Chapter 13
Chapter 13 somebodyBeha'alotcha 13 (Chapter 13) (Beha'alotcha) (Zohar)
Beha'alotcha 13 (Chapter 13) (Beha'alotcha) (Zohar) somebody(במדבר ט׳:ב׳-ג׳) וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ מַאי וְיַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא אִתְּמַר, כָּל מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא לְתַתָּא כַּדְקָא יֵאוּת, כְּאִילּוּ עָבִיד לֵיהּ לְעֵילָּא. דְּהָא בְּגִינֵיהּ אִתְּעַר הַהוּא מִלָּה, כִּבְיָכוֹל, כְּאִילּוּ הוּא עָבִיד לֵיהּ, וְהָא אִתְּמַר.
(במדבר ט׳:י׳) אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְגוֹ'. אִישׁ אִישׁ תְּרֵי זִמְנֵי, אֲמַאי, אֶלָּא אִישׁ דְּהוּא אִישׁ, וְיִתְחֲזֵי לְקַבְּלָא נִשְׁמְתָא עִלָּאָה, וְהוּא פָּגִים גַּרְמֵיהּ. דְּלָא שַׁרְיָיא עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עִלָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ גָּרִים, וְהוּא מְסָאֵב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. וְעַל דָּא אִישׁ אִישׁ. אִישׁ דְּיִתְחֲזֵי לְמֶהֱוִי אִישׁ, וְהוּא מְסָאֵב גַּרְמֵיהּ, דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא. IF ANY MAN (lit. a man, a man) OF YOU… SHALL BE UNCLEAN, ETC. What signifies the repetition of the term “a man”? It signifies “a man who is a man”, that is, who is otherwise worthy of the name “man”, and fit to receive the supernal soul, but who has allowed himself to be blemished and defiled so that the Shekinah cannot abide with him.
(במדבר ט׳:י׳) אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, דָּא אִיהוּ חַד מֵעַשְׂרָה דְּאִינּוּן נְקוּדִים בְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין לְאַחֲזָאָה מִלָּה. מַאי בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. בְּגִין דְּבַּר נָשׁ דְּאִיהוּ מַסְאִיב גַּרְמֵיהּ, מְסָאֲבִין לֵיהּ לְעֵילָּא. כֵּיוָן דִּמְסָאַבִין לֵיהּ לְעֵילָּא, הָא אִיהוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. מֵהַהוּא אֲתָר וְאָרְחָא דְּזַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אֲחִידָן בֵּיהּ, הָא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה אָחִיד, דְּאִתְרְחַק (נ"א מלמקרב) לְמִקְרַב לְכוֹן, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בְּכוֹן, כְּמָה דְּאַתּוּן מִתְקַשְּׁרִין. We read further: OR BE IN A JOURNEY AFAR OFF. There is a dot over the resh of the word rehokah (afar off) to indicate that if a man sullies himself here, they sully him on high. He is thus “in a journey afar off”, far away from the region and the path which the seed of Israel have chosen.’
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְהָא כְּתִיב כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, דְּאִתְחֲזֵי תְּרֵין מִלִּין. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב אוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּאן, עַד לָא מְסָאֲבִין לֵיהּ. כָּאן, בָּתַר דִּמְסָאַבִין לֵיהּ. וּמַשְׁמַע אֲפִילּוּ הַאי, אוֹ הַאי, לָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, וְלָא יַעַבְדוּן פִּסְחָא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין לֵיהּ. R. Isaac remarked: ‘Is it not written, “If a man… shall be unclean… or be in a journey afar off, thus signifying two different cases?’ Said R. Jose: ‘Just so. The former speaks of a man not yet defiled on high, whilst the latter refers to one who has been thus defiled. Neither upon the one nor upon the other, Scripture implies, can holiness rest, and so neither may offer up the paschal lamb at the time when the rest of Israel offer it up.
וְאִי תֵּימָא, הָא בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא עָבִיד אִי לָא מְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ. לָא, אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִתַדְּכֵי וּמְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ, הָא יַרְחָא תִּנְיָינָא לְמֶעְבַּד פִּסְחָא. מִכָאן, כָּל בַּר נָשׁ דִּמְדָּכֵי גַּרְמֵיהּ, מְדָכָּאן לֵיהּ. As for the secondary paschal lamb, the man is only permitted to offer it after he has purified himself and repaired his defect.
