חַ (ונפ"ש ונשמ"ה ונשמת"א לנשמתא כד) נָפְּקָא מֵהַאי עָלְמָא (ואתפרשת מנפש) (אתפרשן י"ה אסתלק לגנתא דעדן בשמיא עלאה ומתלבש בדיוקנא עלאה מרקמא בכל גוונין) עָאל לְגִנְתָּא דְעֵדֶן דִּבְהַאי עָלְמָא (תתאה), וְאִתְּלַבַּשׁ תַּמָּן גּוֹ אֲוירָא דְגִנְתָּא כְּמָה דְּמִתְּלַבְּשֵׁי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כַּד נָחֲתִּין לְהַאי עָלְמָא. בְּגִין דְּאִנּוּן מֵהַהוּא רוּחַ הֲווּ דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:ד׳) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹתּ וגו'. וְהָרוּ"חַ הַזּוֹ (ונפ"ש ונשמ"ה ונשמ"ה לנשמה כאשר), כְּשֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִפְרֶדֶת מִן הַנֶּפֶשׁ (נפרדים י"ה מסתלק לגן עדן בשמים העליונים, ומתלבש בדמות עליונה מרקמת מכל הגונים) נִכְנָס לְגַן הָעֵדֶן שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה (התחתון), וּמִתְלַבֵּשׁ שָׁם בְּתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁל הַגָּן כְּמוֹ שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים כְּשֶׁיּוֹרְדִים לָעוֹלָם הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מֵאוֹתָהּ הָרוּחַ הָיוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ'.

אוּף הָכִי רוּחא מִתְּלַבָּשׁ בְּגַּן עֵדֶן דְאַרְעָא בְּדִיוּקְנָא דְהַאי עָלְמָא וְתַּמָּן אִתְּעַדְּנַתּ בְּכָל עִדּוּנִין, בְּגַּן עֵדֶן דָּא אִיתּ צִּיּוּרִין וְדִּיוּקְנִין דְהַאי עָלְמָא. וְאִיתּ צִּיּוּרִין וְדִּיוּקְנִין דְעָלְמָא עִלָּאָה, וְתַּמָּן כָּל אִנּוּן צַּדִּיקַיָּיא אָזְלִין וּמִתְּעַדְּנִין תַּמָּן, וּבְרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי אִנּוּן בָּעָאָן לְסָלְקָא לְעֵילָא. (דיוקנא דא מרו"ח וא"ש דבהאי עלמא ובדיוקנא דא אתעדנו בכל עדונין ובכל זמנ"י וירח"י ושבת"י אסתלקו רו"ח ונפ"ש ומתפשטי מהאי גופא ומתלבשי בדיוקנא עלאה בגן עדן דלעילא מרקמא בכל גוונין. באן אתר הוא י"ה בלבושא דיליה ואזדווגו כחדא ידו"ד ואנון נהנין מאור השכינה) וּבִמְצִּיעוּתּ גִּנְתָּא אִיתּ עַמּוּדָא חָדָא מֵרֻקָּמָא בְּכָל גְּוָונִין. וְהַהוּא רוּחַ כַּד בָּעָא לְסָלְקָא, אִתְּפַּשַׁט תַּמָּן מֵהַהוּא לְבוּשָׁא (ונפשא אשתארת תמן בגופא) וְעָאל גּוֹ הַהוּא עַמּוּדָא (וסלקת) וְסָלִיק לְעֵילָא גּוֹ הַהוּא אֲתַּר דְּנָפְּקַתּ מִנֵּיהּ, כְּדִכְתִּיב וְהָרוּחַ תָּשׁוּב וְגו'. אַף כָּךְ הָרוּחַ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ בִּדְמוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְשָׁם מִתְעַדֶּנֶת בְּכָל הָעִדּוּנִים. בְּגַן הָעֵדֶן הַזֶּה יֵשׁ צִיּוּרִים וּדְמֻיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ צִיּוּרִים וּדְמֻיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְשָׁם כָּל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים וּמִתְעַדְּנִים שָׁם. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת הֵם רוֹצִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה (הדמות הזו מרו"ח וא"ש של העולם הזה, ובדמות הזו מתעדנים בכל העדונים, ובכל המועדי"ם והחדשי"ם והשבתו"ת מסתלקים הרו"ח והנפ"ש ומתפשטים מהגוף הזה ומתלבשים בדמות עליונה בגן העדן שלמעלה מרקם בכל הגונים, באיזה מקום הוא י"ה? בלבושו, ומזדוגים יחד יהו"ה, והם נהנים מאור השכינה). וּבְאֶמְצַע הַגָּן יֵשׁ עַמּוּד אֶחָד מְרֻקָּם בְּכָל הַגְּוָנִים, וּכְשֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ כַּאֲשֶׁר רוֹצָה לַעֲלוֹת, מִתְפַּשֶּׁטֶת שָׁם מֵהַלְּבוּשׁ הַהוּא (והנפש נשארת שם בגוף) וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אוֹתוֹ הָעַמּוּד (ועולה) וְעוֹלֶה לְמַעְלָה לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ, כַּכָּתוּב וְהָרוּחַ תָּשׁוּב וְגוֹ'.

