Chapter 06
Chapter 06 somebodyChukat 6:35-43 (Chapter 06) (Chukat) (Zohar)
Chukat 6:35-43 (Chapter 06) (Chukat) (Zohar) somebody(במדבר כ׳:א׳) וַיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִין וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲמַאי פַּרְשְׁתָּא דְּפָרָה, סְמִיכָה לְמִיתַת מִרְיָם. הָא אוּקְמוּהָ. אֶלָּא כֵּיוָן (ס"א כמה) דְּאִתְעָבִיד דִּינָא בְּהַאי פָּרָה, לְדַכְּאָה לְמִסְאֲבֵי, אִתְעָבִיד דִּינָא בְּמִרְיָם, לְדַכְּאָה עָלְמָא, וְאִסְתְּלָּקַת מִן עָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלָּקַת מִרְיָם, אִסְתַּלָּק הַהוּא בְּאֵר, דְּהֲוָה אָזִיל עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא וְאִסְתַּלָּק בֵּירָא בְּכֹלָּא. AND THE CHILDREN OF ISRAEL, EVEN THE WHOLE CONGREGATION, CAME INTO THE WILDERNESS OF ZIN. R. Judah said: ‘Why is the section of the red heifer followed immediately by the statement of the death of Miriam? To show that just as judgement was executed on this heifer to purify the unclean, so judgement was executed on Miriam to purify the world. When Miriam departed, the well which accompanied Israel in the wilderness also departed. Therefore THERE WAS NO WATER FOR THE CONGREGATION, because the well had departed both above and below.
אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב וְאַתָּה בֶּן אָדָם שָׂא קִינָא עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי עָלָה בִּלְחוֹדָהָא, לָא. אֶלָּא בְּגִין דְּכֹלָּא אִתְּבַּר בְּגִינָהּ. בְּגִינָהּ אִתְּבַּר יְמִינָא אֲבַּתְרָהּ, דְּהֲוָה מְקָרֵב לָהּ גַּבֵּי גּוּפָא. וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא, אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, (תהילים ס׳:ז׳) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. גּוּפָא (ס"א בגינה דכתיב, (ישעיהו י״ג:י׳) חשך השמש בצאתו וכתיב) דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ׳:ג׳) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, דְּהָא שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. כְּגַוְונָא דָּא וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ'. Then the right hand was broken, as it says, “Let Aaron be gathered to his people”, and finally the sun was darkened, when God said to Moses, “And die in the mountain”, etc.
(במדבר כ׳:ב׳) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, דְּהָא אִסְתַּלָּק בֵּירָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא לְבָתַר אִתְּבַּר יְמִינָא, דִּכְתִּיב יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו. וּלְבָתַר אִתְחֲשָׁךְ שִׁמְשָׁא, דִּכְתִּיב, (דברים ל״ב:נ׳) וּמֻת בָּהָר וְגוֹ'. וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ וְגוֹ'. הָא (תצוה קפ"א ע"א) דְּרוֹעָא יְמִינָא אִתְּבַּר, וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ. "And there was no water for the community" (Numbers 20:2). As behold the higher Well and the lower well departed. Afterwards, the Right Arm was broken, as it is written (Numbers 20:24), "And Aharon shall be gathered to his people." And afterwards the Sun was darkened, as it is written (Deuteronomy 32:50), "And die on the mountain, etc. and be gathered unto your people, etc." The forearm of the Right Arm was broken; and the Body, which is the Sun, was darkened.
וְתָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּכַח דָּרָא בְּעָלְמָא, כְּדָרָא דְּמֹשֶׁה קַיְּימָא בְּעָלְמָא, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְאִי תֵּימָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה הָכִי נַמֵּי, לָאו. דְּהָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה שַׁלִּיט סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא אִתְכְּנִישׁ. וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה, אִתְכְּנִישׁ סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא שַׁלְטָא. There never was a generation like that in which Moses was present along with Aaron and Miriam. And think not that there was the like in the days of Solomon, for in the days of Solomon the Moon held sway but the Sun was gathered in, whereas in the days of Moses the Moon was gathered in but the Sun held sway.
