Chapter 46
Chapter 46 somebodySh'lach 46 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar)
Sh'lach 46 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar) somebody(זכריה ג׳:א׳) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מַאי קָא חָמָא, דְּהֲוָה קָאִים קָמֵי מַלְאָכָא, וּמִתְלְבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין מְלוּכְלָכִין, עַד דְּכָרוֹזָא נָפִיק, וְאָמַר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב הָכָא וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, מַאי לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. דְּהֲוָה דָּאִין דִּינוֹי, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (קהלת ה׳:ה׳) וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּכָל בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, לְאִתְעַטְּפָא בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, וּלְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשָׁא דְּמִצְוָה. כַּד עָיֵיל בְּהַהוּא עָלְמָא, קָאִים בִּלְבוּשָׁא טִנּוּפָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְקָאִים בְּדִינָא עָלֵיהּ. 1Only the last 4 lines of the Hebrew text appear in our translation.‘What did he see? He saw him standing before the angel.’ R. Isaac said: ‘What does this tell us? That every man who in this world does not wrap himself in the ceremonial garb and clothe himself therewith, when he enters the other world is covered with a filthy garment and is brought up for trial.
תָּא חֲזֵי, כַּמָה לְבוּשִׁין מִזְדַּמְּנִין בְּהַהוּא עָלְמָא, וְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא בִּלְבוּשִׁין דְּמִצְוָה, כַּד עָיֵיל לְהַהוּא עָלְמָא, מְלָבְּשִׁין לֵיהּ בְּחַד לְבוּשָׁא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּגֵיהִנָּם, וְהַהוּא לְבוּשָׁא, וַוי לְמַאן דְּאִתְלְבָּשׁ בֵּיהּ. דְּהָא כַּמָּה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, זְמִינִין לְאַחֲדָא בֵּיהּ, וְעַיְילֵי לֵיהּ לַגֵּיהִנָם. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר (קהלת ט׳:ח׳) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. Many are the garments prepared for man in this world, and he who does not acquire the garment of religious observance is in the next world clad in a garment which is known to the masters of Gehinnom, and woe to the man who is clad therein, for he is seized by many officers of judgement and dragged down to Gehinnom, and therefore King Solomon cried aloud, “At all times let thy garments be white”.’
תָּאנָא בְּרָזָא דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. בְּהוּ תַּלְיָין כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא, צְרִירָן בְּהוּ ז' רְהִיטִין, סָהֲדִין סַהֲדוּתָא. וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. ..
רעיא מהימנא צִּיצִּית פִּקּוּדָא דָּא אִיהוּ לְאַדְכָּרָא כָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְגִינָהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם דָּא אִיהוּ סִימָנָא דְּמַלִכָּא לְאַדְכָּרָא וּלְמַעַבְּדָא. Raya Mehemna (The Faithful Shepherd: Tzitzit (Fringes) - this commandment is a reminder of all of the commandments of the Torah, on account of it. It is as you say (Numbers 15:39), "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." It is a sign of the King, to remember and to do [the commandments].
כְּתִֹיב (שמות כ״ח:ל״ו) וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב, וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דְּצִּיץ לְאִתְעַטְרָא בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. וְדָא אִיהוּ צִּיץ, לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ עַיְינִין, דְּאִיהוּ סִימַן דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָר בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. It is written (Exodus 28:36), "You shall make a tzitz (diadem) of gold; and behold, we have established the secret of the tzitz that is to adorn the high priest. And this is that tzitz that eyes gaze upon, for it is a sign of the higher world with which the high priest is adorned.
וּבְגִין כַּךְ אִסְתַּכְּלוּתָא דִּילֵיהּ מְכַפְּרָא עַל עַזּוּת פָּנִים, דְּלָא קַיְּימָא לְקַמֵּיהּ, אֶלָּא פָּנִים דְּקְשׁוֹט, רָזָא דְּכָל אִינּוּן פָּנִים עִלָּאִין, דְּאִינּוּן פָּנִים דִּקְשׁוֹט, פָּנִים דֶּאֱמֶת. דִּכְלִילָן בֶּאֱמֶת דְּיַעֲקֹב. And because of that, gazing at it atones for brazen-facedness. For only a truthful face can exist before it. This is the secret of all the higher faces, as they are truthful faces - faces of truth, which are crowned by the truth of Yaakov.
צִּיצִּית אִיהוּ נוּקְבָא, רָזָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה. אִסְתַּכְּלוּתָא לְאַדְכְּרָא. צִּיץ דְּכַר, צִּיצִּית נוּקְבָא, וְדָא לְכָל בַר נַשׁ. צִּיץ לְכַהַנָא. Tzitzit, that is the Female, the secret of the lower world. Gazing [at it] is to remind. Tzitz is the Male; tzitzit is the Female, and it is for all people. Tzitz is for the priesthood.
וְתָנֵינָן, אָסוּר לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא, בְּגִין כָּךְ אִית תְּכֵלָא, בְּגִין דִּתְכֵלֶת, אִיהוּ כֻּרְסְיָיא לְבֵית דָּוִד, וְתִקּוּנָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ דַּחֲלָא מִן קֳדָם יְיָ לְדַחֲלָא מֵהַהוּא אֲתָר. וְעַל דָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ, וְדָא כֻּרְסְיָיא דְּדַיְינִין בָּהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, דְּכָל גַּוְונִין טָבִין לְחֶלְמָא, בַּר תְּכֵלָא, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא דְּסָלִיק בְּדִינָא דִּנְפָשׁוֹת. And we have learned, it is forbidden to gaze at the Divine Presence. Because of that, there is green-blue (tekhelet). It is because the green-blue is the Throne of the House of David, and its rectification. And that is the fear before the Lord, before that Place. And about this [it is written], "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." And that is the Throne from which death penalties are judged, as we have established. For all colors are good in a dream, except for green-blue. As it is the Throne from which death penalties go out.
כְּתִיב וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְנָתְנוּ עַל הַכָּנָף לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית. דְּדָא אִיהוּ דְּחָפֵי עַל שְׁאַר חוּטִין.
וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וּכְתִיב, (דברים כ״ה:י״ז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. מַאי טַעְמָא דָּא. אֶלָּא לִבְרָא דְּפָרִיץ גִּדְרָא, וּנְשָׁכֵיהּ כַּלְבָּא. כָּל זִמְנָא דַּאֲבוֹי בָּעֵי לְאוֹכָחָא לִבְרֵיהּ, הֲוָה אָמַר הֲוִי דָּכִיר כַּד נָשִׁיךְ לָךְ כַּלְבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, דְּדָא אִיהוּ אֲתָר דְּסַלְּקִין נִשְׁמָתִין לְמֵידָן.
כְּגַוְונָא דָּא, (במדבר כ״א:ח׳) וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי, אֲמַאי. אֶלָּא כַּד סָלִיק לְעֵינוֹי, וְחָמֵי דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא דְּנָשִׁיךְ לֵיהּ, הֲוָה דָּחִיל, וְצַּלֵּי קֳדָם יְיָ, וַהֲוָה יָדַע דְּאִיהוּ עוֹנְשָׁא דְּחַיָּיבַיָּא. כָּל זְמַן דִּבְרָא חָמֵי רְצּוּעָה דַּאֲבוֹי, דָּחִיל מֵאֲבוֹי. אִשְׁתְּזִיב מִרְצּוּעָה, אִשְׁתְּזִיב מִכֹּלָּא. מַאן גָּרִים לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. הַהוּא דְּחָמֵי בְּעֵינוֹי הַהוּא רְצּוּעָה, הַהוּא רְצּוּעָה גָרִים לֵיהּ לְאִשְׁתַּזְבָא. וְעַל דָּא וְרָאָה אֹתוֹ וָחַי, חַמֵי רְצּוּעָה דְּאַלְקֵי לֵיהּ, וְאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם וַדַּאי. וְאִי לָאו, הָא רְצּוּעָה, דְּהַאי יִגְרוֹם לְכוֹן, לְמֶהֱוִי תָּבִין לְפוּלְחָנָא דִּילִי תָּדִיר, וּכְדֵין וַעֲשִׂיתֶם.
