תוספתא מַתְנִיתִין: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנַן פַּתְחִין עֵינָנָא חֲמָאן, גַּלְגַּלֵּי רְתִיכָתָא קַדִּישָׁתָא נַטְלִין בְּמַטְלָנוֹי, וְקַל שִׁירָתָא בְּסִימָא לְאוּדְנִין, יָאֶה לְלִבָּא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, אַזְלָא וְלָא נַטְלָא, מִזְדַעְזְעִין אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן וּפַתְחִין שִׁירָתָא מִלְרַע לְעֵילָּא. Said R. Simeon:¹This paragraph belongs to the Tosefta (and is not found in our Hebrew text of the Zohar proper). We open our eyes And straightway behold. The holy chariot’s Swift-rolling wheels.. Voices of song. Making lovely the air, A joy to the heart, A grace to the ear. Thousand on thousand. To trembling now fall. As they sing and rejoice. From below to above.

לְקָל נְעִימוּתָא הַהוּא, קַיְימִין מַאן דְּקַיְימִין, וּמִתְכַּנְּפִין בִּכְנוּפְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא, אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין אַלְפִין מָארֵי דְּעַיְינִין. חַמָּאן וְלָא חַמָּאן, קַיְימִין בְּקִיּוּמֵיהוֹן. תְּרֵין סִטְרִין אָחֳרָנִין אִתְחַוְּורוּ (ס"א אתחזרו) בְּגִינֵיהוֹן. וּלְסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא מָאתָן וְחַמְשִׁין אַלְפִין. In tune with the song. Standing who stand. Joined who are joined In multitudes thronging, Four hundred and fifty. Thousands of beings-. Gifted with sight are they. Yet see and see not. Two hosts them encompass. As great as the first. On the left hand is sorrow, Is crying and moaning-.

אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא, מְיַבְּבִין וּמְיַלְּלִין מֵאֲתַר בֵּית מוֹתְבֵיהוֹן, פַּתְחִין בְּדִינָא וּמְסַיְּימִין בְּדִינָא. מְיַבְּבִין תִּנְיָינוּת, וְדִינָא יָתִיב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, סָלִיק מָארֵיהּ דְּדִינָא, דְּקָאִים עֲלֵיהוֹן, וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּדִינָא, וְשִׁירָתָא אִשְׁתְּכַךְ, עַד לָא תִּסְתַּיָּים דִּינָא The Lords of Weeping. Their dwelling here set. Their being is judgement, And chastisement their end. The Judge is there ready. And the books are open. At this hour and moment. The Lord of judgement. Ascends to His Throne. The singing ceases. And silence falls. Judgement begins.

תַּקַע תִּנְיָינוּת וְלָא מְיַבְּבִין (ס"א ולא מיבבין ולא מיללין) נָטִיל פַּטְרוֹנָא, מֵהַהוּא כּוּרְסַיָּיא וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּוַותְּרָנוּתָא. בֵּיהּ זִמְנָא הַוָה (נ"א הוא) מִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה רַבָּא, דִּבְהַהוּא שְׁמָא חַיִּים לְכֹלָּא. Once again do thy sound. And the voices are silent. Then rises the Lord. From the Judgement throne; On the throne of reconcilement The Merciful now sits, And utters the Name-. The holy, the blessed, Source of mercy for men. And life-giving to all.

פָּתַח וְאָמַר זִמְנָא חֲדָא יוֹ"ד הֵ"א וָי"ו הֵ"א (ס"א יו"ד ה"א וא"ו ה"א) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ל״ד:ה׳) וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָֹה. פַּתְחִין כִּקַדְמֵיתָא מָארֵי גַּלְגַּלֵּי קַדִּישִׁין. וְאֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דְה' מֵאֲתָר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ. “Yod He Vau He” He cries; Then murmurs anew. The song of the myriads, Of holy turning wheels.. In ecstasy they chant “Blessed be the Lord’s glory. From the place of His Shekinah”..

אַתְיָא הַהוּא גִּנְתָּא, דְהַוָת (נ"א דאיהי) טְמִירָא בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין, הוּא שְׁכִינְתָּא יְקָרָא בְּזִיוָהּ, דְּנָפִיק מִזִּיוָא לְזִיוָא, וְזִיוָהּ נָגִיד מִנֵיהּ, לְד' סִטְרִין רֵישִׁין, לְקַדְמָאֵי (ס"א לקיימא), מֵהַהוּא זִיוָא נַפָק (ס"א אתמשך) לְכֻלְּהוּ דְּאִינּוּן לְתַתָּא, וְהַהִיא אִקְרֵי גִּנְתָּא דְּעֵדֶן. The secret Garden In worlds of light hidden -Two hundred and fifty Encompassing worlds- Where Shekinah’s splendour From splendour proceeding Its splendour sends forth To the ends of creation, In the fulness of glory Is revealed in its beauty To the eyes made seeing- The garden of Eden.

