תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עָלְמִין כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָן, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, יַנְקִין וּמִתְבָּרְכָן בְּגִינָהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּהִיא אַגָנָא עָלַיְיהוּ, דְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאִתְּמַר. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה יוֹנְקִים וּמִתְבָּרְכִים בִּגְלָלָהּ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהִיא מְגִנָּה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵ ר.

כְּתִיב (שמות י״ד:י״ט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ'. מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בְּסִיוּעַ דַּאֲבָהָן נַטְלָא. וְכַד אִינּוּן מִשְׁתַּכְּחִין לְגַבָּהּ, כֹּלָּא מִשְׁתַּכְּחֵי. וּבְגִין כָּךְ אִתְמְסַר בְּאִלֵּין קְרָאֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּכָלִיל בְּהוֹן אֲבָהָתָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. חַד קְרָא כְּסִדְרָא, וְחַד לְמַפְרֵעַ, וְחַד כְּסִדְרָא. כָּתוּב (שמות יד) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ'. מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה בְּסִיּוּעַ הָאָבוֹת לוֹקַחַת. וּכְשֶׁהֵם נִמְצָאִים אֶצְלָהּ, הַכֹּל נִמְצָאִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְסָר בִּפְסוּקִים אֵלּוּ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכּוֹלֵל בָּהֶם הָאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. פָּסוּק אֶחָד כַּסֵּדֶר, וְאֶחָד לְמַפְרֵעַ, וְאֶחָד כַּסֵּדֶר.

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ', דָּא כְּסִדְרָא בְּגִין דְּאַבְרָהָם אִשְׁתְּכַח הָכָא, וְכָל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרֵיהּ, וְעַל דָּא אִיהוּ כְּסִדְרָא כְּגַוְונָא דָּא. (אמר המגי"ה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף ח"ב בסוף שמות) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ' - זֶה כַּסֵּדֶר, מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם נִמְצָא כָּאן וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצִּדּוֹ, וְעַל כָּךְ הוּא כַּסֵּדֶר כְּמוֹ זֶה.

הָכָא אִתְעֲטָּר אַבְרָהָם בְּעִטְרוֹי, וְאַעְטַּר לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִלֵּין אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְמֵיהַךְ בִּימָמָא. דִּכְתִיב (תהילים מ״ב:ט׳) יוֹמָם יְצַוְּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיִּסַּע, אֵימָתַי נַטְלִין בְּמַטְלָנַיְיהוּ, הֲוִי אֵימָא בִּימָמָא, כַּד נָהִיר שִׁמְשָׁא. וְדָא חַד קְרָא דְּאִיהוּ בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אַתְוָון. כָּאן הִתְעַטֵּר אַבְרָהָם בְּעַטְרוֹתָיו וְעִטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לָלֶכֶת בַּיּוֹם, שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְעַל זֶה כָּתוּב וַיִּסַּע. אֵימָתַי לוֹקְחִים בְּמַשְׂאוֹתֵיהֶם? הֱוֵה אוֹמֵר בַּיּוֹם, כְּשֶׁמֵּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶהוּ פָּסוּק אֶחָד שֶׁהוּא בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.

תִּנְיָינָא דְּיִצְחָק, הָכִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּע"ב אַתְוָון, לְאִשְׁתַּכְחָא בְּדִינָא לְגַבֵּי מִצְרָאֵי וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לָקֳבֵיל אִלֵּין וְלָקֳבֵיל אִלֵּין. וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, דְּהָכִי הוּא יוֹמָא דְּיִצְחָק, דְּעִיבָא הֲוִי, עֲנָנָא וַחֲשׁוֹכָא מִנֵּיהּ הוּא. וּבְגִין כַּךְ סִדוּרָא דְּאַתְוָון לְמַפְרֵעַ, (באורחא עקימא) וְלָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּגַוְונָא דָּא. (כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון) שֵׁנִי שֶׁל יִצְחָק, כָּךְ גַּם שֶׁנִּמְצָא בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, לְהִמָּצֵא בְדִין לְגַבֵּי הַמִּצְרִים וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב וַיָּבא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לְמוּל אֵלֶּה וּלְמוּל אֵלֶּה. וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁכָּךְ הוּא יוֹם שֶׁל יִצְחָק, שֶׁמְּעֻנָּן הָיָה, עָנָן וְחֹשֶׁךְ מִמֶּנּוּ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ סִדּוּר הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, (בדרך עקם) וְלֹא בְדֶרֶךְ יָשָׁר כְּמוֹ זֶה.

וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ לְמַפְרֵעַ, דִּכְתִּיב וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, דְּכֵיוָן דְּעָאל יִצְחָק בְּדִינוֹי, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה. כְּתִיב זֶה אֶל זֶה, אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, לָא קְרִיבוּ דָּא בְּדָא. דְּהָא לָא יַכְלִין, בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר אִתְדַּבְּקָא בְּיִצְחָק. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. דְּכַד אִתְמַלְּיָיא לְאִתְחַבְּרָא (ס"א לאתקפא) בְּיִצְחָק, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה, וְלָא יָכִיל לְקָרְבָא. עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְאִתְחַבָּר בְּאַבְרָהָם, וְנָטַל לְיִצְחָק, וְשָׁארִי לֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין אִתְקְשַׁר מְהֵימְנוּתָא דָּא בְּדָא וְדָא בְּדָא, וְאִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, שֶׁכָּתוּב וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יִצְחָק בְּדִינָיו, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה. כָּתוּב זֶה אֶל זֶה. אוֹתָם שֶׁבָּאוּ מִצַּד אַבְרָהָם לֹא קָרְבוּ זֶה לָזֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכְלוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ נִדְבְּקָה בְיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. שֶׁכְּשֶׁהִתְמַלְּאָה לְהִתְחַבֵּר (להתחזק) בְּיִצְחָק, לֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה וְלֹא יָכֹל לְהִתְקָרֵב, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְהִתְחַבֵּר בְּאַבְרָהָם, וְלָקַח אֶת יִצְחָק וְשָׂם אוֹתוֹ בָּאֶמְצַע, וְאָז הִתְקַשְּׁרָה הָאֱמוּנָה זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְנִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל.

וְתָנֵינָן, בַּאֲתָר דַּאֲבָהָתָא אִשְׁתַּכְחֵי, שְׁאָר צַדִיקַיָּיא מִשְׁתַּכְחֵי גַּבַּיְיהוּ, וְעַל דָּא שְׁמָא דָּא, סָלִיק לְסִטְרִין אַחֲרָנִין מִתְפָּרְשָׁן, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ נָפְקִין לְאָרְחָא חַד. וְשָׁנִינוּ, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים הָאָבוֹת, שְׁאָר הַצַּדִּיקִים נִמְצָאִים אִתָּם, וְעַל זֶה שֵׁם זֶה עוֹלֶה לִצְדָדִים אֲחֵרִים מֻפְרָדִים, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם יוֹצְאִים לְדֶרֶךְ אֶחָד.