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, יִמְנַע מִנְּכוֹן בִּישִׁין אֹרְחִין אַחֲרָנִין, וַדַּאי, לֹא תָתוּרוּ, וְלָא תַעֲבְדוּ בִּישִׁין. וְעַל דָּא סַלְּקָא גּוָֹון תְּכֵלָא. דָּא תְּכֵלֶת, דַּמְיָא לְכִּסֵּא הַכָּבוֹד, מַה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עָבִיד לְבַר נָשׁ לְמֵהַךְ לְאָרְחָא דְּמֵישָׁר, לְדַכְּאָה לֵיהּ. אוּף הַאי תְּכֵלֶת, עָבִיד לְבַּר נָשׁ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, וַדַּאי דְּכֹלָּא אִית לְדַחֲלָא מֵהַאי אֲתָר, לְמֵיהַךְ בְּמֵישָׁר.
כְּתִיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְּבִי לַצַּדִיק וָאוֹמַר רָזִי לִי וְגוֹ'. מִכְּנַף הָאָרֶץ, דָּא כָּנָף דְּצִּיצִּית, דְּאִיהוּ כָּנָף הָאָרֶץ. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, אִלֵּין שְׁאַר חוּטִין, דְּנָפְקִין וְתַּלְיָין מֵאֲתָר עִלָּאָה, גּוֹ אִינּוּן שְׁבִילִין עִלָּאִין, דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה עִלָּאָה. צְּבִי לַצַּדִּיק, דָּא צַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, דְּאִינּוּן חוּטִין אִינּוּן שְׁפִּירוּ דִּילֵיהּ, דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקִין, וְכָל חוּטָא כְּלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא, אֲמֵינָא רָזִי לִי רָזִי לִי, דְּהָא מִגּוֹ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל מְהֵימְנוּתָא נָפְקִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא בִּתְכֵלֶת, וַחֲמֵינָא רְצּוּעָה לְאַלְקָאָה, אֲתָר דְּחִילוּ לְמִדְחַל, אֲמֵינָא אוֹי לִי, דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי לְאַשְׁגְּחָא וּלְאִסְתַּכְּלָא עַל מַה מִתְעָנְשִׁין לְשַׁקְרָא, בְּהַאי בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, דְּהָא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּלָא צִּיצִּית, וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָּגָדוּ, מְשַׁקְּרֵי דְּגַרְמַיְיהוּ.
וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, לְבוּשָׁא דִּלְהוֹן בְּלָא צִּיצִּית, אִקְרֵי בֶּגֶד בּוֹגְדִים. לְבוּשָׁא דְּאִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָגְדוּ, דִּמְשַׁקְרֵי וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא בְּכָל יוֹמָא. וַוי לוֹן, וַוי לְנַפְשֵׁיהוֹן, דְּסַלְקֵי בְּהַהוּא כֻּרְסְיָיא דְּתִכְלָא לְמֵידָן. וְעָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ק״א:ז׳) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, הַהוּא בֶּגֶד דִּלְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינִין. וַוי לוֹן, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. זַכָּאִין אִינּוּן צַּדִּיקַיָּיא, דְּמַלְבּוּשֵׁיהוֹן וְתִקּוּנֵיהוֹן אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְעֵילָּא, לְאוֹטָבָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (ע"כ) (שמות מ"ג ע"א והיה לאות וכו')
פִּקּוּדָא דָּא מִצְוַת צִיצִית, כָּלִיל תְּכֵלֶת וְלָבָן, דִּינָא וְרַחֲמֵי בְּנוּרָא. אֶשָּׁא חִוָּורָא לָא אָכִיל, תְּכֵלָא אָכִיל וְשָׁצֵי. (דברי הימים ב ז׳:א׳) וַתֹּאכַל הָעוֹלָה, חִוָּור מִימִינָא, תְּכֵלֶת מִשְּׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִחוּד בֵּין תַּרְוַיְיהוּ, יָרוֹק. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ פָּרָשַׁת צִיצִית לְמִקְרֵי לָהּ בְּיִחוּדָא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה סַהֲדֵי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְהֲדָא בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, וְכֻלְּהוּ בְּעֵיטָא וּבְסַהֲדוּתָא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ. קָם בְּצַפְרָא אוֹשִׁיט רַגְלוֹי לְמֵהַךְ, סָהֲדַיָּיא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ, מַכְרִיזִין וְאָמְרִין, (שמואל א ב׳:ט׳) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וְגוֹ'. (קהלת ד׳:י״ז) שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ. (משלי ד׳:כ״ו) פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ. אַפְתַּח עֵינוֹי לְאִסְתַּכְּלָא בְּעָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי, (משלי ד׳:כ״ה) עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ. קָם לְמַלְּלָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:י״ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ'. אוֹשִׁיט יְדוֹי בְּמִלֵּי עָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:ט״ו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. R. Judah said: ‘God has appointed many witnesses to give man warning. When he rises in the morning and begins to move, the witnesses stand before him and say: “He shall keep the feet of his saints” (I Sam. 2, 9), and “keep thy feet when thou goest” (Eccl. 4, 17). When he opens his eyes to observe the world, the witnesses say: “Thine eyes shall look right on” (Prov. 4, 25). When he begins to speak the witnesses say: “Keep thy tongue from evil” (Ps. 34, 14). When he begins to transact business they say: “Depart from evil and do good” (Ibid. 16).
אִי צַיִית לְהוּ, יָאוּת. וְאִי לָא, כְּתִיב (זכריה ג׳:א׳) וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. כֻּלְּהוּ סָהֲדִין עָלֵיהּ בְּחוֹבוֹי לְעֵילָּא. אִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ סָהֲדִין סַנֵּיגוֹרִין קַמֵּיהּ, וְקַיְימִין לְאַסְהֲדָא עָלֵיהּ טָבָאן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. If he listens to them, well and good, but if not, then they all testify against him above. But if he desires to labour in the service of the Almighty, they all become his advocates in the hour of need.
קָם בְּצַפְרָא, מְבָרֵךְ כַּמָה בִּרְכָאן. אֲנָח תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ בֵּין עֵינוֹי. בָּעֵי לְזַקְפָא רֵישֵׁיהּ, חָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אָחִיד וְרָשִׁים עַל רֵישֵׁיהּ. וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא עָל לִבֵּיהּ. הָא אֶסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ. אוֹשִׁיט יְדוֹי, חָמֵי יְדָא אַחֲרָא, מִתְקַשְּׁרָא בְּקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אַהְדָּר יְדֵיהּ וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרֵיהּ דְּמָארֵיהּ. אִתְעֲטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, בְּאַרְבַּע זִיוְיָין דִּכְסוּתֵיהּ, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. אַרְבַּע סַהֲדֵי קְשׁוֹט דְּמַלְכָּא, תַּלְיָיא מֵאַרְבַּע זִיוְיָין, וְתַלְיָין בְּהוּ כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא. When, therefore, he rises in the morning, he should recite a number of blessings. He then puts the phylactery on his head and he knows he has the Holy Name impressed on his head. When he stretches out his arm he sees it bound with the knot of the Holy Name. When he puts on the ceremonial garment he sees in the four corners four kings issuing to meet four. Four true witnesses of the King are suspended from the four corners like grapes from a cluster.
מָה אַתְכְּלָא, דְּאִיהוּ חַד, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, מֵהַאי סְטָר וּמֵהַאי סְטָר. כַּךְ הַאי, מִצְוָה חֲדָא, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, וְזָגִין וּזְמוֹרִין צְרִירִין בְּהוּ, שִׁבְעָה רְהִיטִין אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעָה צְרִירִין דִּתְכֶלְתָּא, דְּבָעֵי לְכַרְכָא בֵּיהּ בְּכָל חַד וְחָד, אוֹ לְאַסְגָּאָה עַד תְּלֵיסַר, מַאן דְּיוֹסִיף, לָא יוֹסִיף עָלַיְיהוּ עַל תְּלֵיסַר. מַאן דְּיִמְעַט, לָא יִמְעַט מִשִּׁבְעָה. Like seven couriers are the seven windings of blue round each one, which may be increased up to thirteen, but not more.
וְתָאנָא, הַאי תְּכֵלֶת, הוּא רָזָא דְּדָוִד מַלְכָּא. וְדָא חוּטָא דְּאַבְרָהָם, דְּזָכָה בֵּיהּ לִבְנוֹי בַּתְרוֹי. מַאי תְּכֵלֶת. תַּכְלִית דְּכֹלָּא. (ודאי) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּסֵּא הַכָּבוֹד אִקְרֵי.
