Chapter 01
Chapter 01 somebodyVayigash 1:1 (Chapter 01) (Vayigash) (Zohar)
Vayigash 1:1 (Chapter 01) (Vayigash) (Zohar) somebodyוַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְגו', רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (ישעיהו ס״ג:ט״ז) כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לא יָדְעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לא יַכִּירֶנּוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, עָבִיד עֲבִידְתָּא כְּדְקָא חָזֵי. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. כֵּיוָן דְּאָתָא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה וְאִצְטְרִיךְ לְמִבְרִי אָדָם, אָתַת אוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ. אָמְרָה (קמי קודשא בריך הוא). הַאי אָדָם דְּאַתְּ בָּעֵי לְמִבְרֵי, זַמִּין הוּא לְאַרְגָּזָא קַמָּךְ. אִלְמָלֵא לָא תַאֲרִיךְ רוּגְזָא, טַב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרֵינָא אֶרֶךְ אַפַּיִם. THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, ETC. R. Eleazar discoursed on the verse: For thou art our Father; for Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us; thou, O Lord, art our Father, our Redeemer from everlasting is thy name (Is. 63, 16)….1The passage omitted is a repetition, in a shortened form, of pp. 2b, 3a. He said:1The first twenty lines of the Hebrew text do not appear in the English translation as per the translator’s note on page 205a.
אֶלָּא, כֹּלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתַּכְלַל. בְּגִין דְּעַד לָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, אַתְיָין כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ, וְעָאלוּ כָּל חַד וְחַד לְמַפְרֵעַ. 2. Rather, everything is created by the Divine Light (i.e. through the medium of the Torah), and everything is included in the Divine Light (the Torah). Because until the Holy One, blessed be He, created the world, all the letters stood before Him, and each one rose individually to plead its case.
עָאֳלַת תי"ו. אָמְרָה קַמֵּיהּ, רְעוּתָךְ לְמִבְרֵי בִּי עַלְמָא, אָמַר לַהּ לָאו, דְּבָךְ זְמִינִין כַּמָּה צַדִּיקַיָא לְמֵימַת, דִּכְתִיב, (יחזקאל ט׳:ד׳) וְהִתְוֵיתָ תָּיו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים וְגו'. וְתָנִינָן, דִּכְתִיב וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְקוּדָּשַׁי. וּבְגִין כָּךְ עַלְמָא לָא יִתְבְּרֵי בָּךְ. 3. Tav came before Him and said, 'Would You create the world through me? The Holy One, blessed be He, responded, "No, for many righteous people are destined to die through you, in accordance with the verse, "and set a mark (Heb. tav) upon the foreheads of the men" (Yechezkel 9:4). We have also learned this from the verse, "and begin with My sanctuary" (Ibid. 6), in which the word 'sanctuary' should be read as 'sanctified'. The world therefore will not be created through you."
עָאלוּ תְּלַת אַתְוָון, שִׁי"ן, קוּ"ף, רֵי"שׁ, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדוֹי. אָמַר לְהּוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָאו אַתּוּן כְּדַאי לְמִבְרֵי בְּכוּ עַלְמָא, דְּהָא אַתּוּן אַתְוָון דְּאִתְקְרֵי בְּכוּ שֶׁקֶר, וְשֶׁקֶר לָאו אִיהוּ כְּדַאי לְמֵיקַם קַמַּאי, וְהָא אוּקְמוּהָ. 4. The three letters Shin, Kof, and Resh came before Him, each on its own. The Holy One, blessed be He said, 'It is not worthwhile to create the world by you, for you are the letters which combine to create the word 'lie' (Heb. sheker), and no lie deserves to rise before Me," as has already been explained.
