רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב (תהילים קי״ט:קס״ה) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְגוֹ'. אוֹרַיְיתָא הוּא שָׁלוֹם, דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:י״ז) וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְקֹרַח אָתָא לְאַפְגָּמָא שָׁלוֹם דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ אִתְעֲנִישׁ הוּא מֵעֵילָּא וְתַתָּאָה. R. Jose said: ‘The Torah is also peace, as it is written: “And all her paths are peace” (Prov. 3, 17). Korah tried to upset peace on high and below, and therefore he was punished both on high and below.’

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (תהילים י״ט:י״א) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים. כַּמָה עִלָּאִין פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה יַקִּירִין אִינּוּן, תְּאִיבִין אִינּוּן לְעֵילָּא, תְּאִיבִין אִינּוּן לְכֹלָּא. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתְּדַּל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאִשְׁתְּזִיב מִכֹּלָּא, אִשְׁתְּזִיב בְּעָלְמָא דֵּין, וְאִשְׁתְּזִיב בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. כֵּיוָן דְּאָחִיד בֵּיהּ, בְּכֹלָּא אָחִיד, דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְגוֹ'. NOW KORAH THE SON OF IZHAR THE SON OF KEHATH THE SON OF LEVI, ETC. He who makes the right left and the left right, as it were, lays waste the world.

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל מַאן דְּיִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, חֵירוּ אִית לֵיהּ מִכֹּלָּא, חֵירוּ מִמִּיתָה, כְּמָה דְּאַמָרָן. בְּגִין דְּחֵירוּ עָלֵיהּ שַׁרְיָא, וְאָחִיד בֵּיהּ. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִין בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁתְּזִבוּ מִכֹּלָּא, וְלָא יִשְׁתְּכָחוּ בְּגָלוּתָא, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב (ס"א אילו ישראל מנטרין אורייתא, אשתזבו מכלא, ולא אשתכחו בגלותא כתיב) (שמות ל״ב:ט״ז) חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵירוּת. וְחֵירוּת דָּא (אוקמוה) בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח, אוֹרַיְיתָא אִיהִי חֵילָא דִּימִינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, מַאן דְּעָבִיד יְמִינָא שְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא יְמִינָא, הָא אִיהוּ כְּאִילּוּ חָרִיב עָלְמָא. Now Aaron represented the right and the Levites the left, and Korah sought to make the right and the left change places, and therefore he was punished. Further, the evil tongue was also found in him, and for that also he was punished.

תָּא חֲזֵי, אַהֲרֹן יְמִינָא. לֵיוָאֵי שְׂמָאלָא, קֹרַח בָּעֵי לְמֶעְבַּד חִלּוּפָא דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא, בְּגִין כָּךְ אִתְעַנָּשׁ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא, וְאִתְעֲנָשׁ בְּכֹלָּא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּדִיר בִּימִינָא, קֹרַח בָּעָא לְאַחְלְפָא תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ אִתְאֲבִיד מֵעֵילָּא וְתַתָּא. R. Judah said: ‘The left should always be embraced in the right. Korah sought to change the order fixed both above and below, and therefore he perished both above and below.

וַיִּקַּח קֹרַח, מַאי וַיִּקַּח. נָסִיב עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמֵיהּ, כָּל דְּרָדַף בָּתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ, אִיהוּ עָרִיק מִקַּמֵּיהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה דְּאִית בֵּיהּ אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ. קֹרַח רָדִיף בָּתַר דְּלָאו דִּילֵיהּ, דִּילֵיהּ אָבִיד, וְאַחֲרָא לָא רָוַוח. TOOK. What did he take? He took an evil counsel for himself. If one runs after that which is not his, it flies from him, and what is more, he loses his own as well. So Korah pursued that which was not his, and he lost his own without obtaining the other.

וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמִּיתָה. בְּמָה, בְּגִין דִּכְתִּיב וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רוּחַת כְּתִיב, חָסֵר וָא"ו. וּבְגִין כָּךְ אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא, וּבְכָל אֲתָר נְפִילַת אַנְפִּין לְהַהוּא אֲתָר הֲוִי. וְעַל דָּא אֵל אֱלֹהֵי, אֵל: הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, דְּאִיהוּ אֲתָר צְרוֹרָא דְּנִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא, וְכָל נִשְׁמָתִין תַּמָּן סַלְּקִין, וּמִתַּמָּן אַתְיָין. (נ"א תמן אתחזיין) AND THEY FELL ON THEIR FACES AND SAID, O GOD, THE GOD OF THE SPIRITS OF ALL FLESH. Moses and Aaron at this point risked their lives, since “falling on one’s face” always means a supplication to the place of the Tree of Death,¹The Shekinah. the place where is the bundle of all souls, to which they ascend and from which they issue.’

(במדבר י״ז:י״א) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְגוֹ'. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח (משלי ט״ז:י״ד) חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוְת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. כַּמָה אִית לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא. לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבַיְיהוּ, וּלְנַטְרָא עוֹבָדַיְיהוּ, דְּהָא בְּכַמָּה זִמְנִין עָלְמָא אִתְּדָּן, וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא עוֹבָדִין בְּמַתְקְלָא סַלְּקִין, וּמַשְׁגִּיחִין עָלַיְיהוּ לְעֵילָּא, וְאַכְתִּיבוּ קַמֵּיהּ. וְכַד עוֹבָדַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, לָא מִתְכַּשְּׁרָן קַמֵּי מַלְכָּא, סָלִיק רוּגְזָא, וְדִינָא אִתְּעַר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוְת, וְעַל דָּא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי. ¹The first 27 lines of the Hebrew text do not appear in our translation.AND MOSES SAID UNTO AARON, TAKE THY CENSER, ETC. R. Hiya adduced here the verse: “The wrath of the king is as messengers of death, but a wise man will pacify it” (Prov. 16, 14). ‘How careful men should be’, he said, ‘to abstain from sin and to watch their actions, for at many periods the world is judged and every day deeds are placed in the balance and examined on high and recorded before the Almighty; and when the deeds of men are not approved before the King, wrath arises and judgement is awakened.

וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, בְּשַׁעֲתָא דְּמָארֵיהוֹן דְּדִינִין קַיְימִין עַל עָלְמָא, וְרוּגְזָא תָּלֵי, אִי אִשְׁתְּכַח בְּדָרָא זַכָּאָה דְּרָשִׁים לְעֵילָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בֵּיהּ, וְאִשְׁתְּכַךְ רוּגְזָא. לְמַלְכָּא דְּאִתְרְגַז עַל עַבְדּוֹי, וַהֲוָה תָּבַע עַל סַנְטִירָא לְמֶעְבַּד דִּינָא, אַדְּהָכִי עָאל רְחִימָא דְּמַלְכָּא, וְקָם קַמֵּיהּ, כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ מַלְכָּא, אִתְנְהִירוּ אַנְפּוֹי. שָׁארֵי הַהוּא רְחִימָא דְּמַלְכָּא לְאִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ, וּמַלְכָּא חַדֵּי. לְבָתַר כַּד אָתָא סַנְטִירָא, חָזָא אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא חַדָּאן, אִסְתַּלָּק וְאָזִיל לֵיהּ, וְלָא עָבִיד דִּינָא. וּכְדֵין, הַהוּא רְחִימָא בָּעֵי לְמַלְכָּא עַל עֲבָדוֹי, וּמְכַפֵּר לְהוּ. וּבְגִין כָּךְ, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. But if when the executioners of judgement are ready to strike and wrath impends, there is found in the generation a righteous man who is inscribed above, then God looks upon him and His wrath is mollified. He is like a king who is angry with his servants and sends for the executioner to punish them, but meanwhile the king’s friend enters and stands before him, and when the king sees him his face lights up, and when he begins to speak he is glad. So when the executioner comes and sees the king all smiling, he goes away and does not execute judgement, and then the king’s friend intercedes for his servants and procures forgiveness for them.

רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהָ, אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב (קהלת ט׳:ט׳) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ (ס"א והוה אמר רבי שמעון כתיב (קהלת ט׳:ט׳) ראה חיים עם אשה אשר אהבת) דָּא הוּא רָזָא, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַכְלְלָא חַיִּים בַּאֲתָר דָּא, דָּא בְּלָא דָּא לָא אָזְלָא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַכְלְלָא מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, וּמִדַּת לַיְלָה בַּיוֹם. וְדָא הוּא רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מַאי טַעַמָא בְּגִין כִּי הִיא חֶלְקֶךָ בַּחַיִים, דְּחָיִים לָא שַׁרְאָן אֶלָּא עַל דָּא. וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כְּמָה דְּאָמַר (משלי ג׳:ו׳) בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחוֹתֶיךָ. As R. Eleazar was once standing before his father, R. Simeon, he quoted to him the verse: “See life with the wife whom thou lovest all the days of the life of thy vanity” (Eccl. 9, 9). ‘This’, he said, ‘is a hint to a man that he should unite Life with this place,¹i.e. tifereth with Malkuth. the measure of day with the measure of night.

(במדבר י״ח:כ״ג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (ישעיהו מ׳:כ״ב) הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ, וּבָרָא לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) וּבָה אִשְׁתַּכְלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:כ״ז) בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי. וּכְתִיב (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. וְהָא אוּקְמוּהָ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָן. BUT THE LEVITES SHALL DO THE SERVICE OF THE TENT OF MEETING. At the time of the Creation the world was not completed and established until man emerged in his complete form as the consummation of all and the (seventh) day was sanctified and the holy throne was set for the King.

וְעַל דָּא בָּעָאן לְאִתְדַכְּאָה לֵיוָאֵי, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְעָלְמָא לָא אִתְפְּגִים, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. הוּא אַשְׁלִים לִסְטַר שְׂמָאלָא. הוּא אַשְׁלִים לִפְגִּימוּ דְּעָלְמָא. וַאֲפִילּוּ הַהוּא סִטְרָא דְּצָפוֹן, דְּאִשְׁתְּאַר חָסֵר בְּעָלְמָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. לֵיוָאָה בַּאֲרוֹנָא אַשְׁלִים לְכֹלָּא. מַאי בַּאֲרוֹנָא. בְּהַהוּא מָטוּלָא דְּהֲווֹ נַטְלֵי בְּמַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּלִים כָּל הַהוּא פְּגִימוּ עַל יְדֵיהּ. Hence it says “the Levite shall do”, i.e. “make” or “complete”.

הוּא: לְעֵילָּא לִשְׂמָאלָא. הוּא: אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, תּוּ הוּא: דָּא עַתִּיקָא. (ס"א תא חזי ול"ג מן תו) אִלְמָלֵי דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וְלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְקַיְימוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, פּוּלְחָנָא שְׁלֵימוּתָא דְּיִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מַאן עָבִיד לֵיהּ. הֲוִי אוֹמֵר דָּא לֵיוָאָה. We may also translate, “And the Levite shall serve hu (him)”, the reference being to the Ancient One, and the Levite typifying Judgement, but for which men would not rise to the higher faith, nor study the Torah, nor carry out the precepts of the Torah for the service of the Holy King.’¹The last 12 lines of the Hebrew text do not appear in our translation.

(במדבר י״ח:כ״ג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (ישעיהו מ׳:כ״ב) הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ, וּבָרָא לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא. (ס"א כד סליק ברעותא קמיה קודשא בריך הוא למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) וּבָה אִשְׁתַּכְלַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:כ״ז) בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי. וּכְתִיב (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. וְהָא אוּקְמוּהָ, אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָן. BUT THE LEVITES SHALL DO THE SERVICE OF THE TENT OF MEETING. At the time of the Creation the world was not completed and established until man emerged in his complete form as the consummation of all and the (seventh) day was sanctified and the holy throne was set for the King.

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּבָעָא יוֹמָא לְאִתְקַדְּשָׁא, הֲווֹ נָפְקֵי רוּחֵיהוֹן דְּשֵׁדִין לְאִתְבְּרֵי גּוּפָא דִּלְהוֹן, וְאִתְקַדָּשׁ יוֹמָא, וְלָא אִתְבְּרִיאוּ, וְאִשְׁתְּאַר עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפְּגִים מֵעֲבִידָתָא וְאִסְתֲחָר (ס"א ואתחסר), כֵּיוָן דְּאִתְקָדָּשׁוּ (עלמין) יִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּלִימוּ בְּדַרְגֵּיהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ לֵיוָאֵי בִּסְטָר שְׂמָאלָא, כַּד (ס"א כדין) אִשְׁתְּלִים הַהוּא פְּגִימָא דְּעָלְמָא, דְּמִסְּטַר שְׂמָאלָא. At the moment when the day was about to be sanctified the spirits of the demons issued forth, but the day was sanctified before their bodies were created, and so the world was left deficient. When Israel were sanctified and all their grades completed with the Levites on the left side, then this deficiency of the world on the left side was made good, and all was then subordinated to the right and the world was freed from defect.