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, שִׁבְעָה כְּרִיכָן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעָתָא דְּכֹלָּא וַדַּאי. דְּהָא הִיא מִתְבָּרְכָא מִשִׁיתָּא אַחֲרָנִין, עַל יְדָא דְּצַדִּיק. וְאִי תְּלַת עֲשַׂר, תְּלַת עֲשַׂר אִינּוּן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ בִּתְלַת עֲשַׂר מְכִילָן. וְהַאי הִיא פִּתְחָא דְּכֻלְּהוּ. R. Isaac said that if there are seven, they are symbolical of the Shekinah, and if thirteen, of the thirteen attributes.
וְהִיא חוּטָא חַד, וּרְשִׁימָא בִּגְוָונָהָא, וּגְוָונָא דִּילָהּ נָפִיק, מֵחַד נוּנָא דְּאָזִיל בְּיַם כִּנֶּרֶת. וְכִנֶּרֶת עַל שְׁמָהּ אִתְקְרֵי. וְעַל דָּא, כִּנּוֹר הֲוָה תָּלוּי לְעֵילָּא מֵעַרְסָא דְּדָוִד, דְּהָא (דדוד) וַדַּאי אִיהוּ כִּנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וּבְגִין כָּךְ, גְּוָונוֹי עָיֵיל עַד רְקִיעָא, וּמֵרְקִיעָא עַד כּוּרְסְיָיא.
וְהָכָא כְּתִיב מִצְוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב י״ח:ל״ו) מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. (אסתר ג׳:ג׳) מַדוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. (נחמיה י״א:כ״ג) כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. וְתָאנָא, יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא בְּמַלְכָּא מִתְעַטְּרִין כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא כִּתְרָא וּפִתְחָא לְכָל שְׁאַר כִּתְרִין. דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּכְתִיב, (תהילים קי״ח:י״ט) זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ. וְעַל דָּא כְּתִיב, וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ, לְאַכְלְלָא בְּהַאי כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. וְעַל דָּא אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא, וְלָא קַיְימֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּגִין דְּאִיהִי מִצְוַת.
וְתָנֵינָן, תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה, נִזְרָקִין. וְאִי תֵּימָא, הָא לוּלָב וַעֲרָבָה וְכוּ', תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה אִינּוּן, אֲמַאי נִזְרָקִין. אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, בְּגִין דִּרְשִׁימִין בַּכְּתִיבָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִינּוּן חוּטִין, לְאַחֲזָאָה הֵיךְ תַּלְיָין מִכָּאן וּמִכָּאן, לְד' סִטְרֵי עָלְמָא, מֵהַאי אֲתָר. וְאִיהִי שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא. בְּרָזָא דְּלֵב, דְּאִיהִי לִבָּא דְּכָל הַאי עָלְמָא, וְלִבָּא דְּעִלָּאֵי, וְתַלְיָא בַּלֵּב עִלָּאָה. וְכֹלָּא הוּא בַּלֵּב, דְּנָפַק מֵחָכְמָה עִלָּאָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שִׁעוּרָא דְּהַאי, (ס"א ואורכא) דְּהַאי, אִתְּמַר בְּאַתְוָון גְּלִיפָן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. R. Isaac said that the threads indicate how the four sides of the world are suspended from that special place which controls all as the heart the body.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דְּבָעֵי לְמֵהַךְ בָּתַר דָּחַלְתִּי, יְהַךְ בָּתַר לִבָּא דָּא, וּבָתַר עַיְינִין דְּקַיְימִין עָלָהּ. מַאן אִינּוּן עַיְינִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים לא) עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים אֲבָל אַתֶּם לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם. R. Judah said: ‘The Holy One, blessed be He, thus signifies that whoever wishes to walk in the fear of Him should follow after this heart and after the eyes that are above it, but “ye shall not go astray after your heart and your eyes”.’
אָמַר רִבִּי חִיָיא, מַאי טַעֲמָא הָכָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, דִּכְתִּיב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֶלָּא, בְּגִין דְּכַד נַפְקוּ מִמִּצְרָיִם, בְּהַאי חוּלָקָא עָאל. וּבְהַאי, קָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטוּלָא דְּמִצְרַיִם. וְעַל דָּא בְּאַתְרֵיהּ אִתְדְּכַר, וּבְאַתְרֵיהּ אִזְדְּהַר לְהוּ בְּדָא. מַאי בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּהַאי מִצְוָה, הִיא אֲתָר דִּילָהּ. R. Hiya said: ‘Why is the exodus from Egypt mentioned in this passage? Because when they went forth from Egypt God brought them into this portion (of the commandments), and therefore He admonished them thus. ‘
תָּאנֵי רִבִּי יֵיסָא, כְּתִיב (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. כִּימֵי, כַּיּוֹם מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא בְּחַד זִמְנָא נַפְקוּ וְלָא אִתְעַכְּבוּ. אֶלָּא כְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כַּךְ זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְדֵין כְּתִיב (ישעיהו י״ב:ד׳) וַאֲמַרְתֶּם בַּיוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיְיָ קִרְאוּ וְגוֹ', זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵּאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. מַאי מוּדַעַת זֹאת. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת, בְּכַמָּה נִמוּסִין דִּילָהּ, דְּיַעֲבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב (זכריה י״ד:ט׳) בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
Sh'lach 46:322-323 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar)
Sh'lach 46:322-323 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar) somebody(זכריה ג׳:א׳) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מַאי קָא חָמָא, דְּהֲוָה קָאִים קָמֵי מַלְאָכָא, וּמִתְלְבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין מְלוּכְלָכִין, עַד דְּכָרוֹזָא נָפִיק, וְאָמַר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב הָכָא וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, מַאי לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. דְּהֲוָה דָּאִין דִּינוֹי, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (קהלת ה׳:ה׳) וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּכָל בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, לְאִתְעַטְּפָא בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, וּלְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשָׁא דְּמִצְוָה. כַּד עָיֵיל בְּהַהוּא עָלְמָא, קָאִים בִּלְבוּשָׁא טִנּוּפָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְקָאִים בְּדִינָא עָלֵיהּ. 1Only the last 4 lines of the Hebrew text appear in our translation.‘What did he see? He saw him standing before the angel.’ R. Isaac said: ‘What does this tell us? That every man who in this world does not wrap himself in the ceremonial garb and clothe himself therewith, when he enters the other world is covered with a filthy garment and is brought up for trial.
תָּא חֲזֵי, כַּמָה לְבוּשִׁין מִזְדַּמְּנִין בְּהַהוּא עָלְמָא, וְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא בִּלְבוּשִׁין דְּמִצְוָה, כַּד עָיֵיל לְהַהוּא עָלְמָא, מְלָבְּשִׁין לֵיהּ בְּחַד לְבוּשָׁא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּגֵיהִנָּם, וְהַהוּא לְבוּשָׁא, וַוי לְמַאן דְּאִתְלְבָּשׁ בֵּיהּ. דְּהָא כַּמָּה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, זְמִינִין לְאַחֲדָא בֵּיהּ, וְעַיְילֵי לֵיהּ לַגֵּיהִנָם. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר (קהלת ט׳:ח׳) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. Many are the garments prepared for man in this world, and he who does not acquire the garment of religious observance is in the next world clad in a garment which is known to the masters of Gehinnom, and woe to the man who is clad therein, for he is seized by many officers of judgement and dragged down to Gehinnom, and therefore King Solomon cried aloud, “At all times let thy garments be white”.’
תָּאנָא בְּרָזָא דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. בְּהוּ תַּלְיָין כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא, צְרִירָן בְּהוּ ז' רְהִיטִין, סָהֲדִין סַהֲדוּתָא. וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. ..
רעיא מהימנא צִּיצִּית פִּקּוּדָא דָּא אִיהוּ לְאַדְכָּרָא כָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְגִינָהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם דָּא אִיהוּ סִימָנָא דְּמַלִכָּא לְאַדְכָּרָא וּלְמַעַבְּדָא. Raya Mehemna (The Faithful Shepherd: Tzitzit (Fringes) - this commandment is a reminder of all of the commandments of the Torah, on account of it. It is as you say (Numbers 15:39), "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." It is a sign of the King, to remember and to do [the commandments].