נְשָׁמָה הִיא חֵילָא עִלָּאָה על כָּל אִלֵּין, וְאִיהִי מֵחֵילָא דִדְכוּרָא רָזָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי. וְדָא סָלְקָא לְעֵילָא מִיָּד. וְכָל הַנֵּי (ד"א אנון) תְּלַתּ דַּרְגִּין מִתְּקַשְׁרִין כְּחֲדָא דָּא בְּדָא. וְכַד מִתְּפָּרְשָׁן כֻּלְהוּ סָלְקִין ותָּבִין לְהַהוּא אֲתַּר דְּנַפְּקוּ מִנֵּיהּ. הַנְּשָׁמָה הִיא כֹּחַ עֶלְיוֹן עַל כָּל אֵלּוּ, וְהִיא מִכֹּחַ הַזָּכָר, הַסּוֹד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים. וְזוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה מִיָּד, וְכָל אֵלּוּ (אותן) שְׁלֹשׁ הַדְּרָגוֹת נִקְשָׁרוֹת יַחַד זֶה עִם זֶה. וּכְשֶׁנִּפְרָדוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת וְשָׁבוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

כַּד הַאי רוּחָא נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא וְעָאלַתּ בְּגוֹ מְעַרְתָּא דְּאָדָם וְאֲבָהָן תַּמָּן, אִנּוּן יָהֲבִין לָהּ פִּנְקָס סִימָנָא וְעָאלַתּ לְגַבֵּי גִנְתָּא דְעֵדֶן, קְרִיבַתּ תַּמָּן וְאַשְׁכָּחַתּ כְּרוּבִים וְהַהוּא לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְּהַפֶּכֶתּ. אִי זָכָאתּ חָמָאן פִּנְקָס סִימָנָא וּפָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחָא וְעָאלַתּ. וְאִי לָא דַּחְיָין לָהּ לְבַר. כְּשֶׁהָרוּחַ הַזּוֹ יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִכְנֶסֶת לַמְּעָרָה שֶׁשָּׁם אָדָם וְהָאָבוֹת, הֵם נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן, וְנִכְנֶסֶת לְגַן הָעֵדֶן. קְרֵבָה לְשָׁם, וּמוֹצֵאת הַכְּרוּבִים וְאוֹתָהּ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. אִם זוֹכָה - רוֹאִים פִּנְקָס הַסִּימָן, וּפוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת. וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה.

וְיָתְּבָא תַּמָּן, כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּיָתְּבָא מִתְּלַבְּשָׁא תַּמָּן בְּדִיוּקְנָא דְהַאי עָלְמָא. וּבְרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי כַּד בָּעָאתּ לְסַלְקָא. צַּדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן יַהֲבִין לָהּ פִּנְקָס סִימָנָא, וְסָלְקַתּ בְּהַהוּא עַמּוּדָא וּפָּגְעַתּ בְּאִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשְׁלֵם, אִי זָכְאָה פָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחָא וְעָאלַתּ. וְאִי לָא נָטְלִין מִינָהּ הַהוּא פִּנְקָס וְדַחְיָין לָהּ לְבַר. תָּבַתּ לְגִנְתָּא ואָמְרָה (שיר השירים ג׳:ג׳) מְצָּאוּנִי הַשׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וְגו' נָשְׂאוּ אֶתּ רְדִידַי מֵעָלַי, דָּא אִיהוּ פִּנְקָס סִימָנָא דְּנָטְלֵי מִנֵּיהּ (ד"א מינה). שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹתּ אִלֵּין אִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשָׁלַיִם. (כדוגמא דא נשמתא לנשמתא אתפשט מההוא לבושא דלעילא ומסתלק לעילא לעילא ואתהני מאור השכינה. ונשמה (ס"א ונפשא) אשתארת בגופא (שמות קמא ב) ובכל רישי ירחי וזמני ושבתי נחתא נשמה לנשמה ומזדווגא לנשמה דאשתארת בגופא ומזדווגא בנשמה ודיוקנא דגנתא דעדן דלתתא הוא אש ומים שנאמר שמים. עד הכא רוחא דשמאלא היורדת למטה אזלת לדרגא דיליה ונפש דיליה אשתארא בגופא דארעא דכתיב, (איוב י״ד:כ״ב) אך בשרו עליו יכאב וגו'. ועל דא אמרו דמתיא ידעי בעלמא דאתי מיקרא דצדיקייא ומעלמא תתאה ומשתעיין דא עם דא) (עד כאן סתרי תורה): וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיּוֹשֶׁבֶת, מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם בִּדְמוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת כְּשֶׁרוֹצָה לַעֲלוֹת, הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן וְעוֹלָה בָּעַמּוּד הַהוּא, וּפוֹגֶשֶׁת אֶת אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. אִם זוֹכָה - פּוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - נוֹטְלִים מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַפִּנְקָס וְדוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה. הִיא שָׁבָה לַגָּן וְאוֹמֶרֶת, (שיר ג) מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר וְגוֹ', נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי. זֶהוּ פִּנְקָס הַסִּימָן שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ (ממנה). שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת, אֵלּוּ אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. (כדגמה הזו, הנשמה לנשמה מתפשטת מאותו הלבוש שלמעלה ומסתלקת למעלה למעלה ונהנית מאור השכינה, והנשמה (והנפש) נשארת בגוף, ובכל ראשי החדשים והמועדים והשבתות יורדת נשמה לנשמה ומזדוגת עם הנשמה שנשארה בגוף ומזדוגת עם הנשמה, והדמות של גן העדן שלמעלה היתה מן הרוח והעפר שנכר לגבי מעלה, וסוד חשוב הוא, ובלבוש זה מתלבש י"ה לבוש של גן עדן שלמטה, הוא אש ומים, שנאמר שמים, עד כאן הרוח של השמאל היורדת למטה, יורדת לדרגתה, ונפשה נשארת בגוף של הארץ, שכתוב (איוב יד) אך בשרו עליו יכאב וגו', ועל זה אמרו שהמתים יודעים בעולם הבא מכבוד הצדיקים ומהעולם התחתון ומספרים זה עם זה), עד כָּאן סתרי תורָה,