וְעָלוּ פּ"א צד"י, וְכֵן כֻּלְּהוּ, עַד דְּמָטוּ אַתְוָון לְאָת כ"ף. כֵּיוָן דְּנָחַת כּ"ף מֵעַל כִּתְרָא, אִזְדַּעְזָעוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי כו', עַד דְּאִתְקַיֵּים כְּלָא בְּאָת בֵּי"ת, דְּאִיהוּ סִימָן בְּרָכָה, וּבֵיהּ אִשְׁתָּכְלַל עַלְמָא וְאִתְבְּרֵי. 5. Then came the letters Pe and Tzadi, and so on until the letter kaf. Once Kaf descended from the Crown (Heb. keter), the higher and lower worlds shook until all was established using the letter Bet, a sign of blessing (Heb. berachah) - and the world was created and constructed by it.
וְאִי תֵימָא, דְּאל"ף אִיהוּ רֵישָׁא דְּכָל (אינון) אַתְוָון, (לאו) יָאוֹת אִיהוּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אָרוּר (ובגין דאתקרי בה ארור). וּבְגִין דָּא לָא אִתְבְּרֵי בֵּיהּ עַלְמָא, אַף עַל גַּב דְּאל"ף אִיהוּ אָת דְּרָזָא עִלָּאָה. בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב דּוּכְתָּא לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּאִקְרֵי אָרוּר, לָא אִתְבְּרֵי בֵּיהּ עַלְמָא. וְאִשְׁתַּכְלַל בְּבֵי"ת עַלְמָא, וּבֵיהּ אִתְבְּרֵי. 6. You may say that Aleph is the first letter, AND THAT THE WORLD SHOULD HAVE BEEN CREATED THROUGH IT. True, but because the word damned (Heb. arur) begins with the letter Aleph, the world was not created through it. Thus, although Aleph pertains to a Supernal Secret, the world was not created by means of it, so that no opening could be given to Other Side, called 'damned.' Rather, the world was constructed and created by Bet.
תָּא חֲזֵי, כִּי אַתָּה אָבִינוּ, בְּגִין דְּהַאי עַלְמָא, בְּהַאי דַרְגָּא אִשְׁתַּכְלַל וְאִתְבְּרֵי. וּבַר נַשׁ בֵּיהּ אִתְבְּרֵי, וְנָפַק לְעַלְמָא. The word “thou” here refers to the grade by which the world was planned and created, and by which man was brought into the world.
כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, דְּהָא אַף עַל גַּב דְּבֵיהּ קִיּוּמָא דְעַלְמָא. לָא אִשְׁתַּדַּל עֲלָן, כְּמָה דְאִשְׁתַּדַּל עַל יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר, (בראשית י״ז:י״ח) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנּוּ, בְּגִין דְּכָל בִּרְכָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא לִבְנוֹי, שָׁבַק לְהַאי דַרְגָּא לְבָרְכָא כֻּלְּהוּ. “For Abraham knoweth us not”, inasmuch as, though life and death were in his hands, he did not show so much care for us as for Ishmael, on whose behalf he pleaded, “Oh, that Ishmael might live before thee!” (Gen. 17, 18). Further: “Israel doth not acknowledge us”, seeing that he left it to the divine grade to confer on his sons the blessings which he himself ought to have pronounced.
אַתָּה ה' אָבִינוּ, דְּהָא אַנְתְּ קָיְימַת עֲלָן תָּדִיר לְבָרְכָא, וּלְאַשְׁגָּחָא עֲלָן, כְּאַבָּא דְאַשְׁגַּח עַל בְּנִין בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לוֹן. גּוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, דְּהָא אַנְתְּ הוּא גוֹאֵל, דְּהָכִי אִתְקְרֵי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. וְדָא גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, שְׁמֶךָ וַדַּאי. תָּנִינָן, אֵין מַפְסִיקִין בֵּין גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, כְּמָה דְלָא מַפְסִיקִין בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יַד לִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. דְּבָעֵי לְמֶחזֵי דְּכֹלָּא חַד, וְהָא אוּקְמוּהָ. Again, “Thou, O Lord, art our Father”, as Thou art always standing by us to bless us and to watch over us like a father over his sons, to provide all their needs. “Our Redeemer from everlasting is thy name”, God having been so called by Jacob when he said, “the angel who hath redeemed me” (Ibid. 48, 16).’