כְּתִֹיב (שמות כ״ח:ל״ו) וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב, וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דְּצִּיץ לְאִתְעַטְרָא בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. וְדָא אִיהוּ צִּיץ, לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ עַיְינִין, דְּאִיהוּ סִימַן דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָר בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. It is written (Exodus 28:36), "You shall make a tzitz (diadem) of gold; and behold, we have established the secret of the tzitz that is to adorn the high priest. And this is that tzitz that eyes gaze upon, for it is a sign of the higher world with which the high priest is adorned.
וּבְגִין כַּךְ אִסְתַּכְּלוּתָא דִּילֵיהּ מְכַפְּרָא עַל עַזּוּת פָּנִים, דְּלָא קַיְּימָא לְקַמֵּיהּ, אֶלָּא פָּנִים דְּקְשׁוֹט, רָזָא דְּכָל אִינּוּן פָּנִים עִלָּאִין, דְּאִינּוּן פָּנִים דִּקְשׁוֹט, פָּנִים דֶּאֱמֶת. דִּכְלִילָן בֶּאֱמֶת דְּיַעֲקֹב. And because of that, gazing at it atones for brazen-facedness. For only a truthful face can exist before it. This is the secret of all the higher faces, as they are truthful faces - faces of truth, which are crowned by the truth of Yaakov.
צִּיצִּית אִיהוּ נוּקְבָא, רָזָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה. אִסְתַּכְּלוּתָא לְאַדְכְּרָא. צִּיץ דְּכַר, צִּיצִּית נוּקְבָא, וְדָא לְכָל בַר נַשׁ. צִּיץ לְכַהַנָא. Tzitzit, that is the Female, the secret of the lower world. Gazing [at it] is to remind. Tzitz is the Male; tzitzit is the Female, and it is for all people. Tzitz is for the priesthood.
וְתָנֵינָן, אָסוּר לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא, בְּגִין כָּךְ אִית תְּכֵלָא, בְּגִין דִּתְכֵלֶת, אִיהוּ כֻּרְסְיָיא לְבֵית דָּוִד, וְתִקּוּנָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ דַּחֲלָא מִן קֳדָם יְיָ לְדַחֲלָא מֵהַהוּא אֲתָר. וְעַל דָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ, וְדָא כֻּרְסְיָיא דְּדַיְינִין בָּהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, דְּכָל גַּוְונִין טָבִין לְחֶלְמָא, בַּר תְּכֵלָא, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא דְּסָלִיק בְּדִינָא דִּנְפָשׁוֹת. And we have learned, it is forbidden to gaze at the Divine Presence. Because of that, there is green-blue (tekhelet). It is because the green-blue is the Throne of the House of David, and its rectification. And that is the fear before the Lord, before that Place. And about this [it is written], "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." And that is the Throne from which death penalties are judged, as we have established. For all colors are good in a dream, except for green-blue. As it is the Throne from which death penalties go out.
כְּתִיב וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְנָתְנוּ עַל הַכָּנָף לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית. דְּדָא אִיהוּ דְּחָפֵי עַל שְׁאַר חוּטִין.
וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וּכְתִיב, (דברים כ״ה:י״ז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. מַאי טַעְמָא דָּא. אֶלָּא לִבְרָא דְּפָרִיץ גִּדְרָא, וּנְשָׁכֵיהּ כַּלְבָּא. כָּל זִמְנָא דַּאֲבוֹי בָּעֵי לְאוֹכָחָא לִבְרֵיהּ, הֲוָה אָמַר הֲוִי דָּכִיר כַּד נָשִׁיךְ לָךְ כַּלְבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, דְּדָא אִיהוּ אֲתָר דְּסַלְּקִין נִשְׁמָתִין לְמֵידָן.
כְּגַוְונָא דָּא, (במדבר כ״א:ח׳) וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי, אֲמַאי. אֶלָּא כַּד סָלִיק לְעֵינוֹי, וְחָמֵי דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא דְּנָשִׁיךְ לֵיהּ, הֲוָה דָּחִיל, וְצַּלֵּי קֳדָם יְיָ, וַהֲוָה יָדַע דְּאִיהוּ עוֹנְשָׁא דְּחַיָּיבַיָּא. כָּל זְמַן דִּבְרָא חָמֵי רְצּוּעָה דַּאֲבוֹי, דָּחִיל מֵאֲבוֹי. אִשְׁתְּזִיב מִרְצּוּעָה, אִשְׁתְּזִיב מִכֹּלָּא. מַאן גָּרִים לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. הַהוּא דְּחָמֵי בְּעֵינוֹי הַהוּא רְצּוּעָה, הַהוּא רְצּוּעָה גָרִים לֵיהּ לְאִשְׁתַּזְבָא. וְעַל דָּא וְרָאָה אֹתוֹ וָחַי, חַמֵי רְצּוּעָה דְּאַלְקֵי לֵיהּ, וְאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם וַדַּאי. וְאִי לָאו, הָא רְצּוּעָה, דְּהַאי יִגְרוֹם לְכוֹן, לְמֶהֱוִי תָּבִין לְפוּלְחָנָא דִּילִי תָּדִיר, וּכְדֵין וַעֲשִׂיתֶם.
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, יִמְנַע מִנְּכוֹן בִּישִׁין אֹרְחִין אַחֲרָנִין, וַדַּאי, לֹא תָתוּרוּ, וְלָא תַעֲבְדוּ בִּישִׁין. וְעַל דָּא סַלְּקָא גּוָֹון תְּכֵלָא. דָּא תְּכֵלֶת, דַּמְיָא לְכִּסֵּא הַכָּבוֹד, מַה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עָבִיד לְבַר נָשׁ לְמֵהַךְ לְאָרְחָא דְּמֵישָׁר, לְדַכְּאָה לֵיהּ. אוּף הַאי תְּכֵלֶת, עָבִיד לְבַּר נָשׁ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, וַדַּאי דְּכֹלָּא אִית לְדַחֲלָא מֵהַאי אֲתָר, לְמֵיהַךְ בְּמֵישָׁר.
כְּתִיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְּבִי לַצַּדִיק וָאוֹמַר רָזִי לִי וְגוֹ'. מִכְּנַף הָאָרֶץ, דָּא כָּנָף דְּצִּיצִּית, דְּאִיהוּ כָּנָף הָאָרֶץ. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, אִלֵּין שְׁאַר חוּטִין, דְּנָפְקִין וְתַּלְיָין מֵאֲתָר עִלָּאָה, גּוֹ אִינּוּן שְׁבִילִין עִלָּאִין, דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה עִלָּאָה. צְּבִי לַצַּדִּיק, דָּא צַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, דְּאִינּוּן חוּטִין אִינּוּן שְׁפִּירוּ דִּילֵיהּ, דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקִין, וְכָל חוּטָא כְּלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא, אֲמֵינָא רָזִי לִי רָזִי לִי, דְּהָא מִגּוֹ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל מְהֵימְנוּתָא נָפְקִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא בִּתְכֵלֶת, וַחֲמֵינָא רְצּוּעָה לְאַלְקָאָה, אֲתָר דְּחִילוּ לְמִדְחַל, אֲמֵינָא אוֹי לִי, דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי לְאַשְׁגְּחָא וּלְאִסְתַּכְּלָא עַל מַה מִתְעָנְשִׁין לְשַׁקְרָא, בְּהַאי בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, דְּהָא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּלָא צִּיצִּית, וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָּגָדוּ, מְשַׁקְּרֵי דְּגַרְמַיְיהוּ.
וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, לְבוּשָׁא דִּלְהוֹן בְּלָא צִּיצִּית, אִקְרֵי בֶּגֶד בּוֹגְדִים. לְבוּשָׁא דְּאִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָגְדוּ, דִּמְשַׁקְרֵי וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא בְּכָל יוֹמָא. וַוי לוֹן, וַוי לְנַפְשֵׁיהוֹן, דְּסַלְקֵי בְּהַהוּא כֻּרְסְיָיא דְּתִכְלָא לְמֵידָן. וְעָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ק״א:ז׳) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, הַהוּא בֶּגֶד דִּלְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינִין. וַוי לוֹן, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. זַכָּאִין אִינּוּן צַּדִּיקַיָּיא, דְּמַלְבּוּשֵׁיהוֹן וְתִקּוּנֵיהוֹן אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְעֵילָּא, לְאוֹטָבָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (ע"כ) (שמות מ"ג ע"א והיה לאות וכו')
פִּקּוּדָא דָּא מִצְוַת צִיצִית, כָּלִיל תְּכֵלֶת וְלָבָן, דִּינָא וְרַחֲמֵי בְּנוּרָא. אֶשָּׁא חִוָּורָא לָא אָכִיל, תְּכֵלָא אָכִיל וְשָׁצֵי. (דברי הימים ב ז׳:א׳) וַתֹּאכַל הָעוֹלָה, חִוָּור מִימִינָא, תְּכֵלֶת מִשְּׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִחוּד בֵּין תַּרְוַיְיהוּ, יָרוֹק. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ פָּרָשַׁת צִיצִית לְמִקְרֵי לָהּ בְּיִחוּדָא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה סַהֲדֵי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְהֲדָא בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, וְכֻלְּהוּ בְּעֵיטָא וּבְסַהֲדוּתָא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ. קָם בְּצַפְרָא אוֹשִׁיט רַגְלוֹי לְמֵהַךְ, סָהֲדַיָּיא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ, מַכְרִיזִין וְאָמְרִין, (שמואל א ב׳:ט׳) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וְגוֹ'. (קהלת ד׳:י״ז) שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ. (משלי ד׳:כ״ו) פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ. אַפְתַּח עֵינוֹי לְאִסְתַּכְּלָא בְּעָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי, (משלי ד׳:כ״ה) עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ. קָם לְמַלְּלָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:י״ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ'. אוֹשִׁיט יְדוֹי בְּמִלֵּי עָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:ט״ו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. R. Judah said: ‘God has appointed many witnesses to give man warning. When he rises in the morning and begins to move, the witnesses stand before him and say: “He shall keep the feet of his saints” (I Sam. 2, 9), and “keep thy feet when thou goest” (Eccl. 4, 17). When he opens his eyes to observe the world, the witnesses say: “Thine eyes shall look right on” (Prov. 4, 25). When he begins to speak the witnesses say: “Keep thy tongue from evil” (Ps. 34, 14). When he begins to transact business they say: “Depart from evil and do good” (Ibid. 16).
אִי צַיִית לְהוּ, יָאוּת. וְאִי לָא, כְּתִיב (זכריה ג׳:א׳) וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. כֻּלְּהוּ סָהֲדִין עָלֵיהּ בְּחוֹבוֹי לְעֵילָּא. אִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ סָהֲדִין סַנֵּיגוֹרִין קַמֵּיהּ, וְקַיְימִין לְאַסְהֲדָא עָלֵיהּ טָבָאן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. If he listens to them, well and good, but if not, then they all testify against him above. But if he desires to labour in the service of the Almighty, they all become his advocates in the hour of need.
קָם בְּצַפְרָא, מְבָרֵךְ כַּמָה בִּרְכָאן. אֲנָח תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ בֵּין עֵינוֹי. בָּעֵי לְזַקְפָא רֵישֵׁיהּ, חָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אָחִיד וְרָשִׁים עַל רֵישֵׁיהּ. וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא עָל לִבֵּיהּ. הָא אֶסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ. אוֹשִׁיט יְדוֹי, חָמֵי יְדָא אַחֲרָא, מִתְקַשְּׁרָא בְּקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אַהְדָּר יְדֵיהּ וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרֵיהּ דְּמָארֵיהּ. אִתְעֲטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, בְּאַרְבַּע זִיוְיָין דִּכְסוּתֵיהּ, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. אַרְבַּע סַהֲדֵי קְשׁוֹט דְּמַלְכָּא, תַּלְיָיא מֵאַרְבַּע זִיוְיָין, וְתַלְיָין בְּהוּ כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא. When, therefore, he rises in the morning, he should recite a number of blessings. He then puts the phylactery on his head and he knows he has the Holy Name impressed on his head. When he stretches out his arm he sees it bound with the knot of the Holy Name. When he puts on the ceremonial garment he sees in the four corners four kings issuing to meet four. Four true witnesses of the King are suspended from the four corners like grapes from a cluster.
מָה אַתְכְּלָא, דְּאִיהוּ חַד, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, מֵהַאי סְטָר וּמֵהַאי סְטָר. כַּךְ הַאי, מִצְוָה חֲדָא, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, וְזָגִין וּזְמוֹרִין צְרִירִין בְּהוּ, שִׁבְעָה רְהִיטִין אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעָה צְרִירִין דִּתְכֶלְתָּא, דְּבָעֵי לְכַרְכָא בֵּיהּ בְּכָל חַד וְחָד, אוֹ לְאַסְגָּאָה עַד תְּלֵיסַר, מַאן דְּיוֹסִיף, לָא יוֹסִיף עָלַיְיהוּ עַל תְּלֵיסַר. מַאן דְּיִמְעַט, לָא יִמְעַט מִשִּׁבְעָה. Like seven couriers are the seven windings of blue round each one, which may be increased up to thirteen, but not more.
וְתָאנָא, הַאי תְּכֵלֶת, הוּא רָזָא דְּדָוִד מַלְכָּא. וְדָא חוּטָא דְּאַבְרָהָם, דְּזָכָה בֵּיהּ לִבְנוֹי בַּתְרוֹי. מַאי תְּכֵלֶת. תַּכְלִית דְּכֹלָּא. (ודאי) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּסֵּא הַכָּבוֹד אִקְרֵי.
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, שִׁבְעָה כְּרִיכָן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעָתָא דְּכֹלָּא וַדַּאי. דְּהָא הִיא מִתְבָּרְכָא מִשִׁיתָּא אַחֲרָנִין, עַל יְדָא דְּצַדִּיק. וְאִי תְּלַת עֲשַׂר, תְּלַת עֲשַׂר אִינּוּן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ בִּתְלַת עֲשַׂר מְכִילָן. וְהַאי הִיא פִּתְחָא דְּכֻלְּהוּ. R. Isaac said that if there are seven, they are symbolical of the Shekinah, and if thirteen, of the thirteen attributes.
וְהִיא חוּטָא חַד, וּרְשִׁימָא בִּגְוָונָהָא, וּגְוָונָא דִּילָהּ נָפִיק, מֵחַד נוּנָא דְּאָזִיל בְּיַם כִּנֶּרֶת. וְכִנֶּרֶת עַל שְׁמָהּ אִתְקְרֵי. וְעַל דָּא, כִּנּוֹר הֲוָה תָּלוּי לְעֵילָּא מֵעַרְסָא דְּדָוִד, דְּהָא (דדוד) וַדַּאי אִיהוּ כִּנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וּבְגִין כָּךְ, גְּוָונוֹי עָיֵיל עַד רְקִיעָא, וּמֵרְקִיעָא עַד כּוּרְסְיָיא.
וְהָכָא כְּתִיב מִצְוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב י״ח:ל״ו) מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. (אסתר ג׳:ג׳) מַדוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. (נחמיה י״א:כ״ג) כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. וְתָאנָא, יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא בְּמַלְכָּא מִתְעַטְּרִין כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא כִּתְרָא וּפִתְחָא לְכָל שְׁאַר כִּתְרִין. דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּכְתִיב, (תהילים קי״ח:י״ט) זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ. וְעַל דָּא כְּתִיב, וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ, לְאַכְלְלָא בְּהַאי כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. וְעַל דָּא אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא, וְלָא קַיְימֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּגִין דְּאִיהִי מִצְוַת.
