Chapter 02
Chapter 02 somebodyVayetzei 2:13-14 (Chapter 02) (Vayetzei) (Zohar)
Vayetzei 2:13-14 (Chapter 02) (Vayetzei) (Zohar) somebodyסִתְרֵי תּוֹרָה (קהלת א׳:ה׳) וזָרַח הַשֶׁמֶשׁ וּבָא הַשֶׁמֶשׁ. מַאי קָא חָמָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּשִׁירוּתָּא דְּסִפְּרָא דְּחָכְמְתָּא דִּילֵיהּ מֵהָכָא אִיהוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא הַאי סִפְּרָא, אוֹקִים לֵיהּ עַל שֶׁבַע הֲבָלִים, וְעַלְמָא קָאִים עֲלַיְיהוּ. וְאִינוּן עַמּוּדִין וְסָמְכִין, קִיּוּמָא דְעַלְמָא. דְּבְּגִין כָּךָ אִקְרוּן הֲבָלִים, (ס"א בהאי הבל דנפיק מפומיה דבר נש ואתקיים ביה ואתערו חברייא אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן. דבר אחר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. התורה דא יעקב העבודה דא יצחק גמילות חסדים דא אברהם. שלשה דברים אלין אינון סמכין עלאין תלתא מן שבעה הבלים) מַה גּוּפָּא, לָא אִתְּקְיַּים בְּלָא הֶבֶל, אוּף הָכִי עַלְמָא, לָא אִתְּקְיַּים אֶלָּא עַל הֲבָלִים דְּאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא. וְאִינוּן שֶׁבַע, דִּכְתִּיב, (קהלת א׳:ב׳) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶתּ הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל, הָא שֶׁבַע. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. מָה רָאָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁרֵאשִׁית סֵפֶר הַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הוּא מִכָּאן? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֵקִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה עַל שִׁבְעָה הֲבָלִים, וְהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְהֵם הָעַמּוּדִים וְהַתּוֹמְכִים, קִיּוּם הָעוֹלָם. שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ הֲבָלִים: (ס"א בהבל זה שיוצא מפיו של אדם ומתקים בו, והתעוררו החברים אין העולם מתקים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, דבר אחר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, התורה זה יעקב, העבודה זה יצחק, גמילות חסדים זה אברהם, שלשה דברים אלו הם עמודים עליונים, שלשה מן שבעה הבלים) מָה הַגּוּף אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּלִי הֶבֶל - אַף כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הַהֲבָלִים שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְהֵם שִׁבְעָה, שֶׁכָּתוּב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. הֲרֵי שִׁבְעָה.
וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דְּאִינוּן מַרְגְּלָאן טָבָאן דְּעַלְמָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, הָא בְּאֲתַּר אָחֳרָא כְּתִּיב הֲבָלִים בִּישִׁין, וְאִינוּן סְתִּירוּ דְעַלְמָא, כְּגוֹן (קהלת ו׳:ב׳) זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. (קהלתד) זֶה הֶבֶל וּרְעוּתּ רוּחַ. אֶלָּא ודַּאי (אלין) אַף עַל גַּב דְּהַנֵּי שֶׁבַע הֲבָלִים, דְּאִינוּן קַדִּישִׁין קִיּוּמָא דְעַלְמָא, אִיתּ לָקֳבֵל הַנֵּי ז' הֲבָלִים דְּכָל דִּינִין דְּעַלְמָא (מנייהו) נָפְּקִין, וּמִנַּיְיהוּ מִתְּפַּשְׁטִין. (הבלים אחרנין וכלא קיומא דגלותא (ס"א דעלמא) בגין דאית בהני שבע הבלים דכל דינין דעלמא נפקי ומתפשטי מיניה) ואִקְרוּן הֲבָלִים אָחֳרָנִין, לְאַלְקָאָה בְּנֵי נָשָׁא, וּלְאַתְּקָנָא לוֹן דְּיַהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאִקְרוּן הֶבֶל דְּשַׁרְיָא בְּהוּ חֳלִי רָע, הֶבֶל דְּאִיהוּ רְעוּתּ רוּחַ. וְאִינוּן קִיּוּמָא (דעלמא). דְּבְגִינֵיהוֹן בְּנֵי נָשָׁא אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישָׁר וּדְחִילוּ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, ועל דָּא סַגִּיאִין אִינוּן הֲבָלִים דְּמִתְּפַּשְׁטֵי מֵהַנֵּי שֶׁבַע. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁאוֹתָן מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, הִנֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב הֲבָלִים רָעִים, וְהֵן חֻרְבַּן הָעוֹלָם, כְּמוֹ (קהלת ו) זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. אֶלָּא וַדַּאי (אלו), אַף עַל גַּב שֶׁשִּׁבְעָה הַהֲבָלִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, קִיּוּם הָעוֹלָם, יֵשׁ כְּנֶגֶד אֵלּוּ שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁכָּל דִּינֵי הָעוֹלָם יוֹצְאִים וּמֵהֶם מִתְפַּשְּׁטִים (הבלים אחרים, והכל קיום של הגלות (של העולם), משום שיש באלו שבעה הבלים שכל דיני העולם יוצאים ומתפשטים ממנו) וְנִקְרָאִים הֲבָלִים אֲחֵרִים לְהַלְקוֹת בְּנֵי אָדָם וּלְתַקְּנָם שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְנִקְרָאִים הֶבֶל שֶׁשּׁוֹרֶה בָהֶם חֳלִי רָע, הֶבֶל שֶׁהוּא רְעוּת רוּחַ. וְהֵם הַקִּיּוּם (של העולם) שֶׁבִּגְלָלָם בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר וּפוֹחֲדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כֵּן רַבִּים הֵם הַהֲבָלִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מִשִּׁבְעָה הַלָּלוּ.
וְשֵׁירוּתָּא דְּאִיהוּ אָמַר, רָזָא דְּשִׁמְשָׁא, דְּאִיהוּ הֶבֶל, דְּקִיֵּים עַלְמָא, ואִיהוּ רָזָא לְאָעֳלָא בַּר נָשׁ לְגוֹ מְהֵימְנוּתָּא עִלָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא. וּבְגִין כָּךָ, כָּל מַה דִּתְּחוֹתּ הַאי דַרְגָּא, לָאו אִיהוּ רָזָא דִמְהֵימְנוּתָּא, וְעַל דָּא כְּתִּיב, (קהלת ב׳:י״א) וְאֵין יִתְּרוֹן תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ (קהלת ט׳:ג׳) בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ, דְּהָא תְּחוֹתּ הַאי לָא אִצְּטְרִיךָ לְאִתְּדַּבָּקָא. וְהָרֵאשִׁית שֶׁהוּא אָמַר, סוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא הֶבֶל שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְהוּא הַסּוֹד לְהַכְנִיס אֶת הָאָדָם לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁתַּחַת הַדַּרְגָּה הַזּוֹ אֵינוֹ סוֹד הָאֱמוּנָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב (שם ב) וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי מִתַּחַת לְזֶה לֹא צָרִיךְ לְהִדָּבֵק.
שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, חָדָא אִינוּן בְּלָא פִּירוּדָא, וְסִיהֲרָא אַף על גַּב דְּאִיהוּ תְּחוֹתּ שִׁמְשָׁא, כּלָּא אִיהוּ שִׁמְשָׁא, בְּלָא פִּירוּדָא. וּתְּחוֹתּ הַאי, כּלָּא אִיהוּ רְעוּתּ רוּחַ, וְאָסִיר לְאִתְּדַּבָּקָא בֵּיהּ. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה הֵם אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַלְּבָנָה הִיא תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הַכֹּל הוּא שֶׁמֶשׁ בְּלִי פֵרוּד, וְתַחַת לָזֶה הַכֹּל הוּא רְעוּת רוּחַ וְאָסוּר לְהִדָּבֵק בּוֹ.
Vayetzei 2:14-16 (Chapter 02) (Vayetzei) (Zohar)
Vayetzei 2:14-16 (Chapter 02) (Vayetzei) (Zohar) somebodyסִתְרֵי תּוֹרָה (קהלת א׳:ה׳) וזָרַח הַשֶׁמֶשׁ וּבָא הַשֶׁמֶשׁ. מַאי קָא חָמָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּשִׁירוּתָּא דְּסִפְּרָא דְּחָכְמְתָּא דִּילֵיהּ מֵהָכָא אִיהוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא הַאי סִפְּרָא, אוֹקִים לֵיהּ עַל שֶׁבַע הֲבָלִים, וְעַלְמָא קָאִים עֲלַיְיהוּ. וְאִינוּן עַמּוּדִין וְסָמְכִין, קִיּוּמָא דְעַלְמָא. דְּבְּגִין כָּךָ אִקְרוּן הֲבָלִים, (ס"א בהאי הבל דנפיק מפומיה דבר נש ואתקיים ביה ואתערו חברייא אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן. דבר אחר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. התורה דא יעקב העבודה דא יצחק גמילות חסדים דא אברהם. שלשה דברים אלין אינון סמכין עלאין תלתא מן שבעה הבלים) מַה גּוּפָּא, לָא אִתְּקְיַּים בְּלָא הֶבֶל, אוּף הָכִי עַלְמָא, לָא אִתְּקְיַּים אֶלָּא עַל הֲבָלִים דְּאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא. וְאִינוּן שֶׁבַע, דִּכְתִּיב, (קהלת א׳:ב׳) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶתּ הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל, הָא שֶׁבַע. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. מָה רָאָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁרֵאשִׁית סֵפֶר הַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הוּא מִכָּאן? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֵקִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה עַל שִׁבְעָה הֲבָלִים, וְהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְהֵם הָעַמּוּדִים וְהַתּוֹמְכִים, קִיּוּם הָעוֹלָם. שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ הֲבָלִים: (ס"א בהבל זה שיוצא מפיו של אדם ומתקים בו, והתעוררו החברים אין העולם מתקים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, דבר אחר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, התורה זה יעקב, העבודה זה יצחק, גמילות חסדים זה אברהם, שלשה דברים אלו הם עמודים עליונים, שלשה מן שבעה הבלים) מָה הַגּוּף אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּלִי הֶבֶל - אַף כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הַהֲבָלִים שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְהֵם שִׁבְעָה, שֶׁכָּתוּב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. הֲרֵי שִׁבְעָה.
וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דְּאִינוּן מַרְגְּלָאן טָבָאן דְּעַלְמָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, הָא בְּאֲתַּר אָחֳרָא כְּתִּיב הֲבָלִים בִּישִׁין, וְאִינוּן סְתִּירוּ דְעַלְמָא, כְּגוֹן (קהלת ו׳:ב׳) זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. (קהלתד) זֶה הֶבֶל וּרְעוּתּ רוּחַ. אֶלָּא ודַּאי (אלין) אַף עַל גַּב דְּהַנֵּי שֶׁבַע הֲבָלִים, דְּאִינוּן קַדִּישִׁין קִיּוּמָא דְעַלְמָא, אִיתּ לָקֳבֵל הַנֵּי ז' הֲבָלִים דְּכָל דִּינִין דְּעַלְמָא (מנייהו) נָפְּקִין, וּמִנַּיְיהוּ מִתְּפַּשְׁטִין. (הבלים אחרנין וכלא קיומא דגלותא (ס"א דעלמא) בגין דאית בהני שבע הבלים דכל דינין דעלמא נפקי ומתפשטי מיניה) ואִקְרוּן הֲבָלִים אָחֳרָנִין, לְאַלְקָאָה בְּנֵי נָשָׁא, וּלְאַתְּקָנָא לוֹן דְּיַהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאִקְרוּן הֶבֶל דְּשַׁרְיָא בְּהוּ חֳלִי רָע, הֶבֶל דְּאִיהוּ רְעוּתּ רוּחַ. וְאִינוּן קִיּוּמָא (דעלמא). דְּבְגִינֵיהוֹן בְּנֵי נָשָׁא אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישָׁר וּדְחִילוּ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, ועל דָּא סַגִּיאִין אִינוּן הֲבָלִים דְּמִתְּפַּשְׁטֵי מֵהַנֵּי שֶׁבַע. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁאוֹתָן מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, הִנֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב הֲבָלִים רָעִים, וְהֵן חֻרְבַּן הָעוֹלָם, כְּמוֹ (קהלת ו) זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. אֶלָּא וַדַּאי (אלו), אַף עַל גַּב שֶׁשִּׁבְעָה הַהֲבָלִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, קִיּוּם הָעוֹלָם, יֵשׁ כְּנֶגֶד אֵלּוּ שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁכָּל דִּינֵי הָעוֹלָם יוֹצְאִים וּמֵהֶם מִתְפַּשְּׁטִים (הבלים אחרים, והכל קיום של הגלות (של העולם), משום שיש באלו שבעה הבלים שכל דיני העולם יוצאים ומתפשטים ממנו) וְנִקְרָאִים הֲבָלִים אֲחֵרִים לְהַלְקוֹת בְּנֵי אָדָם וּלְתַקְּנָם שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְנִקְרָאִים הֶבֶל שֶׁשּׁוֹרֶה בָהֶם חֳלִי רָע, הֶבֶל שֶׁהוּא רְעוּת רוּחַ. וְהֵם הַקִּיּוּם (של העולם) שֶׁבִּגְלָלָם בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר וּפוֹחֲדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כֵּן רַבִּים הֵם הַהֲבָלִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מִשִּׁבְעָה הַלָּלוּ.
וְשֵׁירוּתָּא דְּאִיהוּ אָמַר, רָזָא דְּשִׁמְשָׁא, דְּאִיהוּ הֶבֶל, דְּקִיֵּים עַלְמָא, ואִיהוּ רָזָא לְאָעֳלָא בַּר נָשׁ לְגוֹ מְהֵימְנוּתָּא עִלָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא. וּבְגִין כָּךָ, כָּל מַה דִּתְּחוֹתּ הַאי דַרְגָּא, לָאו אִיהוּ רָזָא דִמְהֵימְנוּתָּא, וְעַל דָּא כְּתִּיב, (קהלת ב׳:י״א) וְאֵין יִתְּרוֹן תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ (קהלת ט׳:ג׳) בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ, דְּהָא תְּחוֹתּ הַאי לָא אִצְּטְרִיךָ לְאִתְּדַּבָּקָא. וְהָרֵאשִׁית שֶׁהוּא אָמַר, סוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא הֶבֶל שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְהוּא הַסּוֹד לְהַכְנִיס אֶת הָאָדָם לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁתַּחַת הַדַּרְגָּה הַזּוֹ אֵינוֹ סוֹד הָאֱמוּנָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב (שם ב) וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי מִתַּחַת לְזֶה לֹא צָרִיךְ לְהִדָּבֵק.
שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, חָדָא אִינוּן בְּלָא פִּירוּדָא, וְסִיהֲרָא אַף על גַּב דְּאִיהוּ תְּחוֹתּ שִׁמְשָׁא, כּלָּא אִיהוּ שִׁמְשָׁא, בְּלָא פִּירוּדָא. וּתְּחוֹתּ הַאי, כּלָּא אִיהוּ רְעוּתּ רוּחַ, וְאָסִיר לְאִתְּדַּבָּקָא בֵּיהּ. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה הֵם אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַלְּבָנָה הִיא תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הַכֹּל הוּא שֶׁמֶשׁ בְּלִי פֵרוּד, וְתַחַת לָזֶה הַכֹּל הוּא רְעוּת רוּחַ וְאָסוּר לְהִדָּבֵק בּוֹ.