תְּלַת אַחִין הֲווֹ: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ו׳:ד׳) וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. מִרְיָם, סִיהֲרָא. מֹשֶׁה, שִׁמְשָׁא. אַהֲרֹן, דְּרוֹעָא יְמִינָא. (שמות ס"ו ע"א) חוּר, דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וְאַמְרֵי לָהּ, נַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב. בְּקַדְמִיתָא מִיתַת מִרְיָם, אִסְתָּלָקַת סִיהֲרָא, אִסְתַּלָּק בְּאֵר. לְבָתַר אִתְּבַּר דְּרוֹעָא יְמִינָא, דִּמְקָרֵב תָּדִיר סִיהֲרָא, בְּאֲחְוָא, בְּחֵידוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ט״ו:כ׳) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן. אֲחוֹת אַהֲרֹן וַדַּאי, דְּאִיהוּ דְּרוֹעָא, דִּמְקָרֵב לָהּ בְּאַחֲדוּתָא, בְּאֲחְוָה עִם גּוּפָא.
לְבָתַר אִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא וְאִתְחֲשָׁךְ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דִּכְתִּיב וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ גַּם אַתָּה וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא. בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שַׁלְטָא סִיהֲרָא, בְּתִקּוּנָהָא, וְאִתְחַזֵּי בְּעָלְמָא. וְאִתְקְיָים שְׁלֹמֹה בְּחָכְמְתָא דִּנְהִירוּ דִּילָהּ, וְשָׁלִיט בְּעָלְמָא. כֵּיוָן דְּסִיהֲרָא נַחְתָּא בְּחוֹבוֹי, אִתְפְּגִים יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית, וְלָא יַתִּיר, וְאִתְיְהִיב שִׁבְטָא חַד לִבְרֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא.
כְּתִיב (קהלת א׳:ה׳) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, דְּנָהִיר שִׁמְשָׁא וְלָא סִיהֲרָא. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף וְגוֹ', הָא כְּתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּמַדְבְּרָא, עִם שְׁאַר מֵתֵי מַדְבְּרָא. כֵּיוָן דְּעָאל שִׁמְשָׁא, לְאָן אֲתָר אִתְכְּנִישׁ. אֶל מְקוֹמוֹ, בְּגִין לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְכְּנִישׁ, זוֹרֵחַ הוּא שָׁם וַדַּאי. דְּהָא לָא אַנְהִיר סִיהֲרָא, אֶלָּא מִנְּהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, (דברים ל״א:ט״ז) הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם. אַף עַל גַּב דְּתִּתְכָּנֵשׁ, הִנְּךָ קַיָּים לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. דָּא הוּא יְהוֹשֻׁעַ. It is written: “And the sun ariseth and the sun goeth down” (Eccl. 1, 5). This signifies, as we have explained, that when the Israelites came forth from Egypt the Sun1tifereth. shone for them and not the Moon, but it went down in the wilderness. To where, then, was it gathered in? “Unto its place”, in order to give light to the Moon.
וְעָלֵיה כָּךְ הוּא מֹשֶׁה וְעָלֵיה כְּתִיב הַאי קְרָא, (קהלת א׳:ג׳) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְגוֹ'. מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, דָּא יְהוֹשֻׁעַ, דְּאִשְׁתְּדַל לְאַחְסְנָא אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכָה לְאַשְׁלְמָא לְסִיהֲרָא כַּדְּקָא יָאוּת, דְּהָא אִיהוּ אַעְמַל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ תְּחוֹתֵיהּ דְּמֹשֶׁה. תָּא חֲזֵי, וַוי לְהַהוּא כִּסּוּפָא, וַוי לְהַהוּא כְּלִימָה, בְּגִין דְּפָלַח, וְלָא נָטַל אַתְרֵיהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא תְּחוֹת שִׁמְשָׁא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ נְהִירוּ מִדִילֵיהּ, אֶלָּא נְהִירוּ דְּנָהִיר לֵיהּ. וְאִי הָכִי, מַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא הֲוָה לֵיהּ, הוֹאִיל וְלָא אַשְׁלִים לְהָכָא וּלְהָכָא. So it was with Moses, and that is the point of the verse, “What profit is there to a man from all his labour”, etc. (Ibid. 3). The “man” here is Joshua, who laboured to give Israel possession of the land and yet did not succeed in bringing the Moon to fullness, because he laboured for Israel “under the sun”, that is, on a lower plane than the sun of Moses, and he did not really take his place. That being so, what was his glory, seeing that he did not reach perfection on either side (either of the sun or of the moon)?