וְתָנֵינָן, תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה, נִזְרָקִין. וְאִי תֵּימָא, הָא לוּלָב וַעֲרָבָה וְכוּ', תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה אִינּוּן, אֲמַאי נִזְרָקִין. אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, בְּגִין דִּרְשִׁימִין בַּכְּתִיבָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִינּוּן חוּטִין, לְאַחֲזָאָה הֵיךְ תַּלְיָין מִכָּאן וּמִכָּאן, לְד' סִטְרֵי עָלְמָא, מֵהַאי אֲתָר. וְאִיהִי שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא. בְּרָזָא דְּלֵב, דְּאִיהִי לִבָּא דְּכָל הַאי עָלְמָא, וְלִבָּא דְּעִלָּאֵי, וְתַלְיָא בַּלֵּב עִלָּאָה. וְכֹלָּא הוּא בַּלֵּב, דְּנָפַק מֵחָכְמָה עִלָּאָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שִׁעוּרָא דְּהַאי, (ס"א ואורכא) דְּהַאי, אִתְּמַר בְּאַתְוָון גְּלִיפָן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. R. Isaac said that the threads indicate how the four sides of the world are suspended from that special place which controls all as the heart the body.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דְּבָעֵי לְמֵהַךְ בָּתַר דָּחַלְתִּי, יְהַךְ בָּתַר לִבָּא דָּא, וּבָתַר עַיְינִין דְּקַיְימִין עָלָהּ. מַאן אִינּוּן עַיְינִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים לא) עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים אֲבָל אַתֶּם לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם. R. Judah said: ‘The Holy One, blessed be He, thus signifies that whoever wishes to walk in the fear of Him should follow after this heart and after the eyes that are above it, but “ye shall not go astray after your heart and your eyes”.’
אָמַר רִבִּי חִיָיא, מַאי טַעֲמָא הָכָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, דִּכְתִּיב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֶלָּא, בְּגִין דְּכַד נַפְקוּ מִמִּצְרָיִם, בְּהַאי חוּלָקָא עָאל. וּבְהַאי, קָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטוּלָא דְּמִצְרַיִם. וְעַל דָּא בְּאַתְרֵיהּ אִתְדְּכַר, וּבְאַתְרֵיהּ אִזְדְּהַר לְהוּ בְּדָא. מַאי בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּהַאי מִצְוָה, הִיא אֲתָר דִּילָהּ. R. Hiya said: ‘Why is the exodus from Egypt mentioned in this passage? Because when they went forth from Egypt God brought them into this portion (of the commandments), and therefore He admonished them thus. ‘
תָּאנֵי רִבִּי יֵיסָא, כְּתִיב (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. כִּימֵי, כַּיּוֹם מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא בְּחַד זִמְנָא נַפְקוּ וְלָא אִתְעַכְּבוּ. אֶלָּא כְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כַּךְ זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְדֵין כְּתִיב (ישעיהו י״ב:ד׳) וַאֲמַרְתֶּם בַּיוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיְיָ קִרְאוּ וְגוֹ', זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵּאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. מַאי מוּדַעַת זֹאת. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת, בְּכַמָּה נִמוּסִין דִּילָהּ, דְּיַעֲבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב (זכריה י״ד:ט׳) בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
Sh'lach 46:336-346 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar)
Sh'lach 46:336-346 (Chapter 46) (Sh'lach) (Zohar) somebody(זכריה ג׳:א׳) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מַאי קָא חָמָא, דְּהֲוָה קָאִים קָמֵי מַלְאָכָא, וּמִתְלְבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין מְלוּכְלָכִין, עַד דְּכָרוֹזָא נָפִיק, וְאָמַר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב הָכָא וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, מַאי לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. דְּהֲוָה דָּאִין דִּינוֹי, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (קהלת ה׳:ה׳) וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּכָל בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, לְאִתְעַטְּפָא בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, וּלְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשָׁא דְּמִצְוָה. כַּד עָיֵיל בְּהַהוּא עָלְמָא, קָאִים בִּלְבוּשָׁא טִנּוּפָא, דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְקָאִים בְּדִינָא עָלֵיהּ. 1Only the last 4 lines of the Hebrew text appear in our translation.‘What did he see? He saw him standing before the angel.’ R. Isaac said: ‘What does this tell us? That every man who in this world does not wrap himself in the ceremonial garb and clothe himself therewith, when he enters the other world is covered with a filthy garment and is brought up for trial.
תָּא חֲזֵי, כַּמָה לְבוּשִׁין מִזְדַּמְּנִין בְּהַהוּא עָלְמָא, וְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא בִּלְבוּשִׁין דְּמִצְוָה, כַּד עָיֵיל לְהַהוּא עָלְמָא, מְלָבְּשִׁין לֵיהּ בְּחַד לְבוּשָׁא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּגֵיהִנָּם, וְהַהוּא לְבוּשָׁא, וַוי לְמַאן דְּאִתְלְבָּשׁ בֵּיהּ. דְּהָא כַּמָּה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, זְמִינִין לְאַחֲדָא בֵּיהּ, וְעַיְילֵי לֵיהּ לַגֵּיהִנָם. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר (קהלת ט׳:ח׳) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים. Many are the garments prepared for man in this world, and he who does not acquire the garment of religious observance is in the next world clad in a garment which is known to the masters of Gehinnom, and woe to the man who is clad therein, for he is seized by many officers of judgement and dragged down to Gehinnom, and therefore King Solomon cried aloud, “At all times let thy garments be white”.’
תָּאנָא בְּרָזָא דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. בְּהוּ תַּלְיָין כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא, צְרִירָן בְּהוּ ז' רְהִיטִין, סָהֲדִין סַהֲדוּתָא. וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. ..
רעיא מהימנא צִּיצִּית פִּקּוּדָא דָּא אִיהוּ לְאַדְכָּרָא כָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְגִינָהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם דָּא אִיהוּ סִימָנָא דְּמַלִכָּא לְאַדְכָּרָא וּלְמַעַבְּדָא. Raya Mehemna (The Faithful Shepherd: Tzitzit (Fringes) - this commandment is a reminder of all of the commandments of the Torah, on account of it. It is as you say (Numbers 15:39), "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." It is a sign of the King, to remember and to do [the commandments].
כְּתִֹיב (שמות כ״ח:ל״ו) וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב, וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דְּצִּיץ לְאִתְעַטְרָא בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. וְדָא אִיהוּ צִּיץ, לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ עַיְינִין, דְּאִיהוּ סִימַן דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָר בֵּיהּ כַּהֲנָא רַבָּא. It is written (Exodus 28:36), "You shall make a tzitz (diadem) of gold; and behold, we have established the secret of the tzitz that is to adorn the high priest. And this is that tzitz that eyes gaze upon, for it is a sign of the higher world with which the high priest is adorned.
וּבְגִין כַּךְ אִסְתַּכְּלוּתָא דִּילֵיהּ מְכַפְּרָא עַל עַזּוּת פָּנִים, דְּלָא קַיְּימָא לְקַמֵּיהּ, אֶלָּא פָּנִים דְּקְשׁוֹט, רָזָא דְּכָל אִינּוּן פָּנִים עִלָּאִין, דְּאִינּוּן פָּנִים דִּקְשׁוֹט, פָּנִים דֶּאֱמֶת. דִּכְלִילָן בֶּאֱמֶת דְּיַעֲקֹב. And because of that, gazing at it atones for brazen-facedness. For only a truthful face can exist before it. This is the secret of all the higher faces, as they are truthful faces - faces of truth, which are crowned by the truth of Yaakov.
צִּיצִּית אִיהוּ נוּקְבָא, רָזָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה. אִסְתַּכְּלוּתָא לְאַדְכְּרָא. צִּיץ דְּכַר, צִּיצִּית נוּקְבָא, וְדָא לְכָל בַר נַשׁ. צִּיץ לְכַהַנָא. Tzitzit, that is the Female, the secret of the lower world. Gazing [at it] is to remind. Tzitz is the Male; tzitzit is the Female, and it is for all people. Tzitz is for the priesthood.
וְתָנֵינָן, אָסוּר לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁכִינְתָּא, בְּגִין כָּךְ אִית תְּכֵלָא, בְּגִין דִּתְכֵלֶת, אִיהוּ כֻּרְסְיָיא לְבֵית דָּוִד, וְתִקּוּנָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ דַּחֲלָא מִן קֳדָם יְיָ לְדַחֲלָא מֵהַהוּא אֲתָר. וְעַל דָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְּוֹת יְיָ, וְדָא כֻּרְסְיָיא דְּדַיְינִין בָּהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, דְּכָל גַּוְונִין טָבִין לְחֶלְמָא, בַּר תְּכֵלָא, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא דְּסָלִיק בְּדִינָא דִּנְפָשׁוֹת. And we have learned, it is forbidden to gaze at the Divine Presence. Because of that, there is green-blue (tekhelet). It is because the green-blue is the Throne of the House of David, and its rectification. And that is the fear before the Lord, before that Place. And about this [it is written], "and you will look upon it and remember all the commandments of the Lord, and do them." And that is the Throne from which death penalties are judged, as we have established. For all colors are good in a dream, except for green-blue. As it is the Throne from which death penalties go out.
