(במדבר כ״ב:ב׳) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ'. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַיַּרְא, מַאי רְאִיָה חָמָא. רְאִיָה וַדַּאי מַמָּשׁ חָמָא בְּמַשְׁקוּפָא דְּחָכְמְתָא, וְחָמָא בְּעֵינוֹי. חָמָא בְּמַשְׁקוּפָא דְּחָכְמְתָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ו:ח׳) (ק"מ ע"ב) וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן. מַאי בְּעַד הַחַלּוֹן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שופטים ה׳:כ״ח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא (אלא) (ס"א ודאי) חַלוֹן דְּחָכְמְתָא דִּזְנָבֵי שׁוּלֵיהוֹן דְּכֹכָבַיָּא, וְאִינּוּן חַלוֹנֵי דְּחָכְמְתָא. וְחַד חַלוֹן אִית דְּכָל חָכְמְתָא בֵּיהּ שַׁרְיָא, וּבָהּ חָמֵי מַאן דְּחָמֵי בְּעִקָרָא דְּחָכְמְתָא. אוּף הָכָא וַיַּרְא בָּלָק, בְּחָכְמְתָא דִּילֵיהּ. AND BALAK THE SON OF ZIPPOR SAW, ETC. What did he see? He saw both through the window of wisdom and with his physical eyes. The tails of the skirts of the stars are the windows of wisdom, and there is one window through which the very essence of wisdom can be seen. So Balak saw with his own particular wisdom.

בֶּן צִפּוֹר, כְּמָה דְּאָמְרוּ. אֲבָל בֶּן צִפּוֹר מַמָּשׁ, דְּהָא חֲרָשׁוֹי הֲווֹ בְּכַמָּה זִינִין דְּהַהוּא צִפּוֹר, נָטִיל צִפּוֹר, מְכַּשְׁכֵּשׁ בְּעִשְׂבָּא, מִפְרַח בַּאֲוִירָא. עָבִיד עוֹבָדִין וְלָחִישׁ לְחִישֵׁי, וְהַהוּא צִפּוֹר הֲוָה אָתֵי, וְהַהוּא עִשְׂבָּא בְּפוּמֵיהּ, (ס"א מפרח באוירא) מְצַפְצְפָא קַמֵּיהּ. וְאָעִיל לֵיהּ בִּכְלוּב חַד. מְקַטֵר קְטַרְתִּין קַמֵּיהּ, וְאִיהוּ אוֹדַע לֵיהּ כַּמָה מִלִּין. עָבִיד חֲרָשׁוֹי, וּמְצַפְצְפָא עוֹפָא, וּפָרַח וְטָס לְגַבֵּי גְּלוּי עֵינַיִם, וְאוֹדַע לֵיהּ. וְאִיהוּ אָתֵי. וְכָל מִלּוֹי בְּהַהוּא צִפּוֹר הֲווֹ. He was the “son of a bird”,¹Zippor means, in Hebrew, “bird”. for he used birds for all his magic arts. He used to mark a bird plucking a herb or flying through the air, and on his performing certain rites and incantations that bird would come to him with grass in its mouth and he would put it in a cage. He would tie knots before it and it would tell him certain things. He would perform his magic arts and the bird would chirp and fly away to the “open of eye” and tell him, and then return.

יוֹמָא חַד עֲבַד עוֹבָדוֹי, וְנָטִיל הַהוּא צִפּוֹר, וּפָרַח וְאָזִיל וְאִתְעַכָּב, וְלָא אָתָא. הֲוָה מִצְטַעֵר בְּנַפְשֵׁיהּ. עַד דְּאָתָא, חָמָא חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא דְּטָס אֲבַתְרֵיהּ, וְאוֹקִיד גַּדְפּוֹי. כְּדֵין חָמָא מַה דְּחָמָא, וְדָחִיל מִקַּמַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. מַה שְׁמֵיהּ דְּהַהוּא צִפּוֹר. יָדוּ"עַ. וְכָל אִינּוּן דִּמְשַׁמְשֵׁי וְיַדְעֵי לְשַׁמְשָׁא בְּהַהוּא צִפּוֹר, לָא יַדְעִין חֲרָשׁוֹי, כְּמָה דְּהֲוָה יָדַע בָּלָק. One day he performed his arts and took the bird, and it flew away but did not return. He was greatly distressed, until he saw it coming with a fiery flame following it and burning its wings. Then he saw strange things and became afraid of Israel. The name of that bird is known, but none can make use of it for magic arts with the same effect as Balak.

וְכָל חָכְמְתָא דְּהֲוָה יָדַע, בְּהַהוּא צִפּוֹר הֲוָה יָדַע. וְהָכִי הֲוָה עָבִיד. גָּחִין קַמֵּיהּ, וְקָטִיר קְטַרְתָּא חָפֵי רֵישֵׁיהּ, וְגָחִין וְאָמַר. אִיהוּ אָמַר הָעָם, וְצִפָּרָא אָתִיב יִשְׂרָאֵל, אִיהוּ אָמַר מְאֹד, וְצִפָּרָא אָתִיב רַב. עַל שׁוּם רַב עִלָּאָה דְּאָזִיל בְּהוּ. שִׁבְעִין זִמְנִין צִפְצְפוּ דָּא וְדָא. אִיהוּ אָמַר דַּל, וְצִפָּרָא אָמַר רַב. כְּדֵין דָּחִיל, דִּכְתִּיב וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, רַב הוּא וַדַּאי. All his wisdom was through that bird. He covered his head and crawled before it, saying “The people”, and the bird answered “Israel”. He said “exceedingly” and the bird answered “numerous”. Seventy times they thus chirped to one another, with the result that he was seized with fear, as it says: “And Moab was sore afraid of the people, for they were many”.

וּבְזִינֵי חַרְשִׁין (ס"א דקסריא"ל) דְּקַסְדִּיאֵ"ל (נ"א דכשדיא"ל) קַדְמָאָה, אַשְׁכְּחָן, דְּצִפָּרָא דָּא הֲווֹ עַבְדִּין לֵיהּ בְּזִמְנִין יְדִיעָן, מִכֶּסֶף מְעֻרָב בְּדַהֲבָא, רֵישָׁא דְּדַהֲבָא. פּוּמָא דְּכֶסֶף. גַּדְפּוֹי מִנְּחֹשֶׁת קָלָל מְעֻרָב בְּכַסְפָּא. גּוּפָא דְּדַהֲבָא, נְקוּדִין דְּנוֹצֵי בְּכֶסֶף. רַגְלִין דְּדַהֲבָא. וְשַׁוְיָין בְּפוּמָא לִישָׁן דְּהַהוּא צִפּוֹר יָדוּ"עַ. In the descriptions of the magic of the ancient Kasdiel we find that they used to make a bird of this kind at stated times out of silver mingled with gold. Its head was of gold, its mouth of silver; its wings of polished brass mixed with silver; its body of gold, the dots on its wings of silver, and its legs of gold. They used to place in its mouth a tongue of that known bird

וְשַׁוְיָן לְהַהוּא צִפָּרָא בְּחַלוֹן חַד. וּפַתְחִין כַּוִּין לָקֳבֵל שִׁמְשָׁא. וּבְלֵילְיָא פַּתְחִין כַּוִּין לְסִיהֲרָא. מְקַטְּרִין קְטַרְתִּין, וְעַבְדִין חַרְשִׁין, וְאוֹמָאָן לְשִׁמְשָׁא. וּבְלֵילְיָא אוֹמָאָן לְסִיהֲרָא, וְדָא עַבְדִּין שִׁבְעָה יוֹמִין. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, הַהוּא לִישָׁנָא מְכַשְׁכְּשָׁא בְּפוּמָא דְּהַהוּא צִפָּרָא, נַקְדִין לְהַהוּא לִישָׁנָא בְּמַחֲטָא דְּדַהֲבָא, וְהִיא מְמַלְּלָא רַבְרְבָן מִגַּרְמָהּ, וְכֹלָּא הֲוָה יָדַע בָּלָק בְּצִפּוֹר דָּא (ודאי). עַל דָּא בֶּן צִפּוֹר, וּבְגִין כַּךְ חָמָא, מַה דְּבַּר נָשׁ אַחֲרָא לָא יָכִיל לְמִנְדַּע, וְלָא יָכִיל לְמֵחֶמֵי. ם and set it in a window which they used to open to face the sun, or at night to face the moon, and then they used to tie knots and do magical rites and adjure the sun, or at night the moon; and so they used to do for seven days. From that time the tongue used to quiver in the bird’s mouth, and they used to prick it with a needle, when it would utter wonderful things of itself. Balak knew all things through this bird, and therefore he was called “son of the Bird”.