וּבְכֹל אֲתָר דְּאָמַר שְׁלֹמֹה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עַל דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. (קהלת ה׳:י״ב) רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. (קהלת ג׳:ט״ז) וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. (קהלת ט׳:י״א) שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְכֵן כֻּלְּהוּ. וּבְגִין דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה וַדַּאי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַדַּאי מַאן דְּנָטִיל סָמָא דְּמוֹתָא בִּלְחוֹדוֹי, עָלֵיהּ כְּתִיב בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וַדַּאי. וּמַאן הוּא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. הֲוִי אֵימָא דָּא סִיהֲרָא. וּמַאן דְּאָחִיד סִיהֲרָא בְּלָא שִׁמְשָׁא, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וַדַּאי. וְדָא הוּא חוֹבָא קַדְמָאָה דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, לָאָדָם קַדְמָאָה, וְכֵן לְכֻלְּהוּ דְּאַתְיָין בַּתְרֵיהּ, דְּחָבוּ בַּאֲתָר דָּא. R. Simeon said: ‘What is “under the sun”? This is the moon; and whoever attaches himself to the moon without the sun, his labour is “under the sun” assuredly; and this was the original sin of the world; and hence it says, “What profit is there to man in all his labour, to wit, to the first Adam and all who have followed him.’
Chukat 6:43-44 (Chapter 06) (Chukat) (Zohar)
Chukat 6:43-44 (Chapter 06) (Chukat) (Zohar) somebody(במדבר כ׳:א׳) וַיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִין וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲמַאי פַּרְשְׁתָּא דְּפָרָה, סְמִיכָה לְמִיתַת מִרְיָם. הָא אוּקְמוּהָ. אֶלָּא כֵּיוָן (ס"א כמה) דְּאִתְעָבִיד דִּינָא בְּהַאי פָּרָה, לְדַכְּאָה לְמִסְאֲבֵי, אִתְעָבִיד דִּינָא בְּמִרְיָם, לְדַכְּאָה עָלְמָא, וְאִסְתְּלָּקַת מִן עָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלָּקַת מִרְיָם, אִסְתַּלָּק הַהוּא בְּאֵר, דְּהֲוָה אָזִיל עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא וְאִסְתַּלָּק בֵּירָא בְּכֹלָּא. AND THE CHILDREN OF ISRAEL, EVEN THE WHOLE CONGREGATION, CAME INTO THE WILDERNESS OF ZIN. R. Judah said: ‘Why is the section of the red heifer followed immediately by the statement of the death of Miriam? To show that just as judgement was executed on this heifer to purify the unclean, so judgement was executed on Miriam to purify the world. When Miriam departed, the well which accompanied Israel in the wilderness also departed. Therefore THERE WAS NO WATER FOR THE CONGREGATION, because the well had departed both above and below.
אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב וְאַתָּה בֶּן אָדָם שָׂא קִינָא עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי עָלָה בִּלְחוֹדָהָא, לָא. אֶלָּא בְּגִין דְּכֹלָּא אִתְּבַּר בְּגִינָהּ. בְּגִינָהּ אִתְּבַּר יְמִינָא אֲבַּתְרָהּ, דְּהֲוָה מְקָרֵב לָהּ גַּבֵּי גּוּפָא. וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא, אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, (תהילים ס׳:ז׳) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. גּוּפָא (ס"א בגינה דכתיב, (ישעיהו י״ג:י׳) חשך השמש בצאתו וכתיב) דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ׳:ג׳) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, דְּהָא שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ בְּגִינָהּ. כְּגַוְונָא דָּא וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ'. Then the right hand was broken, as it says, “Let Aaron be gathered to his people”, and finally the sun was darkened, when God said to Moses, “And die in the mountain”, etc.