כְּתִיב וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְנָתְנוּ עַל הַכָּנָף לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְנָתְנוּ עַל צִּיצִּית. דְּדָא אִיהוּ דְּחָפֵי עַל שְׁאַר חוּטִין.
וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וּכְתִיב, (דברים כ״ה:י״ז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. מַאי טַעְמָא דָּא. אֶלָּא לִבְרָא דְּפָרִיץ גִּדְרָא, וּנְשָׁכֵיהּ כַּלְבָּא. כָּל זִמְנָא דַּאֲבוֹי בָּעֵי לְאוֹכָחָא לִבְרֵיהּ, הֲוָה אָמַר הֲוִי דָּכִיר כַּד נָשִׁיךְ לָךְ כַּלְבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, דְּדָא אִיהוּ אֲתָר דְּסַלְּקִין נִשְׁמָתִין לְמֵידָן.
כְּגַוְונָא דָּא, (במדבר כ״א:ח׳) וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי, אֲמַאי. אֶלָּא כַּד סָלִיק לְעֵינוֹי, וְחָמֵי דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא דְּנָשִׁיךְ לֵיהּ, הֲוָה דָּחִיל, וְצַּלֵּי קֳדָם יְיָ, וַהֲוָה יָדַע דְּאִיהוּ עוֹנְשָׁא דְּחַיָּיבַיָּא. כָּל זְמַן דִּבְרָא חָמֵי רְצּוּעָה דַּאֲבוֹי, דָּחִיל מֵאֲבוֹי. אִשְׁתְּזִיב מִרְצּוּעָה, אִשְׁתְּזִיב מִכֹּלָּא. מַאן גָּרִים לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. הַהוּא דְּחָמֵי בְּעֵינוֹי הַהוּא רְצּוּעָה, הַהוּא רְצּוּעָה גָרִים לֵיהּ לְאִשְׁתַּזְבָא. וְעַל דָּא וְרָאָה אֹתוֹ וָחַי, חַמֵי רְצּוּעָה דְּאַלְקֵי לֵיהּ, וְאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא. אוּף הָכָא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם וַדַּאי. וְאִי לָאו, הָא רְצּוּעָה, דְּהַאי יִגְרוֹם לְכוֹן, לְמֶהֱוִי תָּבִין לְפוּלְחָנָא דִּילִי תָּדִיר, וּכְדֵין וַעֲשִׂיתֶם.
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, יִמְנַע מִנְּכוֹן בִּישִׁין אֹרְחִין אַחֲרָנִין, וַדַּאי, לֹא תָתוּרוּ, וְלָא תַעֲבְדוּ בִּישִׁין. וְעַל דָּא סַלְּקָא גּוָֹון תְּכֵלָא. דָּא תְּכֵלֶת, דַּמְיָא לְכִּסֵּא הַכָּבוֹד, מַה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עָבִיד לְבַר נָשׁ לְמֵהַךְ לְאָרְחָא דְּמֵישָׁר, לְדַכְּאָה לֵיהּ. אוּף הַאי תְּכֵלֶת, עָבִיד לְבַּר נָשׁ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, וַדַּאי דְּכֹלָּא אִית לְדַחֲלָא מֵהַאי אֲתָר, לְמֵיהַךְ בְּמֵישָׁר.
כְּתִיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְּבִי לַצַּדִיק וָאוֹמַר רָזִי לִי וְגוֹ'. מִכְּנַף הָאָרֶץ, דָּא כָּנָף דְּצִּיצִּית, דְּאִיהוּ כָּנָף הָאָרֶץ. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, אִלֵּין שְׁאַר חוּטִין, דְּנָפְקִין וְתַּלְיָין מֵאֲתָר עִלָּאָה, גּוֹ אִינּוּן שְׁבִילִין עִלָּאִין, דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה עִלָּאָה. צְּבִי לַצַּדִּיק, דָּא צַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, דְּאִינּוּן חוּטִין אִינּוּן שְׁפִּירוּ דִּילֵיהּ, דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקִין, וְכָל חוּטָא כְּלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא, אֲמֵינָא רָזִי לִי רָזִי לִי, דְּהָא מִגּוֹ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל מְהֵימְנוּתָא נָפְקִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא בִּתְכֵלֶת, וַחֲמֵינָא רְצּוּעָה לְאַלְקָאָה, אֲתָר דְּחִילוּ לְמִדְחַל, אֲמֵינָא אוֹי לִי, דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי לְאַשְׁגְּחָא וּלְאִסְתַּכְּלָא עַל מַה מִתְעָנְשִׁין לְשַׁקְרָא, בְּהַאי בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, דְּהָא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּלָא צִּיצִּית, וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָּגָדוּ, מְשַׁקְּרֵי דְּגַרְמַיְיהוּ.
וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, לְבוּשָׁא דִּלְהוֹן בְּלָא צִּיצִּית, אִקְרֵי בֶּגֶד בּוֹגְדִים. לְבוּשָׁא דְּאִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָגְדוּ, דִּמְשַׁקְרֵי וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא בְּכָל יוֹמָא. וַוי לוֹן, וַוי לְנַפְשֵׁיהוֹן, דְּסַלְקֵי בְּהַהוּא כֻּרְסְיָיא דְּתִכְלָא לְמֵידָן. וְעָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ק״א:ז׳) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, הַהוּא בֶּגֶד דִּלְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּי כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינִין. וַוי לוֹן, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. זַכָּאִין אִינּוּן צַּדִּיקַיָּיא, דְּמַלְבּוּשֵׁיהוֹן וְתִקּוּנֵיהוֹן אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְעֵילָּא, לְאוֹטָבָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (ע"כ) (שמות מ"ג ע"א והיה לאות וכו')
פִּקּוּדָא דָּא מִצְוַת צִיצִית, כָּלִיל תְּכֵלֶת וְלָבָן, דִּינָא וְרַחֲמֵי בְּנוּרָא. אֶשָּׁא חִוָּורָא לָא אָכִיל, תְּכֵלָא אָכִיל וְשָׁצֵי. (דברי הימים ב ז׳:א׳) וַתֹּאכַל הָעוֹלָה, חִוָּור מִימִינָא, תְּכֵלֶת מִשְּׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִחוּד בֵּין תַּרְוַיְיהוּ, יָרוֹק. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ פָּרָשַׁת צִיצִית לְמִקְרֵי לָהּ בְּיִחוּדָא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה סַהֲדֵי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְהֲדָא בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, וְכֻלְּהוּ בְּעֵיטָא וּבְסַהֲדוּתָא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ. קָם בְּצַפְרָא אוֹשִׁיט רַגְלוֹי לְמֵהַךְ, סָהֲדַיָּיא קַיְימִין לָקֳבְלֵיהּ, מַכְרִיזִין וְאָמְרִין, (שמואל א ב׳:ט׳) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וְגוֹ'. (קהלת ד׳:י״ז) שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ. (משלי ד׳:כ״ו) פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ. אַפְתַּח עֵינוֹי לְאִסְתַּכְּלָא בְּעָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי, (משלי ד׳:כ״ה) עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ. קָם לְמַלְּלָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:י״ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ'. אוֹשִׁיט יְדוֹי בְּמִלֵּי עָלְמָא, סָהֲדַיָּיא אָמְרֵי (תהילים ל״ד:ט״ו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. R. Judah said: ‘God has appointed many witnesses to give man warning. When he rises in the morning and begins to move, the witnesses stand before him and say: “He shall keep the feet of his saints” (I Sam. 2, 9), and “keep thy feet when thou goest” (Eccl. 4, 17). When he opens his eyes to observe the world, the witnesses say: “Thine eyes shall look right on” (Prov. 4, 25). When he begins to speak the witnesses say: “Keep thy tongue from evil” (Ps. 34, 14). When he begins to transact business they say: “Depart from evil and do good” (Ibid. 16).
אִי צַיִית לְהוּ, יָאוּת. וְאִי לָא, כְּתִיב (זכריה ג׳:א׳) וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. כֻּלְּהוּ סָהֲדִין עָלֵיהּ בְּחוֹבוֹי לְעֵילָּא. אִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ סָהֲדִין סַנֵּיגוֹרִין קַמֵּיהּ, וְקַיְימִין לְאַסְהֲדָא עָלֵיהּ טָבָאן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. If he listens to them, well and good, but if not, then they all testify against him above. But if he desires to labour in the service of the Almighty, they all become his advocates in the hour of need.