Vayigash 1:1-9 (Chapter 01) (Vayigash) (Zohar)
Vayigash 1:1-9 (Chapter 01) (Vayigash) (Zohar) somebodyוַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְגו', רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (ישעיהו ס״ג:ט״ז) כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לא יָדְעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לא יַכִּירֶנּוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, עָבִיד עֲבִידְתָּא כְּדְקָא חָזֵי. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. כֵּיוָן דְּאָתָא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה וְאִצְטְרִיךְ לְמִבְרִי אָדָם, אָתַת אוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ. אָמְרָה (קמי קודשא בריך הוא). הַאי אָדָם דְּאַתְּ בָּעֵי לְמִבְרֵי, זַמִּין הוּא לְאַרְגָּזָא קַמָּךְ. אִלְמָלֵא לָא תַאֲרִיךְ רוּגְזָא, טַב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרֵינָא אֶרֶךְ אַפַּיִם. THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, ETC. R. Eleazar discoursed on the verse: For thou art our Father; for Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us; thou, O Lord, art our Father, our Redeemer from everlasting is thy name (Is. 63, 16)….1The passage omitted is a repetition, in a shortened form, of pp. 2b, 3a. He said:1The first twenty lines of the Hebrew text do not appear in the English translation as per the translator’s note on page 205a.
אֶלָּא, כֹּלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתַּכְלַל. בְּגִין דְּעַד לָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, אַתְיָין כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ, וְעָאלוּ כָּל חַד וְחַד לְמַפְרֵעַ. 2. Rather, everything is created by the Divine Light (i.e. through the medium of the Torah), and everything is included in the Divine Light (the Torah). Because until the Holy One, blessed be He, created the world, all the letters stood before Him, and each one rose individually to plead its case.
עָאֳלַת תי"ו. אָמְרָה קַמֵּיהּ, רְעוּתָךְ לְמִבְרֵי בִּי עַלְמָא, אָמַר לַהּ לָאו, דְּבָךְ זְמִינִין כַּמָּה צַדִּיקַיָא לְמֵימַת, דִּכְתִיב, (יחזקאל ט׳:ד׳) וְהִתְוֵיתָ תָּיו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים וְגו'. וְתָנִינָן, דִּכְתִיב וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְקוּדָּשַׁי. וּבְגִין כָּךְ עַלְמָא לָא יִתְבְּרֵי בָּךְ. 3. Tav came before Him and said, 'Would You create the world through me? The Holy One, blessed be He, responded, "No, for many righteous people are destined to die through you, in accordance with the verse, "and set a mark (Heb. tav) upon the foreheads of the men" (Yechezkel 9:4). We have also learned this from the verse, "and begin with My sanctuary" (Ibid. 6), in which the word 'sanctuary' should be read as 'sanctified'. The world therefore will not be created through you."
עָאלוּ תְּלַת אַתְוָון, שִׁי"ן, קוּ"ף, רֵי"שׁ, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדוֹי. אָמַר לְהּוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָאו אַתּוּן כְּדַאי לְמִבְרֵי בְּכוּ עַלְמָא, דְּהָא אַתּוּן אַתְוָון דְּאִתְקְרֵי בְּכוּ שֶׁקֶר, וְשֶׁקֶר לָאו אִיהוּ כְּדַאי לְמֵיקַם קַמַּאי, וְהָא אוּקְמוּהָ. 4. The three letters Shin, Kof, and Resh came before Him, each on its own. The Holy One, blessed be He said, 'It is not worthwhile to create the world by you, for you are the letters which combine to create the word 'lie' (Heb. sheker), and no lie deserves to rise before Me," as has already been explained.
וְעָלוּ פּ"א צד"י, וְכֵן כֻּלְּהוּ, עַד דְּמָטוּ אַתְוָון לְאָת כ"ף. כֵּיוָן דְּנָחַת כּ"ף מֵעַל כִּתְרָא, אִזְדַּעְזָעוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי כו', עַד דְּאִתְקַיֵּים כְּלָא בְּאָת בֵּי"ת, דְּאִיהוּ סִימָן בְּרָכָה, וּבֵיהּ אִשְׁתָּכְלַל עַלְמָא וְאִתְבְּרֵי. 5. Then came the letters Pe and Tzadi, and so on until the letter kaf. Once Kaf descended from the Crown (Heb. keter), the higher and lower worlds shook until all was established using the letter Bet, a sign of blessing (Heb. berachah) - and the world was created and constructed by it.
וְאִי תֵימָא, דְּאל"ף אִיהוּ רֵישָׁא דְּכָל (אינון) אַתְוָון, (לאו) יָאוֹת אִיהוּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אָרוּר (ובגין דאתקרי בה ארור). וּבְגִין דָּא לָא אִתְבְּרֵי בֵּיהּ עַלְמָא, אַף עַל גַּב דְּאל"ף אִיהוּ אָת דְּרָזָא עִלָּאָה. בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב דּוּכְתָּא לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּאִקְרֵי אָרוּר, לָא אִתְבְּרֵי בֵּיהּ עַלְמָא. וְאִשְׁתַּכְלַל בְּבֵי"ת עַלְמָא, וּבֵיהּ אִתְבְּרֵי. 6. You may say that Aleph is the first letter, AND THAT THE WORLD SHOULD HAVE BEEN CREATED THROUGH IT. True, but because the word damned (Heb. arur) begins with the letter Aleph, the world was not created through it. Thus, although Aleph pertains to a Supernal Secret, the world was not created by means of it, so that no opening could be given to Other Side, called 'damned.' Rather, the world was constructed and created by Bet.
תָּא חֲזֵי, כִּי אַתָּה אָבִינוּ, בְּגִין דְּהַאי עַלְמָא, בְּהַאי דַרְגָּא אִשְׁתַּכְלַל וְאִתְבְּרֵי. וּבַר נַשׁ בֵּיהּ אִתְבְּרֵי, וְנָפַק לְעַלְמָא. The word “thou” here refers to the grade by which the world was planned and created, and by which man was brought into the world.
כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, דְּהָא אַף עַל גַּב דְּבֵיהּ קִיּוּמָא דְעַלְמָא. לָא אִשְׁתַּדַּל עֲלָן, כְּמָה דְאִשְׁתַּדַּל עַל יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר, (בראשית י״ז:י״ח) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנּוּ, בְּגִין דְּכָל בִּרְכָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא לִבְנוֹי, שָׁבַק לְהַאי דַרְגָּא לְבָרְכָא כֻּלְּהוּ. “For Abraham knoweth us not”, inasmuch as, though life and death were in his hands, he did not show so much care for us as for Ishmael, on whose behalf he pleaded, “Oh, that Ishmael might live before thee!” (Gen. 17, 18). Further: “Israel doth not acknowledge us”, seeing that he left it to the divine grade to confer on his sons the blessings which he himself ought to have pronounced.
אַתָּה ה' אָבִינוּ, דְּהָא אַנְתְּ קָיְימַת עֲלָן תָּדִיר לְבָרְכָא, וּלְאַשְׁגָּחָא עֲלָן, כְּאַבָּא דְאַשְׁגַּח עַל בְּנִין בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לוֹן. גּוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, דְּהָא אַנְתְּ הוּא גוֹאֵל, דְּהָכִי אִתְקְרֵי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. וְדָא גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, שְׁמֶךָ וַדַּאי. תָּנִינָן, אֵין מַפְסִיקִין בֵּין גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, כְּמָה דְלָא מַפְסִיקִין בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יַד לִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ. דְּבָעֵי לְמֶחזֵי דְּכֹלָּא חַד, וְהָא אוּקְמוּהָ. Again, “Thou, O Lord, art our Father”, as Thou art always standing by us to bless us and to watch over us like a father over his sons, to provide all their needs. “Our Redeemer from everlasting is thy name”, God having been so called by Jacob when he said, “the angel who hath redeemed me” (Ibid. 48, 16).’