פָּתַח תִּנְיָינוּת הַהוּא סָבָא, פַּטְרוֹנָא דְּכֹלָּא וּמִדְכַּר שְׁמֵיהּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְכֻלְּהוּ פַּתְחֵי בִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי. מַאן חָמֵי כָּל אִלֵּין תַּקִּיפִין, רָאמִין דְּרָאמִין, תַּקִּיפִין דְתַקִּיפִין, רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וּשְׁמַיָא, וְכָל חֵילֵהוֹן, מִזְדַּעְזְעִין וּמִתְחַלְחְלָן בְּאֵימָתָא סַגְיָא, מְשַׁבְּחָן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאַמְרִין שִׁירָתָא. זַכָּאִין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן בְּהַהוּא עִדּוּנָא, וְיַדְעִין דָּא, עַל הַאי אִיתְּמַר (ירמיהו י׳:ז׳) מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגוֹ'. (ע"כ תוספתא) The Ancient, the Father, The Holy One speaks His Name again pronouncing, “Yod He Vau He” again Gloriously crying. Then speak the lightful Hosts Making brave music: His thirteen paths of mercy They gladly proclaim. Who sees those mighty ones High in the Heavens Mighty in beauty? Who sees the Chariots Holy and glorious? Who sees the Hosts in The bright courts of glory Exalting and praising In awe and in fear In joy and in wonder The Holy One’s Name? Blessed are the souls of the righteous who perceive it! “There is none like unto thee, O Lord; thou art great and thy Name is great. Who would not be in awe of thee, thou king of the nations?” (Jer. 10, 6-7).

תַּקַע תִּנְיָינוּת וְלָא מְיַבְּבִין (ס"א ולא מיבבין ולא מיללין) נָטִיל פַּטְרוֹנָא, מֵהַהוּא כּוּרְסַיָּיא וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּוַותְּרָנוּתָא. בֵּיהּ זִמְנָא הַוָה (נ"א הוא) מִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה רַבָּא, דִּבְהַהוּא שְׁמָא חַיִּים לְכֹלָּא. Once again do thy sound. And the voices are silent. Then rises the Lord. From the Judgement throne; On the throne of reconcilement The Merciful now sits, And utters the Name-. The holy, the blessed, Source of mercy for men. And life-giving to all.

פָּתַח וְאָמַר זִמְנָא חֲדָא יוֹ"ד הֵ"א וָי"ו הֵ"א (ס"א יו"ד ה"א וא"ו ה"א) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ל״ד:ה׳) וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָֹה. פַּתְחִין כִּקַדְמֵיתָא מָארֵי גַּלְגַּלֵּי קַדִּישִׁין. וְאֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דְה' מֵאֲתָר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ. “Yod He Vau He” He cries; Then murmurs anew. The song of the myriads, Of holy turning wheels.. In ecstasy they chant “Blessed be the Lord’s glory. From the place of His Shekinah”..

אַתְיָא הַהוּא גִּנְתָּא, דְהַוָת (נ"א דאיהי) טְמִירָא בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין, הוּא שְׁכִינְתָּא יְקָרָא בְּזִיוָהּ, דְּנָפִיק מִזִּיוָא לְזִיוָא, וְזִיוָהּ נָגִיד מִנֵיהּ, לְד' סִטְרִין רֵישִׁין, לְקַדְמָאֵי (ס"א לקיימא), מֵהַהוּא זִיוָא נַפָק (ס"א אתמשך) לְכֻלְּהוּ דְּאִינּוּן לְתַתָּא, וְהַהִיא אִקְרֵי גִּנְתָּא דְּעֵדֶן. The secret Garden In worlds of light hidden -Two hundred and fifty Encompassing worlds- Where Shekinah’s splendour From splendour proceeding Its splendour sends forth To the ends of creation, In the fulness of glory Is revealed in its beauty To the eyes made seeing- The garden of Eden.

פָּתַח תִּנְיָינוּת הַהוּא סָבָא, פַּטְרוֹנָא דְּכֹלָּא וּמִדְכַּר שְׁמֵיהּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְכֻלְּהוּ פַּתְחֵי בִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי. מַאן חָמֵי כָּל אִלֵּין תַּקִּיפִין, רָאמִין דְּרָאמִין, תַּקִּיפִין דְתַקִּיפִין, רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וּשְׁמַיָא, וְכָל חֵילֵהוֹן, מִזְדַּעְזְעִין וּמִתְחַלְחְלָן בְּאֵימָתָא סַגְיָא, מְשַׁבְּחָן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאַמְרִין שִׁירָתָא. זַכָּאִין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן בְּהַהוּא עִדּוּנָא, וְיַדְעִין דָּא, עַל הַאי אִיתְּמַר (ירמיהו י׳:ז׳) מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגוֹ'. (ע"כ תוספתא) The Ancient, the Father, The Holy One speaks His Name again pronouncing, “Yod He Vau He” again Gloriously crying. Then speak the lightful Hosts Making brave music: His thirteen paths of mercy They gladly proclaim. Who sees those mighty ones High in the Heavens Mighty in beauty? Who sees the Chariots Holy and glorious? Who sees the Hosts in The bright courts of glory Exalting and praising In awe and in fear In joy and in wonder The Holy One’s Name? Blessed are the souls of the righteous who perceive it! “There is none like unto thee, O Lord; thou art great and thy Name is great. Who would not be in awe of thee, thou king of the nations?” (Jer. 10, 6-7).