174
הָנֵי תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, אֲמָרָן מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְאָהַדְרָא לוֹן כֻּלְּהוּ רַחֲמֵי. דְּאַף עַל גַּב דִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין לָא אֲמָרָן הַשְׁתָּא, בְּכַוָּונָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דְּהָא לָא יֵיעוּל בְּהָנֵי תִּקּוּנִין לְאַדְכְּרָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא אִתְכְּוָּון, וְאַדְכַּר לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר י״ד:י״ז) עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְיָ'. מַאן כֹּחַ יְיָ'. הַהוּא דְּאִקְרֵי מַזָּלָא קַדִישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. דְּחִילָּא דָּא, וּנְהִירוּ דָּא, מִמַּזָּלָא תָּלֵי. וְכֵיוָן דְּאָמַר מֹשֶׁה דָּא, וְאַדְכַּר דָּא, וְאִתְכְּוָּון בֵּיהּ, אָמַר הָנֵי תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, דְּתַלְיָין בִּזְעֵיר אַנְפִּין. בְּגִין דְּיַנְהִירוּ כֻּלְּהוּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח דִּינָא. וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּמַזָּלָא תָּלֵי.