דְּאִי תֵּימָא דִּבְדַּרְגָּא עִלָּאָה יַתִיר קָאִים בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא. לָאו הָכִי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל זַרְעָא קַדִּישָׁא דְּעָבְדוּ פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, נַטְלוּ לֵיהּ לְסִיהֲרָא וּלְשִׁמְשָׁא כְּחָד. וּמַאן דְּנָטִיל יְסוֹדָא בְּקַדְמִיתָא, נָטִיל בִּנְיָינָא. מַאי יְסוֹדָא. לָא תֵּימָא יְסוֹדָא עִלָּאָה דְּצַדִּיקָא דְּעָלְמָא, אֶלָּא יְסוֹדָא דְּאֶבֶן טָבָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. וְהַאי הוּא אֶבֶן דְּשָׁארִי עָלֵיהּ מַאן דְּשָׁארֵי. Israel, however, who offered the passover in its proper time, stand in a higher degree in that they receive the beneficences of the Moon and the Sun1Malkuth and Tifereth. together.’1The last 8 lines of the Hebrew text are not found in our translation.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי כֹּלָּא נָטִיל אֲפִילּוּ בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא. אֲבָל לָאו אִיהוּ כְּמַאן דְּנָטִיל לֵיהּ בְּזִמְנֵיהּ. מַאי טַעֲמָא. דָּא דְּנָטִיל פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, נָטִיל מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְלָא נָחִית. בְּגִין דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלָא מוֹרִידִין. וְדָא דְּנָטִיל בָּתַר זִמְנֵיהּ, נָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ שַׁוְיָן בְּכֹלָּא, וְלָא שַׁוְיָן. דְּדָא סָלִיק וְלָא נָחִית, וְדָא נָחִית וְלָא סָלִיק. בְּגִין כַּךְ מַאן דִּמְקָרֵב פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, שְׁבָחָא יַתִיר אִית לֵיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּזַכָּאן בְּכֹלָּא, דְּזַכָּאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לֵיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא לְמֶעְבַּד פֶּסַח שֵׁנִי, עַל אִינּוּן דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ בִּמְסָאֲבוּ אַחֲרָא. אִי רָזָא דְּפֶסַח, רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין בָּהּ, שַׁלְטָא בְּנִיסָן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְחֶדְוָה, אֵיךְ יַכְלִין אִלֵּין דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ, לְמֶעְבַּד בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא אַעְבָּר זִמְנָא.
אֶלָּא כֵּיוָן דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְרָא בְּעִטְרָהָא בְּנִיסָן, לָא אִתְעֲדִיאַת כִּתְרָהָא וְעִטְרָהָא מִנָּהּ תְּלָתִין יוֹמִין. וְכָל אִינּוּן ל' יוֹמִין מִן יוֹמָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִפֶּסַח יָתְבָא מַטְרוֹנִיתָא בְּעִטְרָהָא, וְכָל חֵילָאָה בְּחֶדְוָה. מַאן דְּבָעֵי לְמֵחֱמֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, יָכִיל לְמֵחֱמֵי. כָּרוֹזָא כָּרִיז, כָּל מַאן דְּלָא יָכִיל לְמֵחֱמֵי מַטְרוֹנִיתָא, יֵיתֵי וְיֶחְמֵי עַד לָא יִנְעֲלוּן תַּרְעֵיה. אֵימָתַי כָּרוֹזָא כָּרִיז. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא מִתַּמָּן עַד שִׁבְעָה יוֹמִין, תַּרְעִין פְּתִיחָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִנְעֲלוּן תַּרְעֵי. וְעַל דָּא פֶּסַח שֵׁנִי. (ע"כ) (פקודא דא לספור ספירת העומר צ"ז ע"א)
פִּקּוּדָא דָא, שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. וַאֲבַּתְרֵיהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן וּפֶסַח שֵׁנִי לֶאֱכוֹל אוֹתָן כְּמִשְׁפָּטָן. וּטְמֵאִים לִהְיוֹת נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי, דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה. תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא כְּחוּלִין דְּטָהֲרָה, מִסִּטְרָא דְּמִיכָאֵל. וּכְחוּלִין דְּהֶקְדֵשׁ, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגַבְרִיאֵל. כֹּהֵן וְלֵוִי. וְאִית בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן כְּיוֹמִין טָבִין, וְאִינּוּן קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.
