214
בְּגִין כָּךְ בָּתַר דְּאָמַר מֹשֶׁה כָּל הָנֵי מִלִּין, וְאַדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְּקָא יָאוּת, אָמַר וַדַּאי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, מִלָּה בְּתִקּוּנֵיהּ. אֲבָל שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. מַאי טַעְמָא הָכִי. מִשּׁוּם דְּאִינּוּן דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לוֹ לֹא, כְּלוֹמַר לְגַרְמַיְיהוּ עַבְדִּין דָּא חַיָּיבִין, דְּגַרְמִין לְאִסְתַּלְּקָא בִּרְכָאן מֵעָלְמָא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, לוֹ לֹא, הָא אוֹקִימְנָא וְהָכִי הוּא. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ. הַלְיְיָ' תִּגְמְלוּ זֹאת, לְשַׁלָּמָא גְּמוּל דָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל כָּל אִינּוּן טָבָאן דְּגָרִים לָךְ, וְעָבִיד לָקֳבְלָךְ. Hence, after Moses had expressed the Holy Name in fitting manner, closing with the words, “just and right is he”, he went on, “but they corrupted themselves being not his sons”, etc. Why? Because they were a perverse and crooked generation. DO YE THUS REQUITE THE LORD, to wit, for all those kindnesses that He has shown thee.’