(במדבר כ׳:ב׳) וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, דְּהָא אִסְתַּלָּק בֵּירָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא לְבָתַר אִתְּבַּר יְמִינָא, דִּכְתִּיב יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו. וּלְבָתַר אִתְחֲשָׁךְ שִׁמְשָׁא, דִּכְתִּיב, (דברים ל״ב:נ׳) וּמֻת בָּהָר וְגוֹ'. וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ וְגוֹ'. הָא (תצוה קפ"א ע"א) דְּרוֹעָא יְמִינָא אִתְּבַּר, וְגוּפָא דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא אִתְחֲשָׁךְ. "And there was no water for the community" (Numbers 20:2). As behold the higher Well and the lower well departed. Afterwards, the Right Arm was broken, as it is written (Numbers 20:24), "And Aharon shall be gathered to his people." And afterwards the Sun was darkened, as it is written (Deuteronomy 32:50), "And die on the mountain, etc. and be gathered unto your people, etc." The forearm of the Right Arm was broken; and the Body, which is the Sun, was darkened.
וְתָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּכַח דָּרָא בְּעָלְמָא, כְּדָרָא דְּמֹשֶׁה קַיְּימָא בְּעָלְמָא, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְאִי תֵּימָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה הָכִי נַמֵּי, לָאו. דְּהָא בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה שַׁלִּיט סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא אִתְכְּנִישׁ. וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה, אִתְכְּנִישׁ סִיהֲרָא, וְשִׁמְּשָׁא שַׁלְטָא. There never was a generation like that in which Moses was present along with Aaron and Miriam. And think not that there was the like in the days of Solomon, for in the days of Solomon the Moon held sway but the Sun was gathered in, whereas in the days of Moses the Moon was gathered in but the Sun held sway.
תְּלַת אַחִין הֲווֹ: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ו׳:ד׳) וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. מִרְיָם, סִיהֲרָא. מֹשֶׁה, שִׁמְשָׁא. אַהֲרֹן, דְּרוֹעָא יְמִינָא. (שמות ס"ו ע"א) חוּר, דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וְאַמְרֵי לָהּ, נַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב. בְּקַדְמִיתָא מִיתַת מִרְיָם, אִסְתָּלָקַת סִיהֲרָא, אִסְתַּלָּק בְּאֵר. לְבָתַר אִתְּבַּר דְּרוֹעָא יְמִינָא, דִּמְקָרֵב תָּדִיר סִיהֲרָא, בְּאֲחְוָא, בְּחֵידוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ט״ו:כ׳) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן. אֲחוֹת אַהֲרֹן וַדַּאי, דְּאִיהוּ דְּרוֹעָא, דִּמְקָרֵב לָהּ בְּאַחֲדוּתָא, בְּאֲחְוָה עִם גּוּפָא.
לְבָתַר אִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא וְאִתְחֲשָׁךְ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דִּכְתִּיב וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּךָ גַּם אַתָּה וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא. בְּיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שַׁלְטָא סִיהֲרָא, בְּתִקּוּנָהָא, וְאִתְחַזֵּי בְּעָלְמָא. וְאִתְקְיָים שְׁלֹמֹה בְּחָכְמְתָא דִּנְהִירוּ דִּילָהּ, וְשָׁלִיט בְּעָלְמָא. כֵּיוָן דְּסִיהֲרָא נַחְתָּא בְּחוֹבוֹי, אִתְפְּגִים יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית, וְלָא יַתִּיר, וְאִתְיְהִיב שִׁבְטָא חַד לִבְרֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא.