Beha'alotcha 13:66-71 (Chapter 13) (Beha'alotcha) (Zohar)
Beha'alotcha 13:66-71 (Chapter 13) (Beha'alotcha) (Zohar) somebody(במדבר ט׳:ב׳-ג׳) וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ מַאי וְיַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא אִתְּמַר, כָּל מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא לְתַתָּא כַּדְקָא יֵאוּת, כְּאִילּוּ עָבִיד לֵיהּ לְעֵילָּא. דְּהָא בְּגִינֵיהּ אִתְּעַר הַהוּא מִלָּה, כִּבְיָכוֹל, כְּאִילּוּ הוּא עָבִיד לֵיהּ, וְהָא אִתְּמַר.
(במדבר ט׳:י׳) אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְגוֹ'. אִישׁ אִישׁ תְּרֵי זִמְנֵי, אֲמַאי, אֶלָּא אִישׁ דְּהוּא אִישׁ, וְיִתְחֲזֵי לְקַבְּלָא נִשְׁמְתָא עִלָּאָה, וְהוּא פָּגִים גַּרְמֵיהּ. דְּלָא שַׁרְיָיא עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עִלָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ גָּרִים, וְהוּא מְסָאֵב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. וְעַל דָּא אִישׁ אִישׁ. אִישׁ דְּיִתְחֲזֵי לְמֶהֱוִי אִישׁ, וְהוּא מְסָאֵב גַּרְמֵיהּ, דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא. IF ANY MAN (lit. a man, a man) OF YOU… SHALL BE UNCLEAN, ETC. What signifies the repetition of the term “a man”? It signifies “a man who is a man”, that is, who is otherwise worthy of the name “man”, and fit to receive the supernal soul, but who has allowed himself to be blemished and defiled so that the Shekinah cannot abide with him.
(במדבר ט׳:י׳) אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, דָּא אִיהוּ חַד מֵעַשְׂרָה דְּאִינּוּן נְקוּדִים בְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין לְאַחֲזָאָה מִלָּה. מַאי בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. בְּגִין דְּבַּר נָשׁ דְּאִיהוּ מַסְאִיב גַּרְמֵיהּ, מְסָאֲבִין לֵיהּ לְעֵילָּא. כֵּיוָן דִּמְסָאַבִין לֵיהּ לְעֵילָּא, הָא אִיהוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. מֵהַהוּא אֲתָר וְאָרְחָא דְּזַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אֲחִידָן בֵּיהּ, הָא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה אָחִיד, דְּאִתְרְחַק (נ"א מלמקרב) לְמִקְרַב לְכוֹן, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בְּכוֹן, כְּמָה דְּאַתּוּן מִתְקַשְּׁרִין. We read further: OR BE IN A JOURNEY AFAR OFF. There is a dot over the resh of the word rehokah (afar off) to indicate that if a man sullies himself here, they sully him on high. He is thus “in a journey afar off”, far away from the region and the path which the seed of Israel have chosen.’
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְהָא כְּתִיב כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, דְּאִתְחֲזֵי תְּרֵין מִלִּין. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב אוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּאן, עַד לָא מְסָאֲבִין לֵיהּ. כָּאן, בָּתַר דִּמְסָאַבִין לֵיהּ. וּמַשְׁמַע אֲפִילּוּ הַאי, אוֹ הַאי, לָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, וְלָא יַעַבְדוּן פִּסְחָא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין לֵיהּ. R. Isaac remarked: ‘Is it not written, “If a man… shall be unclean… or be in a journey afar off, thus signifying two different cases?’ Said R. Jose: ‘Just so. The former speaks of a man not yet defiled on high, whilst the latter refers to one who has been thus defiled. Neither upon the one nor upon the other, Scripture implies, can holiness rest, and so neither may offer up the paschal lamb at the time when the rest of Israel offer it up.
וְאִי תֵּימָא, הָא בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא עָבִיד אִי לָא מְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ. לָא, אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִתַדְּכֵי וּמְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ, הָא יַרְחָא תִּנְיָינָא לְמֶעְבַּד פִּסְחָא. מִכָאן, כָּל בַּר נָשׁ דִּמְדָּכֵי גַּרְמֵיהּ, מְדָכָּאן לֵיהּ. As for the secondary paschal lamb, the man is only permitted to offer it after he has purified himself and repaired his defect.
דְּאִי תֵּימָא דִּבְדַּרְגָּא עִלָּאָה יַתִיר קָאִים בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא. לָאו הָכִי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל זַרְעָא קַדִּישָׁא דְּעָבְדוּ פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, נַטְלוּ לֵיהּ לְסִיהֲרָא וּלְשִׁמְשָׁא כְּחָד. וּמַאן דְּנָטִיל יְסוֹדָא בְּקַדְמִיתָא, נָטִיל בִּנְיָינָא. מַאי יְסוֹדָא. לָא תֵּימָא יְסוֹדָא עִלָּאָה דְּצַדִּיקָא דְּעָלְמָא, אֶלָּא יְסוֹדָא דְּאֶבֶן טָבָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. וְהַאי הוּא אֶבֶן דְּשָׁארִי עָלֵיהּ מַאן דְּשָׁארֵי. Israel, however, who offered the passover in its proper time, stand in a higher degree in that they receive the beneficences of the Moon and the Sun1Malkuth and Tifereth. together.’1The last 8 lines of the Hebrew text are not found in our translation.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי כֹּלָּא נָטִיל אֲפִילּוּ בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא. אֲבָל לָאו אִיהוּ כְּמַאן דְּנָטִיל לֵיהּ בְּזִמְנֵיהּ. מַאי טַעֲמָא. דָּא דְּנָטִיל פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, נָטִיל מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְלָא נָחִית. בְּגִין דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלָא מוֹרִידִין. וְדָא דְּנָטִיל בָּתַר זִמְנֵיהּ, נָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ שַׁוְיָן בְּכֹלָּא, וְלָא שַׁוְיָן. דְּדָא סָלִיק וְלָא נָחִית, וְדָא נָחִית וְלָא סָלִיק. בְּגִין כַּךְ מַאן דִּמְקָרֵב פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, שְׁבָחָא יַתִיר אִית לֵיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּזַכָּאן בְּכֹלָּא, דְּזַכָּאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לֵיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא לְמֶעְבַּד פֶּסַח שֵׁנִי, עַל אִינּוּן דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ בִּמְסָאֲבוּ אַחֲרָא. אִי רָזָא דְּפֶסַח, רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין בָּהּ, שַׁלְטָא בְּנִיסָן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְחֶדְוָה, אֵיךְ יַכְלִין אִלֵּין דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ, לְמֶעְבַּד בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא אַעְבָּר זִמְנָא.
אֶלָּא כֵּיוָן דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְרָא בְּעִטְרָהָא בְּנִיסָן, לָא אִתְעֲדִיאַת כִּתְרָהָא וְעִטְרָהָא מִנָּהּ תְּלָתִין יוֹמִין. וְכָל אִינּוּן ל' יוֹמִין מִן יוֹמָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִפֶּסַח יָתְבָא מַטְרוֹנִיתָא בְּעִטְרָהָא, וְכָל חֵילָאָה בְּחֶדְוָה. מַאן דְּבָעֵי לְמֵחֱמֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, יָכִיל לְמֵחֱמֵי. כָּרוֹזָא כָּרִיז, כָּל מַאן דְּלָא יָכִיל לְמֵחֱמֵי מַטְרוֹנִיתָא, יֵיתֵי וְיֶחְמֵי עַד לָא יִנְעֲלוּן תַּרְעֵיה. אֵימָתַי כָּרוֹזָא כָּרִיז. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא מִתַּמָּן עַד שִׁבְעָה יוֹמִין, תַּרְעִין פְּתִיחָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִנְעֲלוּן תַּרְעֵי. וְעַל דָּא פֶּסַח שֵׁנִי. (ע"כ) (פקודא דא לספור ספירת העומר צ"ז ע"א)
פִּקּוּדָא דָא, שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. וַאֲבַּתְרֵיהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן וּפֶסַח שֵׁנִי לֶאֱכוֹל אוֹתָן כְּמִשְׁפָּטָן. וּטְמֵאִים לִהְיוֹת נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי, דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה. תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא כְּחוּלִין דְּטָהֲרָה, מִסִּטְרָא דְּמִיכָאֵל. וּכְחוּלִין דְּהֶקְדֵשׁ, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגַבְרִיאֵל. כֹּהֵן וְלֵוִי. וְאִית בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן כְּיוֹמִין טָבִין, וְאִינּוּן קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.