קָם בְּצַפְרָא, מְבָרֵךְ כַּמָה בִּרְכָאן. אֲנָח תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ בֵּין עֵינוֹי. בָּעֵי לְזַקְפָא רֵישֵׁיהּ, חָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אָחִיד וְרָשִׁים עַל רֵישֵׁיהּ. וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא עָל לִבֵּיהּ. הָא אֶסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ. אוֹשִׁיט יְדוֹי, חָמֵי יְדָא אַחֲרָא, מִתְקַשְּׁרָא בְּקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אַהְדָּר יְדֵיהּ וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרֵיהּ דְּמָארֵיהּ. אִתְעֲטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, בְּאַרְבַּע זִיוְיָין דִּכְסוּתֵיהּ, אַרְבַּע מַלְכִין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע. אַרְבַּע סַהֲדֵי קְשׁוֹט דְּמַלְכָּא, תַּלְיָיא מֵאַרְבַּע זִיוְיָין, וְתַלְיָין בְּהוּ כַּעֲנָבִים בְּאִתְכְּלָא. When, therefore, he rises in the morning, he should recite a number of blessings. He then puts the phylactery on his head and he knows he has the Holy Name impressed on his head. When he stretches out his arm he sees it bound with the knot of the Holy Name. When he puts on the ceremonial garment he sees in the four corners four kings issuing to meet four. Four true witnesses of the King are suspended from the four corners like grapes from a cluster.
מָה אַתְכְּלָא, דְּאִיהוּ חַד, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, מֵהַאי סְטָר וּמֵהַאי סְטָר. כַּךְ הַאי, מִצְוָה חֲדָא, וְתַּלְיָין בֵּיהּ כַּמָה עֲנָבִים, וְזָגִין וּזְמוֹרִין צְרִירִין בְּהוּ, שִׁבְעָה רְהִיטִין אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעָה צְרִירִין דִּתְכֶלְתָּא, דְּבָעֵי לְכַרְכָא בֵּיהּ בְּכָל חַד וְחָד, אוֹ לְאַסְגָּאָה עַד תְּלֵיסַר, מַאן דְּיוֹסִיף, לָא יוֹסִיף עָלַיְיהוּ עַל תְּלֵיסַר. מַאן דְּיִמְעַט, לָא יִמְעַט מִשִּׁבְעָה. Like seven couriers are the seven windings of blue round each one, which may be increased up to thirteen, but not more.
וְתָאנָא, הַאי תְּכֵלֶת, הוּא רָזָא דְּדָוִד מַלְכָּא. וְדָא חוּטָא דְּאַבְרָהָם, דְּזָכָה בֵּיהּ לִבְנוֹי בַּתְרוֹי. מַאי תְּכֵלֶת. תַּכְלִית דְּכֹלָּא. (ודאי) רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּסֵּא הַכָּבוֹד אִקְרֵי.
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, שִׁבְעָה כְּרִיכָן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעָתָא דְּכֹלָּא וַדַּאי. דְּהָא הִיא מִתְבָּרְכָא מִשִׁיתָּא אַחֲרָנִין, עַל יְדָא דְּצַדִּיק. וְאִי תְּלַת עֲשַׂר, תְּלַת עֲשַׂר אִינּוּן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ בִּתְלַת עֲשַׂר מְכִילָן. וְהַאי הִיא פִּתְחָא דְּכֻלְּהוּ. R. Isaac said that if there are seven, they are symbolical of the Shekinah, and if thirteen, of the thirteen attributes.
וְהִיא חוּטָא חַד, וּרְשִׁימָא בִּגְוָונָהָא, וּגְוָונָא דִּילָהּ נָפִיק, מֵחַד נוּנָא דְּאָזִיל בְּיַם כִּנֶּרֶת. וְכִנֶּרֶת עַל שְׁמָהּ אִתְקְרֵי. וְעַל דָּא, כִּנּוֹר הֲוָה תָּלוּי לְעֵילָּא מֵעַרְסָא דְּדָוִד, דְּהָא (דדוד) וַדַּאי אִיהוּ כִּנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וּבְגִין כָּךְ, גְּוָונוֹי עָיֵיל עַד רְקִיעָא, וּמֵרְקִיעָא עַד כּוּרְסְיָיא.
וְהָכָא כְּתִיב מִצְוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב י״ח:ל״ו) מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. (אסתר ג׳:ג׳) מַדוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. (נחמיה י״א:כ״ג) כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. וְתָאנָא, יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא בְּמַלְכָּא מִתְעַטְּרִין כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא כִּתְרָא וּפִתְחָא לְכָל שְׁאַר כִּתְרִין. דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּכְתִיב, (תהילים קי״ח:י״ט) זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ. וְעַל דָּא כְּתִיב, וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ, לְאַכְלְלָא בְּהַאי כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. וְעַל דָּא אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא, וְלָא קַיְימֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּגִין דְּאִיהִי מִצְוַת.
וְתָנֵינָן, תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה, נִזְרָקִין. וְאִי תֵּימָא, הָא לוּלָב וַעֲרָבָה וְכוּ', תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה אִינּוּן, אֲמַאי נִזְרָקִין. אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, בְּגִין דִּרְשִׁימִין בַּכְּתִיבָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִינּוּן חוּטִין, לְאַחֲזָאָה הֵיךְ תַּלְיָין מִכָּאן וּמִכָּאן, לְד' סִטְרֵי עָלְמָא, מֵהַאי אֲתָר. וְאִיהִי שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא. בְּרָזָא דְּלֵב, דְּאִיהִי לִבָּא דְּכָל הַאי עָלְמָא, וְלִבָּא דְּעִלָּאֵי, וְתַלְיָא בַּלֵּב עִלָּאָה. וְכֹלָּא הוּא בַּלֵּב, דְּנָפַק מֵחָכְמָה עִלָּאָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שִׁעוּרָא דְּהַאי, (ס"א ואורכא) דְּהַאי, אִתְּמַר בְּאַתְוָון גְּלִיפָן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. R. Isaac said that the threads indicate how the four sides of the world are suspended from that special place which controls all as the heart the body.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דְּבָעֵי לְמֵהַךְ בָּתַר דָּחַלְתִּי, יְהַךְ בָּתַר לִבָּא דָּא, וּבָתַר עַיְינִין דְּקַיְימִין עָלָהּ. מַאן אִינּוּן עַיְינִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים לא) עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים אֲבָל אַתֶּם לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּאַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם. R. Judah said: ‘The Holy One, blessed be He, thus signifies that whoever wishes to walk in the fear of Him should follow after this heart and after the eyes that are above it, but “ye shall not go astray after your heart and your eyes”.’
אָמַר רִבִּי חִיָיא, מַאי טַעֲמָא הָכָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, דִּכְתִּיב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֶלָּא, בְּגִין דְּכַד נַפְקוּ מִמִּצְרָיִם, בְּהַאי חוּלָקָא עָאל. וּבְהַאי, קָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטוּלָא דְּמִצְרַיִם. וְעַל דָּא בְּאַתְרֵיהּ אִתְדְּכַר, וּבְאַתְרֵיהּ אִזְדְּהַר לְהוּ בְּדָא. מַאי בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּהַאי מִצְוָה, הִיא אֲתָר דִּילָהּ. R. Hiya said: ‘Why is the exodus from Egypt mentioned in this passage? Because when they went forth from Egypt God brought them into this portion (of the commandments), and therefore He admonished them thus. ‘
תָּאנֵי רִבִּי יֵיסָא, כְּתִיב (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. כִּימֵי, כַּיּוֹם מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא בְּחַד זִמְנָא נַפְקוּ וְלָא אִתְעַכְּבוּ. אֶלָּא כְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כַּךְ זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְדֵין כְּתִיב (ישעיהו י״ב:ד׳) וַאֲמַרְתֶּם בַּיוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיְיָ קִרְאוּ וְגוֹ', זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵּאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. מַאי מוּדַעַת זֹאת. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא זֹאת, בְּכַמָּה נִמוּסִין דִּילָהּ, דְּיַעֲבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב (זכריה י״ד:ט׳) בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.