כְּתִיב (קהלת א׳:ה׳) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, דְּנָהִיר שִׁמְשָׁא וְלָא סִיהֲרָא. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף וְגוֹ', הָא כְּתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּמַדְבְּרָא, עִם שְׁאַר מֵתֵי מַדְבְּרָא. כֵּיוָן דְּעָאל שִׁמְשָׁא, לְאָן אֲתָר אִתְכְּנִישׁ. אֶל מְקוֹמוֹ, בְּגִין לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְכְּנִישׁ, זוֹרֵחַ הוּא שָׁם וַדַּאי. דְּהָא לָא אַנְהִיר סִיהֲרָא, אֶלָּא מִנְּהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, (דברים ל״א:ט״ז) הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם. אַף עַל גַּב דְּתִּתְכָּנֵשׁ, הִנְּךָ קַיָּים לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא. דָּא הוּא יְהוֹשֻׁעַ. It is written: “And the sun ariseth and the sun goeth down” (Eccl. 1, 5). This signifies, as we have explained, that when the Israelites came forth from Egypt the Sun1tifereth. shone for them and not the Moon, but it went down in the wilderness. To where, then, was it gathered in? “Unto its place”, in order to give light to the Moon.
וְעָלֵיה כָּךְ הוּא מֹשֶׁה וְעָלֵיה כְּתִיב הַאי קְרָא, (קהלת א׳:ג׳) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְגוֹ'. מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, דָּא יְהוֹשֻׁעַ, דְּאִשְׁתְּדַל לְאַחְסְנָא אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכָה לְאַשְׁלְמָא לְסִיהֲרָא כַּדְּקָא יָאוּת, דְּהָא אִיהוּ אַעְמַל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ תְּחוֹתֵיהּ דְּמֹשֶׁה. תָּא חֲזֵי, וַוי לְהַהוּא כִּסּוּפָא, וַוי לְהַהוּא כְּלִימָה, בְּגִין דְּפָלַח, וְלָא נָטַל אַתְרֵיהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא תְּחוֹת שִׁמְשָׁא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ נְהִירוּ מִדִילֵיהּ, אֶלָּא נְהִירוּ דְּנָהִיר לֵיהּ. וְאִי הָכִי, מַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא הֲוָה לֵיהּ, הוֹאִיל וְלָא אַשְׁלִים לְהָכָא וּלְהָכָא. So it was with Moses, and that is the point of the verse, “What profit is there to a man from all his labour”, etc. (Ibid. 3). The “man” here is Joshua, who laboured to give Israel possession of the land and yet did not succeed in bringing the Moon to fullness, because he laboured for Israel “under the sun”, that is, on a lower plane than the sun of Moses, and he did not really take his place. That being so, what was his glory, seeing that he did not reach perfection on either side (either of the sun or of the moon)?
וּבְכֹל אֲתָר דְּאָמַר שְׁלֹמֹה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עַל דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. (קהלת ה׳:י״ב) רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. (קהלת ג׳:ט״ז) וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. (קהלת ט׳:י״א) שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְכֵן כֻּלְּהוּ. וּבְגִין דַּרְגָּא דִּילֵיהּ קָאָמַר. וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה וַדַּאי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַדַּאי מַאן דְּנָטִיל סָמָא דְּמוֹתָא בִּלְחוֹדוֹי, עָלֵיהּ כְּתִיב בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וַדַּאי. וּמַאן הוּא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. הֲוִי אֵימָא דָּא סִיהֲרָא. וּמַאן דְּאָחִיד סִיהֲרָא בְּלָא שִׁמְשָׁא, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וַדַּאי. וְדָא הוּא חוֹבָא קַדְמָאָה דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, לָאָדָם קַדְמָאָה, וְכֵן לְכֻלְּהוּ דְּאַתְיָין בַּתְרֵיהּ, דְּחָבוּ בַּאֲתָר דָּא. R. Simeon said: ‘What is “under the sun”? This is the moon; and whoever attaches himself to the moon without the sun, his labour is “under the sun” assuredly; and this was the original sin of the world; and hence it says, “What profit is there to man in all his labour, to wit, to the first Adam and all who have followed him.’