וְעַל דָּא בָּעָאן לְאִתְדַכְּאָה לֵיוָאֵי, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְעָלְמָא לָא אִתְפְּגִים, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא. הוּא אַשְׁלִים לִסְטַר שְׂמָאלָא. הוּא אַשְׁלִים לִפְגִּימוּ דְּעָלְמָא. וַאֲפִילּוּ הַהוּא סִטְרָא דְּצָפוֹן, דְּאִשְׁתְּאַר חָסֵר בְּעָלְמָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. לֵיוָאָה בַּאֲרוֹנָא אַשְׁלִים לְכֹלָּא. מַאי בַּאֲרוֹנָא. בְּהַהוּא מָטוּלָא דְּהֲווֹ נַטְלֵי בְּמַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּלִים כָּל הַהוּא פְּגִימוּ עַל יְדֵיהּ. Hence it says “the Levite shall do”, i.e. “make” or “complete”.

הוּא: לְעֵילָּא לִשְׂמָאלָא. הוּא: אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, תּוּ הוּא: דָּא עַתִּיקָא. (ס"א תא חזי ול"ג מן תו) אִלְמָלֵי דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וְלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְקַיְימוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, פּוּלְחָנָא שְׁלֵימוּתָא דְּיִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, מַאן עָבִיד לֵיהּ. הֲוִי אוֹמֵר דָּא לֵיוָאָה. We may also translate, “And the Levite shall serve hu (him)”, the reference being to the Ancient One, and the Levite typifying Judgement, but for which men would not rise to the higher faith, nor study the Torah, nor carry out the precepts of the Torah for the service of the Holy King.’¹The last 12 lines of the Hebrew text do not appear in our translation.

פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לְהַפְרִישׁ תּוֹדָה. וְרַבָּנָן מָארֵי מַתְנִיתִין אוּקְמוּהָ, דְּתוֹדָה עֶשְׂרִים עֶשְׂרוֹנִים, וּמִתְפַּלְגִין י' עֶשְׂרוֹנִין לְחָמֵץ, וְי' לְמַצָה. וּמִי' שֶׁל מַצָּה, עוֹשִׂים ל' מַצּוֹת. וּמְעֲשָׂרָה שֶׁל חָמֵץ, עוֹשִׂים י' חַלּוֹת. וְדָא אִיהוּ סֹלֶת חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן. מֵי' עֶשְׂרוֹנִים, דְּאִינּוּן יוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י, הֲווֹ עַבְדִּין ל' מַצוֹת, דְּאִינּוּן י' י' י'. הַאי שְׁמָא, זִמְנִין אִיהוּ לִימִינָא, וְזִמְנִין אִיהוּ לִשְׂמָאלָא, וְזִמְנִין בְּאֶמְצָעִיתָא. רַחֲמֵי מִכָּל סִטְרָא, לִימִינֵיהּ וְלִשְׂמָאלֵיהּ. מִצְוָה אַחַר זוֹ - לְהַפְרִישׁ תּוֹדָה. וְרַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁתּוֹדָה עֶשְׂרִים עֶשְׂרוֹנִים, וּמִתְחַלְּקִים עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים לְחָמֵץ, וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה. וּמֵעֲשָׂרָה שֶׁל מַצָּה עוֹשִׂים שְׁלֹשִׁים מַצּוֹת. וּמֵעֲשָׂרָה שֶׁל חָמֵץ עוֹשִׂים עֶשֶׂר חַלּוֹת. וְזֶהוּ סֹלֶת, (ויקרא ז) חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. מֵעֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים, שֶׁהֵם יוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י, הָיוּ עוֹשִׂים שְׁלֹשִׁים מַצּוֹת, שֶׁהֵם י' י' י'. שֵׁם זֶה לִפְעָמִים הוּא לְיָמִין וְלִפְעָמִים הוּא לִשְׂמֹאל וְלִפְעָמִים בָּאֶמְצַע. רַחֲמִים מִכָּל צַד, לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ.