וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם וְגוֹ', זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבְגִין דְּאִתְרְעֵי בְּהוּ, קָרָא לוֹן בְּנִין בּוּכְרִין קַדִישִׁין, אַחִין (כביכול), נָחַת לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ״ה:ח׳) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וּבָעָא לְאַתְקְנָא לְהוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְשָׁארִי עָלַיְיהוּ שִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר, שְׁכִינְתֵּיהּ אַזְלָא קַמַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ג:כ״א) וַיְיָ' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. AND MOSES WENT AND SPAKE THESE WORDS UNTO ALL ISRAEL. R. Hizkiah cited here the verse: “That caused his glorious arm to go at the right hand of Moses, that divided the water before them” (Isa. 63, 12). ‘Happy’, he said, ‘are Israel in that God chose them, and because He chose them He called them sons, firstborn, holy, brothers, and came down to dwell among them and sought to establish them after the supernal pattern, and spread over them seven clouds of glory.

תְּלַת אַחִין קַדִישִׁין אַזְלִין בֵּינַיְיהוּ, וּמַאן אִינּוּן. מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. וּבִזְכוּתֵהוֹן, יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַתְנָן עִלָּאִין (והא אתמר). כָּל יוֹמוֹי דְּאַהֲרֹן, לָא אַעְדוּ עֲנָנֵי יְקָר מִיִשְׂרָאֵל. וְהָא אוֹקְמוּהָ, (בגין) דְּאַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (במדבר כ״א:א׳) וַיִּשְׁמָע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְגוֹ', כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וְגוֹ'. כְּבַּר נָשׁ דְּאָזִיל בְּלָא דְּרוֹעָא, וְסָמִיךְ גַּרְמֵיהּ לְכָל אֲתָר, וּכְדֵין וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנוּ שֶׁבִי, בְּגִין דַּהֲווֹ בְּלָא דְּרוֹעָא יְמִינָא. (ועל דא אצטריכו ישראל למנדר נדר עליה הדא הוא דכתיב, (במדבר כ״א:ב׳) וידר ישראל נדר ליי' ויאמר אם נתן תתן וגו') תָּא חֲזֵי, אַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּגוּפָא הֲוָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ. וּמַאן אִיהוּ. אַהֲרֹן. Three holy brethren accompanied them, Moses, Aaron and Miriam, and for their sakes God gave them precious gifts. All the days of Aaron the clouds of glory did not depart from Israel, and Aaron, as we have stated, was the right hand of Israel, and therefore it is written, “that caused his glorious arm to go at the right hand of Moses”: this refers to Aaron.

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, מַאי וַיֵּלֶךְ, לְאָן הָלַךְ. אֶלָּא וַיֵּלֶךְ, כְּגוּפָא בְּלָא דְּרוֹעָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איכה א׳:ו׳) וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. דְּהָא מִית אַהֲרֹן דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבָעָא לְאִסְתַּלְּקָא גּוּפָא. (כל יומוי דמשה שמשא נהיר בעלמא). Therefore Aaron being dead it says now that Moses “went”, like a body without an arm, as it says, “and they went without strength before the enemy” (Lam. 1, 5).

כָּל יוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה, אַכְלוּ יִשְׂרָאֵל לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. כֵּיוָן דְּאָתָא יְהוֹשֻׁעַ, מַה כְּתִיב (יהושע ה׳:י״א) וַיִּשְׁבּוֹת הַמָּן מִמָּחֳרָת וְגוֹ'. וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרָת הַפֶּסַח. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא דָּא מִלְעֵילָּא וְדָא לְּתַתָּא. (מכאן אוליפנא) כָּל זִמְנָא דְּמֹשֶׁה אִשְׁתְּכַח, גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא שַׁלִּיט, וְנָהִיר לְעָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתְּלַּק מֹשֶׁה, אִתְכְּנַשׁ גּוּפָא דְּשִׁמְשָׁא, וְנָפִיק גּוּפָא דְּסִיהֲרָא. AII the days of Moses the children of Israel ate bread from heaven, but as soon as Joshua came “the manna ceased on the next day… and they ate of the produce of the land” (Joshua 5, 12). What is the difference between them? One is from the higher source and the other from the lower. As long as Moses was alive the orb of the sun was in the ascendant and illumined the world, but as soon as Moses departed the orb of the sun was gathered in and the moon came forth.